ועדת הכספים אישרה: תקרת השכר תעמוד על לא יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה

אישור חוק הגבלת שכר הבכירים בוועדת הכספים היה אירוע חגיגי. החוק אושר פה אחד וזכה לתמיכת כל המפלגות לאחר מספר שינויים שבוצעו בהצעת החוק במהלך היום.

הצעת החוק המקורית שהגיעה לוועדה בבוקר, ביקשה לקבוע תקרה של 2.5 מיליון שקל לשכר הבכירים שיוכר לצרכי מס, שכל חריגה ממנה תחייב את החברה במס עודף של 17% מס רווח ו־25% מס חברות. אך בסוף היום אושר חוק נוקשה הרבה יותר, והמס שישלמו החברות יהיה למעשה מס כפול, מה שהוגדר על ידי חברי הכנסת כתקרה מתקפלת - כלומר, על כל שקל שישולם לבכיר מעבר לתקרה שנקבעה, החברה תשלם את המסים על שני שקלים.

המטרה היא ליצור תמריץ החברות הפיננסיות והעומדים בראשן לצמצם את פערי השכר בחברות - להפחית משכר הבכירים והלהעלות את שכר העובדים הזוטרים. בעקבות הלחצים שהפעילה ח"כ שלי יחימוביץ מהמחנה הציוני, הובהר כי החוק מתייחס גם לעובדי קבלן המספקים שירותים לחברות, כמו למשל עובדי ניקיון.

החוק הוקשח

החוק שאושר אתמול בוועדת הכספים הוא חוק שנוקט ביד קשה יותר כלפי שכר המנהלים הבכירים גם בהשוואה להצעות החוק שהוגשו בעבר על ידי יחימוביץ' וח"כ חיים כץ, שביקשו להגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות בכלל לעד פי 50 מהשכר הנמוך ביותר בחברה.

אמנם נציגי האופוזיציה ביקשו אתמול לקבוע פער מקסימלי נמוך מ־35, אך בסופו של דבר, ח"כ מיקי זהר הביא לפשרה לפיה עלות השכר תוגבל לעד פי 35 מעלות השכר של העובד הזוטר ביותר. מה שאומר שבפועל, הפער בין משכורות הברוטו יהיה גדול יותר ויעמוד על עד פי 44.

בעקבות לחצים שהפעיל שר האוצר משה כחלון, שרוצה להציג תוצאות בכל הנוגע למאבקיו השונים בבנקים, סוכם בוועדת הכספים כי החוק יחול על בכירים שטרם חתמו על חוזה העסקה מרגע אישורו, ואילו בכל הנוגע לבכירים שמכהנים בתפקידם מתוקף חוזים קיימים, החוק יחול עליהם לאחר חצי שנה מאישורו הסופי, כלומר עד אוקטובר הקרוב, ככל הנראה.

נציג איגוד הבנקים טל נדב התלונן על כך שהחוק יחול רק על מוסדות פיננסיים ואמר כי "אני לא מכיר בעולם סעיף כזה, שמתערב באופן ישיר ובוטה בשכר. זה כבר לא פרטי רישום. קובעים פה את השכר ועוד לסקטור אחד בלבד, כי במקומות אחרים — במגזרי התקשורת, הגז, ההייטק והנדל"ן, פערי השכר ימשיכו להתקיים.

כבר במהלך הדיון היה ברור לכל הנוכחים בחדר שהבנקים יגישו בג"ץ כנגד ההחלטה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני ציין כי הוא פועל לפי מה שהוא חושב לנכון ולא על פי איומי הבג"ץ. ח"כ רועי פולקמן ניסה להגן על ההחלטה מבעוד מועד והסביר כי ההצעה עוסקת רק בגופים פיננסים שמנהלים כספי ציבור, ושבמובנים מסוימים אותם גופים הם מוצר ציבורי, ולכן מבחינתו יש חישבות להסדיר את עניין השכר.

גפני ונציגי האוצר ציינו שזאת רק תחילת הדרך ושמהלכים דומים ייעשו בהדרגה.

הגבלת השכר לא תחו על גופים זרים שפועלים בארץ, כמו למשל סיטי בנק או חברות פיננסיות שקיבלו רישיון מרשות ניירות ערך להציע מוצרים פיננסים לישראלים, וזאת כדי לא ליצור מצב שבו החוק הישראלי מגביל שכר של מנכ"ל בחו"ל.

בעיית הפירמידה

הגבלת פערי השכר מקבעת את שכרם של הבכירים בפועל, שכן בכל אחת מהחברות הפיננסיות ישנה פירמידת שכר שבה השכבה התחתונה של מקבלי השכר הנמוך היא הגדולה ביותר. כעת, כדי לעמוד בהגבלה, שכן חריגה ממנה אינה אפשרית על פי החוק, המנהלים הבכירים יידרשו להעלות עת השכר של שכבת עובדים רחבה מאוד — מהלך שסביר שלא יצא לפועל.

אישור החוק מעלה חששות בנוגע למוטיבציה של מנהלים טובים לנהל בנקים וגופים פיננסים אחרים, בשעה שהם יכולים לנהל חברות ציבוריות מתחומים שונים ולקבל שכר גבוה באופן משמעותי.

"תיקון היסטורי"

חברי ועדת הכספים אמנם אישרו את החוק במחיאות כפיים, אך כדי שהחוק יאושר סופית וייכנס לתוקף יש עוד לאשר את הצעת החוק במושב הכנסת הנוכחי בקריאה שנייה ושלישית. לאור התמיכה הגורפת בוועדה, קשה לראות כיצד הצעת החוק לא תאושר במליאה.

אישור הצעת החוק בוועדת הכספים עורר גל של תגובות במערכת הפוליטית. מרכז הקואליציה זהר מהליכוד אמר כי "זו הצעה היסטורית שתטיב עם העובדים החלשים. הגיע הזמן שכספי הלקוחות יושקעו גם בעובדים החלשים ולא רק בשכר הבכירים".

דיון בוועדת הכספים היום	צילום: עמרי מילמן

ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני אמרה כי "זה תיקון היסטורי וצעד ראשון בריסון החזירות של המנהלים על חשבון עובדות ועובדים זוטרים, ועל חשבון הציבור. חבל שהיה צריך חוק כדי להשיג הוגנות בסיסית כל כך. אבל לצערי הגענו למצב של אטימות מצד מנהלים שמשתכרים חצי מיליון שקל בחודש, בזמן שעובדות ועובדים שלהם משתכרים 4,000 שקל בחודש. המאבק על הגבלת שכר הבכירים איננו רק מאבק על חלוקה שוויונית יותר של הכסף. הוא מסמן את תחילת מאבקה של החברה הישראלית על הניסיון להחזיר לעצמה את עמדות הכוח שאינן בהכרח תלויות בכסף. ההישג הזה הוא של הציבור שנאבק על צדק חברתי ועל שיוויון".

ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני אמרה כי היא מודה אישית לכחלון על החוק להגבלת שכר הבכירים, שקרוב לדבריה באופן כמעט מוחלט לחוק שהיא עצמה הציעה ב־2008: "מבחינתי זו סגירת מעגל פורצת דרך. כשהעלתי לראשונה את החוק המגביל שכר בכירים ביחס לעובדי הקבלן בחברה הצעת החוק שלי 'מטורפת, הזויה ומסוכנת'. כברת הדרת שעשה הציבור הישראלי בהבנה שיש חובה להילחם בפער הבלתי מוסרי בין שכר חזירי ובין שכר רעב היא מרשימה ומעוררת תקווה. שר האוצר ראוי לכל שבח על כך שהעביר לראשונה ובאומץ לב הצעת חוק כד דרמטית. השלב הבא הוא להחיל את החוק על כל החברות הציבוריות ולא רק על החברות הפיננסיות".

ח"כ זהבה גלאון ממרץ אמרה כי "אני מבכרת את שר האוצר ואת יו"ר ועדת הכספים על המהלך ההיסטורי. מדובר בהישג חסר תקדים — קשירה של השכר הגבוה לשכר הנמוך. זאת אמירה עקרונית של כנסת ישראל לפיה פערי השכר במשק הם מחלה נוראית".

רחל עזריה מכולנו אמרה כי "צמצום פערים זה הוזלת יוקר המחיה, בניית דירות לזוגות צעירים וגם הגבלת שכר הבכירים. שר האוצר עשה צעד אמיץ אחרי שנים של מאמצים שלא צלחו להגביל את שכר הבכירים. במציאות הישראלית, שבה יותר ויותר אנשים מרוויחים שכר מינימום, השכר החציוני הוא כ־6,700 שקל בחודש. אז לא יכול להיות שבכירים בבנקים מרוויחים מיליונים מדי שנה על חשבון העמלות שלנו. אנחנו באים ואומרים שהחגיגה הזו תיפסק ושבכירים לא יוכלו להמשיך לקבל שכר מטורף".

הדיון בוועדת הכספים כיום. נקב כי פקידי האוצר יבחנו את ההחמרות בחוק שביקשו חברי האופוזיציה | צילום: עמרי מילמן