אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצעה לשינוי חוק ההוצל"פ – האם הרשמים יוסמכו לפרוס חוב מזונות עבר? צילום: bigstock

הצעה לשינוי חוק ההוצל"פ – האם הרשמים יוסמכו לפרוס חוב מזונות עבר?

כיום רשמי ההוצל"פ אינם מוסמכים לפרוס חוב מזונות עבר על דעת עצמם, ועליהם להפנות את הצדדים חזרה לעוד הליך משפטי מייגע בבית המשפט למשפחה. תזכיר חדש מציע להסמיך את הרשם ולהקל על אבות שבאמת אינם מסוגלים לשלם את החוב

21.03.2016, 11:17 | עו"ד אורי גילת

ידוע שמאבקים משפחתיים בבתי המשפט אורכים זמן רב ודורשים סבלנות רבה. כשמדובר בתביעת מזונות ילדים, ומאחר שמדובר בכספים קריטיים לקיומם בכבוד של ילדים קטנים, נהוג שעד לקבלת פסק דין סופי (עניין שעלול לקחת חודשים ולעיתים שנים) בתי המשפט פוסקים מזונות זמניים.

במקרה שהאב אינו עומד בחובה זו, יכולה האם לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל ולדרוש את תשלום החוב כמקשה אחת.

אך מה קורה אם האב – החייב – אינו יכול לעמוד בתשלום החוב שהצטבר? במקרה כזה רשם ההוצאה לפועל אינו יכול לפרוס אותו לתשלומים, הוא אינו מוסמך. הדרך החוקית היחידה לסייע לאב הוא שכנוע הרשם כי קיימים טעמים מיוחדים שמצדיקים פנייה חוזרת לבית המשפט למשפחה. אם הרשם משתכנע (עניין לא פשוט כשלעצמו), העניין עובר לבית המשפט למשפחה ושם מתחיל הליך נוסף, שגם במסגרתו צריך האב לשכנע כי ללא פריסת החוב, לא יוכל לקיים עצמו בכבוד.

סרבול זה עלול להקשות על אותם אבות, שבאמת ובתמים אינם יכולים לשלם את חוב מזונות העבר בנוסף למזונות השוטפים שחויבו בהם בסופו של דבר. מעבר לכך, הוא עלול לגרור את האם להליך משפטי נוסף ומיותר.

מה קורה אם האב – החייב – אינו יכול לעמוד בתשלום החוב שהצטבר?, צילום: שאטרסטוק מה קורה אם האב – החייב – אינו יכול לעמוד בתשלום החוב שהצטבר? | צילום: שאטרסטוק מה קורה אם האב – החייב – אינו יכול לעמוד בתשלום החוב שהצטבר?, צילום: שאטרסטוק

המטרה: להקל על חייבים

בתזכיר חוק שהופץ לאחרונה על ידי משרד המשפטים הוצע לתקן את המצב הנוכחי. מטרת ההצעה לתיקון חוק ההוצאה לפועל, היא "לפשט את ההליכים ולהקל על החייב" באמצעות הענקת סמכות לרשמי ההוצאה לפועל לפרוס חוב מזונות עבר, שנפסק בתקופה שקדמה למתן פסק הדין הסופי במזונות, בכפוף למספר כללים שיתוו את שיקול דעתם. תנאי הבסיס להפעלת הסמכות הוא עמידה בתשלום המזונות השוטפים מדי חודש בחודשו.

בתזכיר הודגש כי המטרה אינה להפחית את החוב או לאפשר לחייבים לנצל את המנגנון המוצע להשתמטות מחוב ללא הצדקה. מטרתה דווקא חיובית ומונה מספר יתרונות, בהם מניעת הליך נוסף בבית המשפט למשפחה, שעלול לעכב את תשלום החוב ומצריך אגרה והרמת נטל הוכחה גבוה; הקלה על העומס בבתי המשפט למשפחה, ותמריץ לחייבים לשלם את דמי המזונות השוטפים (שהרי זהו תנאי לפריסת החוב בהוצל"פ).

עו"ד אורי גילת, צילום:  תמר זליג עו"ד אורי גילת | צילום: תמר זליג עו"ד אורי גילת, צילום:  תמר זליג

בתזכיר מוצע אם כן לבטל את סמכות הרשם להפנות בעלי דין לבית המשפט למשפחה לשם קביעת שיעור התשלומים לחוב העבר שנצבר, תוך מתן סמכות חדשה שתאפשר לו לפרוס בעצמו את החוב, לאחר שבחן את מצבו הכלכלי של החייב, שיידרש, בין היתר, לחתום על כתב ויתור סודיות ולעבור חקירה כלכלית.

במסגרת התזכיר ביקשו מנסחי ההצעה את הערות הציבור, במיוחד לגבי הסוגיה של משך הזמן שבו על החייב לעמוד בתשלומי המזונות השוטפים כדי למלא את התנאי שיאפשר לו לבקש פריסת חוב. בהקשר זה אני סבור כי לא יהיה זה נכון לקבוע מועד מדויק וצריך לבחון כל מקרה לגופו. כל למשל, במקרה שנסיבותיו של אדם השתנו קיצונית אם פוטר או עסקו נסגר בסמוך לקביעת המזונות, אז סביר מאוד שלא יוכל לשלם אותם כלל ויצבור פיגורים כבר מהתחלה. על כן, הצעתי היא לבדוק מהי הסיבה שבגינה החייב יצר את חוב הפיגורים ולהעמיד זאת כקריטריון לבחינת תום לבו.

אוסיף כי לדעתי, מהלך חקיקתי זה מהווה צעד נוסף וחשוב במגמה המבורכת שמתרחשת בשנים האחרונות בתחום דיני חדלות הפירעון, שעיקרה להיטיב עם החייבים. אני חושב שהשינויים האחרונים בחקיקה מעידים על שינוי קו החשיבה בהסתכלות על חייבים, וכיום משתרשת ההבנה, שלא פעם החייבים נקלעים למצבים קשים בעל כורחם, ולחייבים כאלה יש לסייע ולאפשר לנוע קדימה.

בין השינויים המבורכים ניתן למנות את הרפורמה בתחום פשיטת הרגל, במסגרתה קיצורו וייעלו את ההליכים, וכך גם את ההפטר בהוצאה לפועל (תיקון 47 לחוק).

אציין לקראת סיום כי בעיניי, המצב החוקי הנוכחי בנוגע לחוב מזונות עבר שגוי מן היסוד, שכן כיום, יש למעשה 'תמריץ' לחייבים שצברו חובות גבוהים פשוט לא לשלם, שכן גם אם ישלמו בהתאם ליכולות שלהם, לעולם לא יצליחו לעמוד בתשלומי הפיגורים שמתווספים לתיק, ומשכך לעולם לא יוכלו לקבל הגנות בדמות עיכוב הליכים ביטול עיקולים וכו'. כולי תקווה, לפיכך, כי ההצעה תסתיים בחקיקה מהירה ומועילה שתאפשר לאבות שנקלעו לקושי כלכלי להסדיר את חובותיהם.

לתזכיר החוק המלא לחץ כאן

* עורך דין אורי גילת עוסק בפשיטות רגל והוצאה לפועל

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
כל עוד נשים פטורות בחוק מתשלום דמי מזונות קטינים לילדיהן רק גברים מחוייבים רק מפני שהם גברים
יש צידוק מוסרי לגברים לא לשלם דמי מזונות קטינים כלל, לא לעבר ולא לעתיד. ומותר להם לעשות הכל כולל הכל כדי לא לשלם אגורה שחוקה אחת. צריך לעודד גברים לא לשלם ולפעול למען חיוב נשים בתשלום דמי מזונות קטינים (לא הפחתה מהסכום שהגבר משלם, אלא תשלום בפועל תזרימי) . עשיתן ילדים? תשלמו עליהם. נגמר הפטור. אין לכן כסף? אל תולידו. לא יתכן שעם כל יוקר המחייה בישראל יגמרו על החיים של גברים וישחטו אותם כלכלית רק מפני שפעם נשים היו עקרות בית. הזמנים השתנו וצריך לשנות את החוק הבתאם. מלבד מזונות גם דמי המדור מוגזמים גבר עם 2 ילדים משלם 40 אחוז ממדור ועם 3 ילדים משלם 50 אחוז זה מוגזם ולא הגיוני כלל, נניח מקרא של 2 ילדים האישה משלמת על דיור רק 60 אחוז והבעל משלם לה את ה40 הנותרים כלומר סעיף הדיור של הבעל הוא 140 אחוז וסעיף הדיור של האישה הוא 60 אחוז כלומר הבעל משלם בסעיף הזה יותר מפי 2 מהאישה, זה אי שוויון משווע. צריך שוויון גם במזונות וצריך לתת לגבר להיות חצי מהזמן עם הילדים גם אם האישה מתנגדת לאפשר לו 50 אחוז זמן עם הילדים.
ג  |  22.03.16