צילום: בלומברג
היורו זינק ב-0.5% והיציג נקבע על 4.3 שקלים
הדולר נסחר ללא שינוי ושערו היציג נקבע על 3.96 שקלים. בעולם, היורו עולה ב-0.3 ונסחר תמורת 1.09 דולר; אימפקט: "בנק ישראל יימצא את עצמו מצטרף למגמה העולמית של המדיניות המוניטרית המרחיבה"
המטבע האמריקאי, הדולר, נסחר ביציבות היום ושערו היציג נקבע על 3.96 שקלים. היורו זינק היום ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 4.3 שקלים. בעולם, המטבע האירופי עולה ב-0.3% ונסחר תמורת 1.9 דולר.
"בנק ישראל יימצא את עצמו מצטרף למגמה העולמית של המדיניות המוניטרית המרחיבה"
צחי ליבוביץ' מנהל ההשקעות הראשי באימפקט בית השקעות: על רקע הקיפאון השורר במשק הישראלי, העיניים כעת מתמקדות בבנק ישראל האם יצטרף גם הוא למהלכי ההרחבה הכמותית כאשר לא אחת הבהיר כי איננו שש לנקוט בצעדים "לא קונבנציונאליים".
עפ"י הנתונים הידועים נראה כי בנק ישראל ייאלץ לנקוט במהלכים דוגמת אלו שננקטו בארה"ב , אירופה ויפן - כאשר האינפלציה כיום בישראל היא שלילית ועומדת על מינוס 1% בהתייחס לשנת 2015 שחלפה.
כלי הריבית אמור לשרת את בנק ישראל בשני יעדים עיקריים: להביא את האינפלציה השנתית במשק לכיוון מרכז היעד של 2% ולדאוג לכך שהמשק יצמח לרמה של כ 3%.
בטיפול בשני הנושאים הללו בנק ישראל נמצא בבעיה כבר תקופה ארוכה. המשק הישראלי סיים שנתיים של אינפלציה שלילית, כאשר גם חודש ינואר צפוי להיות שלילי וכך גם לגבי שנת 2016 כולה וזאת בהתבסס על ציפיות השווקים. בנוסף, נתוני הצמיחה מצביעים על האטה, בעיקר בכל מה שקשור לסעיף היצוא, הסעיף המרכזי בתוצר המשק הישראלי.
בנק ישראל אכן עושה מאמצים רבים לתמוך ביצוא באמצעות הכלי של רכישות מט"ח האמור להעלות את שער הדולר מול השקל ובכך לסייע ליצואנים – כידוע, ללא הצלחה מרובה.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, שכאמור איננה מתלהבת לנקוט במדיניות של הרחבה כמותית או בריבית שלילית, מממתינה שהבנק המרכזי בארה"ב יעשה עבורה את העבודה בכך שכאשר תעלה הריבית בארה"ב אזי הריבית בישראל תישאר ברמה אפסית ופער הריביות שייווצר ידאג לכך שהדולר יתחזק מול השקל. אכן העלאת הריבית בארה"ב בדצמבר האחרון עשתה את העבודה אולם באופן חלקי בלבד והדולר לא הצליח עד כה לחצות את גבול 4 השקלים מה שכאמור לא משרת את הייצוא הישראלי.
בינתיים, הסערה בשווקים מתחילת השנה גרמה לכך שהמשקיעים בארה"ב מעריכים מחדש ( עפ"י החוזים על הריבית) כי מספר העלאות הריבית הצפויות ב- 2016 עשוי לרדת מ- 4 (בהתאם להכרזת הפד') ל- 2 ונכון להיום יש המעריכים כי כל עוד מחירי הנפט לא יחזרו לעלות - לא ניראה העלאות ריבית כלל ב- 2016.
במציאות כזו של פערי ריביות נמוכים בין ארה"ב לישראל לא יהיה שינוי בשערי דולר/ שקל ואנו עלולים לראות לנגד עינינו המשך של שקל חזק והחשש הנוסף הוא שהמניפולציות על השקל ע"י משקיעים זרים ילכו ויתגברו מה שיצמצם עוד יותר את אפקט מאבקו של בנק ישראל במטרה להחליש את השקל מול הדולר.
בנק ישראל ימצא את עצמו עד מהרה חייב לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה ואגרסיבית ולא יהיה מנוס להצטרף למגמה העולמית באותם צעדים לא קונבנציונאליים מהם הוא נמנע עד עתה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה