אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל תומך במתווה הגז, אך מזהיר מסעיף היציבות הרגולטורית צילום: יח"צ

בנק ישראל תומך במתווה הגז, אך מזהיר מסעיף היציבות הרגולטורית

מחקר שמפרסם היום הבנק המרכזי, ישראל מנתח את שוק הגז הטבעי מאז גילוי מאגר תמר בשנת 2009: "יציבות רגולטורית חשובה, אך יציבות זו, כפי שהוסכם עליה כחלק מהמתווה, תקשה מאוד על הממשלה לשנות את המדיניות במקרה ששינוי כזה יידרש"

15.03.2016, 12:28 | ליאור גוטמן

"החלטת הממונה על ההגבלים הביאה לעצירת ההשקעות במאגר 'לווייתן', יצרה לחץ על הממשלה לפתור את הבעיה, ושיפרה את עמדת המיקוח של היזמים כלפי הממשלה. בשלב זה היה על הממשלה להיכנס למשא ומתן עם היזמים במטרה להביא לפיתוח מאגר 'לווייתן', שכן ללא משא ומתן פיתוחו היה נדחה למשך שנים רבות, במשא ומתן זה נאלצה הממשלה להסכים ליציבות רגולטורית ולהקלות. מבחינת הממשלה, ההסכמה על היציבות הרגולטורית וכן הקלות אחרות ליזמים, שעליהן היא הסכימה במסגרת מתווה הגז, הן המחיר שהיא נדרשה לשלם על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לחזור בו מהצו המוסכם" - כך כותב בנק ישראל בנייר מחקר שהתפרסם (ג) תוך ניתוח שוק הגז הטבעי.

קראו עוד בכלכליסט

המחקר, שהוכן על ידי יואב פרידמן, בוחן כיצד התפתח משק הגז המקומי שבע שנים לאחר גילוי מאגר תמר, לרבות הועדות והזיגזוגים הרגולטורים שנקטו ממשלות ישראל לאורך השנים בוועדות השונות שקמו - ועדת ששינסקי (2011) לשינוי מבנה המס שחל על שותפויות הגז, ועדת צמח (2012) שהגבילה את מכסות הייצוא לחו"ל, ומתווה הגז הממשלתי שגובש לאחרונה וזכה לתמיכתה הרשמית של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג.

השורה התחתונה היא שבנק ישראל תומך במתווה הגז, אולם הוא מצא בו כמה נקודות שעלולות להדליק נורה אדומה, בעיקר בתחום היציבות הרגולטורית שהובטחה ליזמים לעשור ויותר. "יציבות רגולטורית חשובה, שכן היא מצמצמת אי ודאות ומעודדת השקעות. רצוי שיציבות רגולטורית תתקיים בכל תחומי המשק וששינויים בהסדרה יונהגו במשורה ובהדרגה כאשר מתרחשים שינויים בסביבה הכלכלית ו/או במטרה להכווין את המשק למקום רצוי. מדיניות כזאת לא התקיימה בענף הגז הטבעי, ולכן דרשו היזמים התחייבות ממשלתית ליציבות רגולטורית כחלק ממתווה הגז. יציבות זו, כפי שהוסכם עליה כחלק מהמתווה, תקשה מאוד על הממשלה לשנות את המדיניות במקרה ששינוי כזה יידרש, בשל שינויים בסביבה הכלכלית. זהו מחיר שהממשלה נאלצה לשלם כתוצאה מהמדיניות שהיא נקטה בשנים האחרונות".

יצוין שנושא היציבות הרגולטורית הוא הסעיף שסומן ככזה שהכי מטרית את חמשת שופטי בג"ץ, שאמורים על פי ההערכות כבר בימים הקרובים לפסרם את פסק הדין שלהם בעניין ארבע העתירות שהוגשו לבית המשפט עם דרישה אחידה לפסול את מתווה הגז הממשלתי. פסקת היציבות שכלולה במתווה קובעת שבשלושה תחומים - מיסוי על גז, אחזקות מאגרים ומכסות ייצוא לחו"ל - ממשלת ישראל לא תשנה את מסגרת העבודה שנקבעה בתחום למשך עשור. שופטי בג"צ ביקשו מהמדינה לשקול ולעגן את היציבות בחקיקה, אולם המדינה דחתה את הבקשה משני טעמים: הראשון הוא בהילות אישור המתווה מחשש לאבדן הזדמנויות פוליטיות. הנימוק השני, שלא נמסר לבית המשפט, הוא שבמבנה הקואליציה הנוכחי, ותחת ההבנה ששני חברי כנסת מנועים מהצבעה על הגז (גלנט וכץ), אין לנתניהו רוב כדי לאשר הסכם כזה או אחר.  

קידוח תמר, צילום: אלבטרוס קידוח תמר | צילום: אלבטרוס קידוח תמר, צילום: אלבטרוס

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות