אחרי המיתון, האבטלה והפליטים: הטרור צפוי לפגוע בצמיחה של אירופה בטווח הארוך

הפיגועים שאירעו היום (ג') בבריסל, ובהם נרצחו כ-30 בני אדם בנמל התעופה ובתחנת רכבת תחתית, הכניסו את העיר לעוצר בפועל כשתנועת התחבורה הציבורית הושבתה וכוחות הצבא נפרסו בעיר. חנויות לא נפתחו והתושבים הונחו להישאר בבתיהם. בנוסף, יותר מ־400 טיסות שאמורות היו לעבור בנמל התעופה שנפגע, בוטלו או הועתקו לשדות תעופה אחרים. מניות חברות התעופה הגדולות ירדו: אייר פראנס ירדה ב־4% בבורסת פריז, לופטהאנזה ב־2% בפרנקפורט ואמריקן איירליינס ב־1.6% בנאסד"ק. הירידות במדדים האירופיים התמתנו לאורך היום. דאעש פרסם הודעת נטילת אחריות על ביצוע הפיגועים.

פרופ' רפי מלניק | צילום: אוראל כהן

בשיחה עם "כלכליסט" הצביע פרופ' מלניק על דפוס קבוע של פגיעה בצמיחה בעקבות מתקפות טרור רצופות. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה ב־2000 נכנסה ישראל למיתון הארוך ביותר בתולדותיה, שנמשך שלוש שנים. בניו יורק הביאו המתקפות על מרכז הסחר העולמי ב־2001 להאטה של כשנתיים בהתאוששות המשק האמריקאי מפיצוץ בועת הדוט.קום. גם מתקפת הטרור במדריד במרץ 2004 הובילה לירידה בתמ"ג.

"ההשפעה ארוכת הטווח של מתקפת הטרור בבריסל על הכלכלה בבלגיה לא תהיה שונה ממקרים אחרים", קובע מלניק. "האבסורד הוא שפצצות מחומרי גלם פשוטים וזולים משיגות תוצאות משמעותיות שחורגות מעבר למספר ההרוגים בפיגועים או מסגירת נמלי התעופה לכמה שעות. מדובר בהשפעות מאקרו־כלכליות של פגיעה בתוצר ואף כניסה למיתון".

מלניק מציין גם את תפקידה של התקשורת בהגברת ההשפעה של הפיגועים. מחקר שערך ב־2010 עם פרופ' רפי אלדור חשף יחס ישיר בין משך הסיקור של אירועי הטרור לעוצמת הפגיעה הכלכלית לאחריהם. "הסיקור התקשורתי הפך לפרמטר נוסף עבור הטרוריסטים שמבקשים למקסם את השפעת האירועים גם לעבר השווקים הפיננסיים".

המכה הכלכלית הצפויה נוחתת על אירופה בתקופה קשה. למרות ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי האירופי, הצמיחה ב־28 מדינות האיחוד היתה בשנה שעברה רק 1.9% ושיעור האבטלה בתחילת החודש עמד על 10.3%.בשבוע שעבר הזהיר נשיא הבנק מריו דראגי, מההאטה הצפויה בצמיחה ודחק במנהיגי אירופה לגבש מדיניות מוניטרית אחידה.

בנוסף, אירופה מתמודדת עם זרם גובר של פליטים מהמזרח התיכון ומאפריקה, שמספרם הגיע ב־2015 ל־1.2 מיליון איש. בתגובה מתחזקת במדינות אירופה הגישה הלאומנית והבדלנית, כאשר אפילו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל שנחשבת לאחד מראשי המדינה הפופולריים ביותר, סופגת ביקורת על מדיניות הזרועות הפתוחות וחוזה בעלייתן של מפלגות ימין.

לתהליכים אלה עשויה להיות השלכה כלכלית, בשל הלחץ הפוליטי מצד מפלגות הימין לפגוע בחופש התנועה בין מדינות אירופה כדי להתמודד עם הפליטים ועם פעילי הטרור. גרמניה הגבירה היום את האכיפה בגבולותיה עם בלגיה, צרפת, הולנד ולוקסמבורג. גם המועמד לנשיאות ארה"ב דונלד טראמפ מיהר להגיב על האירועים בבריסל כשרמז בטוויטר שבמקרה דומה בארה"ב היה סוגר את גבולות המדינה, ושמתקפת הטרור בבריסל התאפשרה משום שהתנועה באירופה חופשית מדי.