החוק להגבלת שכר הבכירים לא נתן לעצמו שיניים

אישור הצעת החוק בוועדת הכספים שמגבילה את שכר הבכירים במגזר הפיננסי הוא לא פחות מרעידת אדמה. מדובר במהלך היסטורי שכולל התייחסות אמיתית ראשונה לפערי השכר האדירים בישראל וליחס שמקבלים עובדי הקבלן. כמו כן, אישור הצעת החוק מבטא את ההבנה שמירוץ השכר הפרוע בבנקים, בבתי ההשקעות, בחברות הביטוח ובגופי הפנסיה חצה את גבול הטעם הטוב.

 הצעת החוק אושרה פה אחד ובחופזה. הדברים נסגרו ברגע האחרון מבלי שכל הנוכחים בחדר ועדת הכספים הבינו את ההשלכות (ראו הרחבה במסגרת). כתוצאה מכך, ישנן כמה פרצות, לקונות ונקודות בעייתיות בהצעת החוק.

1. בפועל, אי אפשר לחרוג מהתקרה

ההחלטה שהתקבלה ביום רביעי בוועדת הכספים היא מסועפת מאוד. הסעיף המשמעותי ביותר בה הוא סעיף ההגבלה הקשיחה, שלפיו הפער בין השכר הגבוה בגוף הפיננסי לשכר הנמוך ביותר לא יכול להיות גדול מפי 35. ליתר דיוק, אפשר לחרוג מפי 35 רק אם שכר הבכיר נמוך מ־2.5 מיליון שקל בשנה. אלא שפערים גדולים מפי 35, כששכר המנכ"ל עומד על פחות מ־2.5 מיליון שקל בשנה, מביאים לשכר מתחת למינימום עבור עובד זוטר, וזה לא אפשרי.

שר האוצר משה כחלון | צילום: אלכס קולומויסקי

הצעת החוק אינה כוללת סנקציות עבור מי שיפר את היחס הזה. האם יושת על הגוף הפיננסי קנס? באיזה סכום? אולי לא יהיה לו אכפת לשלם סכום מסוים עבור האפשרות לתגמל את בכיריו? האם זאת תהיה עבירה פלילית מרתיעה? כל זה לא הוחלט וגם לא יוחלט בוועדת הכספים, אלא בחדרים צדדיים על ידי שלל היועצים המשפטיים, וזאת משום שהוועדה מיהרה לאשר את הצעת החוק לפני שמישהו יתחרט.

2. לא סביר שכלל השכר יעלה

הסעיף השני בחשיבותו הוא קביעת שכר בהיבט המיסוי. הצעת החוק שאושרה בוועדת הכספים קובעת כי אם עלות שכר של בכיר תעלה על 2.5 מיליון שקל בשנה, הסכום החורג לא יוכל לצורכי מס בשיטת התקרה המתקפלת. כלומר, כל שקל חורג ימוסה כאילו מדובר ב־2 שקלים. המס שהגוף הפיננסי יידרש לשלם על חריגה מהתקרה הזאת הוא מס חברות (25%) ומס רווח (17%), וזאת בנוסף למס שכר (17%) שמשולם על כלל הסכום בכל מקרה. כך, למשל, אם מנכ"ל בנק יקבל שכר בעלות של 5 מיליון שקל בשנה, הבנק יידרש לשלם 2.64 מיליון שקל מס, בעוד כיום הוא משלם מס של 850 אלף שקל בלבד. 

כלומר, עקרונית ניתן להעניק לבכיר בבנק או בחברת ביטוח שכר גבוה מ־2.5 מיליון שקל בשנה, אלא שעל מנת לעשות זאת, בשל מגבלת היחס, יש לשלם לכלל העובדים שכר בעלות גבוהה מ־5,950 שקל בחודש. ככל הנראה הדבר הזה לא יקרה, ולכן ניתן להסיק שהשכר דה פקטו לא יעלה באופן משמעותי על 2.5 מיליון שקל בשנה לבכירים. תקרת השכר הזו תוצמד למדד המחירים במשק, כדי לא להביא לשחיקתה.

3. ישלמו יותר לקבלן, אבל לא לעובדים

החלטה דרמטית נוספת שהתקבלה בוועדת הכספים היא להביא בחשבון גם את עובדי הקבלן שעובדים עבור הגוף הפיננסי כשבוחנים את השכר הנמוך ביותר בחברה. מי שדחפה לכך היתה ח"כ שלי יחימוביץ', שזכתה לגיבוי בעניין משר האוצר משה כחלון על אף התנגדות פקידי משרדו.

בכך ועדת הכספים מאלצת את הבכירים להיות מעורבים בקביעת שכר המנקים למשל, כבר בשלב שבו מוציאים מכרז לשכירת שירותיה של חברה קבלנית, משום שישנו קשר ישיר בין שכר עובד הניקיון שמנקה את לשכת המנכ"ל לשכר המנכ"ל עצמו. כלומר, אם הדירקטוריון ומנכ"ל החברה מעוניינים להעלות את שכר הבכירים בחברה, הם יצטרכו לברר מה השכר של עובדי הניקיון והשמירה שפורמלית בכלל לא מועסקים אצלם, ולדאוג להעלות את שכרם לפני שהם מעלים את השכר של עצמם.

אבל גם כאן יש כמה פרצות. ראשית, החוק מנוסח כך שהיחס הוא בין עלות השכר הגבוהה ביותר בחברה לבין עלות השירות שמזמינה החברה. כלומר, לא מדובר במשכורת הברוטו של עובד הניקיון, אלא במשכורת הברוטו שלו יחד עם עלויות מעסיק כמו דמי ביטוח לאומי, דמי חגים, פנסיה וכו', כולל העלויות של חברת הקבלן — ציוד, משרדים ורווח. כך שחברה פיננסית שמזמינה שירות ניקיון יכולה להגדיל את התשלום לחברת הקבלן, כדי שבהמשך יהיה ניתן להגדיל את שכר המנכ"ל, וזאת מבלי שהתשלום המוגדל יגיע לכיסו של עובד השמירה או הניקיון.

בעיה נוספת היא בעיית הפרשנות והמקום שמוקצה לה. איך אפשר להשוות בין שעות העבודה שנכללות תחת ההגדרה של משרת מנכ"ל לבין שעות העבודה במשרה של עובד ניקיון? הרי במקרה של נושאי משרה בכירים, אין באמת הגדרה של שעות עבודה. הבכירים מוחרגים מחוק שעות עבודה ומנוחה, לא מחתימים כרטיס בכניסה וביציאה מהמשרד ומקבלים שכר גלובלי שאין בו רכיבים של שעות נוספות.

אצל עובדי קבלן ההפך הוא הנכון — השכר שלהם הוא שעתי בלבד ולרוב הם גם לא מועסקים במשרה מלאה בחברה שאת משרדיה הם מנקים ושעל דלת הכניסה שלה הם שומרים. על פניו החלק הזה ברור — יש לקחת את עלות העבודה של עובד הקבלן, על בסיסו לחשב משרה מלאה (בהנחה ששכרו הוא הנמוך ביותר בחברה) ולהכפיל ב־35 כדי לקבל את שכר המנכ"ל המקסימלי. אך הגופים הפיננסיים יוכלו לטעון שההגדרה השונה של התפקידים מייצרת השוואה לא הוגנת בין תפוחים לאגסים, ועם זה יהיה קשה להתמודד.

4. זהירות, בומרנג של כוונות טובות

מהלכים שנעשו בעבר לטובת עובדי הקבלן פגעו בהם לא אחת. כך, למשל, ההחלטה שהתקבלה בעבר שלפיה מי שעובד כתף אל כתף עם עובד קבוע ייחשב לעובד קבוע בעצמו בתוך תשעה חודשים, הביאה לפיטורים חוזרים ונשנים של עובדי קבלן מדי תשעה חודשים. על חברי הכנסת לחשוב טוב ולעקוב אחר ההשלכות של החוק, משום שההסתפקות בלייצר כותרות עלולה להביא לכך שעובדי הקבלן יינזקו יותר משירוויחו מהחוק הזה.

5. מה לגבי חוזים קיימים? שאלה טובה

לפי ההחלטה, החוק יחול על חוזי שכר חדשים מרגע אישורו בכנסת. אך מה לגבי חוזיהם הקיימים של בכירי המערכת הפיננסית? כחלון רצה שהבכירים יערכו התאמות בחוזים שלהם בתוך שלושה חודשים מאישור החוק, ואילו הפקידים בכלל המשרדים ביקשו שהדבר יתרחש בתחילת 2017, אך משום שכחלון רצה להראות תוצאות מיידיות, נקבע בסופו של דבר שההתאמות יצטרכו להתבצע עד אוקטובר השנה. כעת הפקידים יצטרכו לענות על השאלה כיצד ניתן לכפות שינויים כאלה על חוזים קיימים.

6. תרחיש הקיצון יפגע בפנסיות

המקרה של בנק לאומי הוא מקרה שמאתגר את הצעת החוק ואת כוונותיה. לבנק לאומי אין בעל שליטה. כלומר, אין מי שמבקש לשמור לעצמו רווחים. תיאורטית, הבנק יכול ליצור מצב שבו השכר הנמוך ביותר הוא בעלות של 10,000 שקל בחודש, מה שיאפשר למנכ"ל להרוויח 3.5 מיליון שקל בשנה בקלות. האם זה לא ייצור מצב שבו רמת השכר של עובדי לאומי גבוהה מדי לדעת נבחרי הציבור? ובנוסף, רמות שכר כאלה עלולות להקטין באופן משמעותי את הרווחים של הבנק, מה שיפגע בעיקר ברווחי הגופים המוסדיים, כלומר בפנסיות של הציבור כולו. חברי ועדת הכספים לא נתנות את הדעת על כך.

7. השלכות רוחביות? מה זה?

אחת הדרישות שעלו במהלך הדיונים ביום רביעי היתה להחיל את החוק על כלל החברות הציבוריות. מרצ תציע זאת שוב הבוקר. אנשי האוצר לא הסכימו לשמוע את זה. גורמים שונים בממשלה הזהירו שיצירת מצב כזה עלולה להנחית מכת מוות על הבורסה בתל אביב המדשדשת ממילא, שכן היא עלולה להוביל לכך שחברות יעדיפו לפנות לבורסות במדינות אחרות. אנשי האוצר הסבירו שהם תומכים בהטלת ההגבלות על המגזר הפיננסי משום שהוא מנהל כספי ציבור, מה שהופך אותו למעין ציבורי. כמו כן, אנשי האוצר אמרו שמדובר במהלך ראשון ושבהמשך ישנה כוונה להגביל את שכר הבכירים במגזרים נוספים.

הח"כים לא התייחסו לשאלות רבות שנוגעות להשלכות האפשריות של המהלך. האם מנהלים טובים יתרחקו מהמגזר הפיננסי ורק מנהלים גרועים ינהלו את כספי הציבור? האם הם סומכים על יוקרת המגזר הפיננסי שתמשיך למשוך אליו אנשים טובים בכל מקרה? האם ייקבע סטנדרט מוסרי חדש שאיתו יישרו קו גם בכירי החברות הריאליות?

נוסח החוק שאושר בוועדת הכספים הוא נוסח בוסרי, משום שאף אחד לא רצה להיות זה שעוצר את המומנטום. יש עוד צורך בליטושים משמעותיים רבים, במקרה הטוב. במקרה הרע, השינויים שעוד ייעשו יעקרו אותו מכל תוכן.