היועץ המשפטי לממשלה יוכפף לנציבות הביקורת וגם יפקח עליה

לאחר חבלי לידה קשים פרסמה בסוף השבוע שרת המשפטים איילת שקד את תזכיר חוק נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות (מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות). "מטרת החוק המוצע", נכתב בדברי ההסבר, "היא לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה או מחדל של הגורמים המבוקרים, כתובת שאליה יוכל להפנות את טענותיו".

התזכיר קובע כי בשנה הראשונה תימשך הביקורת במתכונתה הנוכחית המועצמת כפי שגובשה בידי הנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל שמפעילה במקביל ובסינרגיה את הביקורת הפרטנית והמערכתית. כלומר, גם קבלת תלונות מהציבור נגד פרקליטים (אומבודסמן, נציב קבילות בדומה לנציב הקבילות על השופטים) וגם ביקורת מערכתית במתכונת מבקר המדינה שבוחן פתולוגיות ניהוליות מערכתיות רחבות יותר.

לאחר שנה, קובע התזכיר, תפוצל הנציבות לפי המלצת השופט בדימוס אליעזר גולדברג, לשתי יחידות ייעודיות שיפעלו במקביל: "יחידה לביקורת מערכתית שתוקם מכוח חוק הביקורת הפנימית... שהממונה עליה יהיה היועץ המשפטי לממשלה, ויחידה עצמאית לבדיקת תלונות פרטניות". כלומר, הביקורת המערכתית תועבר למשרד המשפטים והפרטנית תישאר בידי הנציבות. לאחר שכל מודל ינוסה במשך שנה, תחליט שרת המשפטים על המתכונת הסופית.

ייסורי הלידה של התזכיר נגזרו מהדילמה שאליה נקלעה שקד. מצד אחד, ההתחשבות בטענות הפרקליטים שיצאו למלחמת חורמה בגרסטל, טענות מצד פרקליט מדינה וארגון הפרקליטים המיליטנטי. מצד שני, המחויבות לגרסטל שנהנית מתמיכה רחבה, בכנסת ובדעת הקהל ובעיקר נהנית מתדמית נקייה ומקצועית. התזכיר שמבקש לאזן בין השניים מאפשר לכל צד להיות מרוצה ומאוכזב בו זמנית.

בכל מקרה, צריך לזכור שבית הגידול הרעיוני של שקד, בכל הקשור למשפט, הוא שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, שהשיק והעצים את חוסר האמון בפרקליטות. לפרידמן היו טענות כבדות כלפי היועץ המשפטי לממשלה, ושקד אכן הפנימה מסר זה בחידוש הגדול בהצעת החוק — הכפפת היועץ המשפטי לנציבות הביקורת, מצד אחד. אך מצד שני הביקורת המערכתית שתונהג לאחר שנה במסגרת הפיצול תהיה כפופה ליועץ.