לדאוג לעובדים הוותיקים

כמדינה וכחברה יש עלינו אחריות לספק עבודה לכל אדם שרוצה לעבוד, גם אם הגיע כבר לגיל 50. המהפך התודעתי שעובר על העולם המערבי בעשור האחרון עדיין לא הגיע אלינו והצעת החוק החדשה של ח"כ אלי כהן, שמטרתה לעודד העסקת מבוגרים על ידי תגמולים בדמות הנחה בביטוח הלאומי למעסיקים, היא רק סנונית ראשונה ברפורמה רחבה שכולנו צריכים לדחוף אליה.

כשאנחנו מנתחים בעיה בחברה הישראלית אנחנו נוטים לבחון מה קורה מעבר לים ואיך פותרים שם את הסוגיה. כשאנחנו מסתכלים על בעיית העובדים מעל גיל 50 בשוק הישראלי ומדוע כ- 62% מדורשי העבודה כיום הם בני 40+, אנחנו מבינים שיש לנו עוד הרבה מה לתקן ועוד הרבה מה ללמוד.

בישראל מרבים לדבר על עידוד העסקת מבוגרים, אבל עושים הרבה פחות מהנהוג במדינות מערביות אחרות. כבר עשור וחצי מקדמים בעולם תכניות לעידוד תעסוקת מבוגרים, הן בתחום החקיקה ומתן תמריצים, והן בהכשרה והסבה. עוד ממרץ 2000 החל ה-OECD לתמרץ את המדינות החברות בו לאמץ מדיניות אקטיבית שתקדם את תעסוקת המבוגרים.

האיחוד האירופי הנחה לעודד הכשרות מקצועיות והשתלמויות שיעזרו לבני 45 במציאת עבודה והשתלבות במקומות עבודה חדשים. בשנת 2002 יזמה ממשלת גרמניה פרויקטים בסמוך לערים הגדולות שמיועדים לבעלי 50+, בשוויץ מבוגרים מתחזקים אתרי נופש של המדינה ובאוסטריה, המדינה מעסיקה מבוגרים תמורת סכום סמלי וארוחות חינם. בפינלנד יש חוק ש- 5% מהמשרות הממשלתיות בתחום היערנות שמור למבוגרים.

התערבות הרגולטור לא נגמרת בעובדים, ישנה גם התווית דרך למעסיקים ולא רק על ידי תמריצים. בנורבגיה, דנמרק, פינלנד, הולנד, אוסטריה ובלגיה, חוקקו כי על המעסיקים להפחית את שעות העבודה של העובדים המבוגרים מגיל מסוים תוך שמירה על רמת שכרם החודשית. ובאוסטריה המעסיק זוכה לפיצוי מהמדינה בגין הפחתת שעות שכזו.

ומה בישראל? אם במדינות העולם המערבי הבינו את הבעיה והחלו בחקיקה שמצמצמת את האפשרות של מעסיקים להנהיג הסכמים לפרישה מוקדמת של עובדים נראה כי בישראל המצב שונה לחלוטין. הידיעה כי פרישה מרצון תקשה על עובדים להשתלב מחדש בשוק העבודה לא מפריעה לרבים ממקומות העבודה במגזר הציבורי לעודד פרישה מרצון ברגע שהעובד מגיע לגיל 50.

העולם השתנה ומה שהיה לא יהיה עוד. פעם זה היה ברור, אדם שיצא לעבוד בגיל 18 ברוב המקרים היה נשאר באותה העבודה עד שיצא לגמלאות. הזינוק במקומות העבודה והעלאת תוחלת החיים ייצרו ריבוי משרות וקריירות במהלך חייו של כל אזרח, ולכן, כיום אין שום סיבה שאדם בגיל 50 יהפוך להיות חסר עבודה בזמן שעוד יש לו מה לתרום בידע וניסיון רב. דחיפת האוכלוסייה לתהומות האבטלה והשיממון היא אסון תעסוקתי למדינה קטנה בת 9 מיליון נפשות, ואוי לנו כחברה אם אנחנו לא יכולים להכיל בשוק העבודה חתך אוכלוסייה כל כך גדול וחשוב.

וולטיר אמר פעם כי "העבודה מחסלת את שלוש הרעות הגדולות: השעמום, המחסור והחטא". אל לנו להתעלם מן הבעיה ההולכת וגדלה. כמדינה עלינו להוקיר ולטפח גם את אלה המגיעים לגיל 50 ויותר ולא להותיר אותם כשוליים בשוק העבודה. יותר מזה, עלינו לתת לעובדים עוד לפני הגיעם לגיל 50 את הכלים להתמודד עם חיים ארוכי טווח, להחדיר בהם כי בגיל הזה, מסתיים פרק אחד בחיים, אבל מתחיל פרק חדש, ארוך. פרק שבו הם צריכים להמציא את עצמם ולא רק בהיבט הקרייריסטי, אלא גם בהיבטים אישיים, פסיכולוגיים וחברתיים.

הצעות חוק שיתמרצו מעסיקים להעסיק מבוגרים הן הכרחיות והן צריכות להיות חלק ממכלול של צעדים שייתנו מענה לאתגר הגדול שעומד בפני המדינה המודרנית, היכולת להכיל את כל חתכי האוכלוסייה באופן שיותיר את כולם מועילים ומרוויחים.

הכותב הוא מנכ"ל העמותות לקידום מקצועי חברתי מבית הסתדרות המעו"ף