מפיקות הצגת הילדים תיבת נח: "אי אפשר להוריד את המכנסיים לגמרי"

שוק הצגות הילדים נעשה צפוף מדי שנה, והתחרות על לבם של הקטנטנים וכיסם של הגדולים רק הולכת וגוברת. "תחרות זה דבר מצוין", אומרת בראיון ל"כלכליסט" המפיקה אורלי מויאל, אחת השחקניות הוותיקות בתחום. בפסח הקרוב תהמר מויאל יחד עם שותפתה מעיין צלנר על תשומת לב הילדים עם "תיבת נח". במחזמר רווי הכוכבים יגלם אבי קושניר את נח וציפי שביט תהיה נעמה אשתו. שלישיית "מה קשור" תגלם את שלושת בניו הפרועים שם חם ויפת; ודנה פרידר, אגם רודברג ואביטל מטרי יגלמו את נשותיהם המיועדות (ירון כפכפי כתב, מביים ומנהל מוזיקלית).

"תיבת נח" היא ההפקה הראשונה של חברת אול סטייג' של מויאל (52) וצלנר (30) — שתיהן שועלות ותיקות בתחום הבמה. צלנר היתה בעלים של חברת מ.מ הפקות עם בעלה לשעבר מאור מימון, שאחראית בין השאר על הבאתה של בר רפאלי לבמה ב"סינדרלה", "101 כלבים דלמטיים" ו"פיטר פן". מויאל החלה את דרכה לפני 30 שנה כעוזרת הפקה בפסטיגל והגיעה לתפקיד המפיקה הראשית. בנוסף הפיקה מופעים רבים מהארץ ומחו"ל, ובהם סטינג ו־"One" של ריטה.

הפקות הבמה הגדולות לילדים מתנקזות מדי שנה בעיקר לחנוכה, אך בשנים האחרונות גילו המפיקים גם את הפוטנציאל הרב הטמון בפסח, בעיקר בגלל החופשה הארוכה. "מחנוכה יש שובע מסוים בגלל ריבוי ההצגות ובגלל הכניסה של רשתות המזון למשחק", הן טוענות.

מ.מ היתה מחלוצי השת"פ עם רשתות מזון.

צלנר: "נכון, פני השוק בשנתיים האחרונות השתנו בגלל מהלך שאנחנו עשינו ואפשר לומר שהיום זה חוזר אליי. כשחברנו עם 'סינדרלה' לשופרסל הם סבסדו כרטיסים והשלימו לנו את ההפרש, אבל שנה אחרי נכנסו עוד שחקנים וכל השוק שינה כיוון, ונוצר מצב שכדי להיות על המפה חייבים לחבור לרשת מזון".

"אלא שרשתות המזון כבר לא משלימות את כל ההפרש ורק החזקים שורדים", ממשיכה צלנר,

מימין מעין צלנר ואורלי מויאל. "הקהל הישראלי התרגל לחפש מחירים נמוכים ברשתות המזון, וכשרוצים לעשות מוצר מושקע יותר ולהרוויח זה קשה".

ובכל זאת יש לכם שת"פ מסחרי, אי אפשר היום בלי?

צלנר: "אפשר, אבל קשה. יותר נוח שיש נותן חסות ואנחנו חברנו לסופר־פארם, ויזה, ישראכרט ולאומי קארד. אנחנו נאמנות למוצר שלנו, ובחרנו לוותר על רשת מזון ולהיצמד לתקציב של ההפקה ולתחשיב הגיוני שמאפשר הישרדות בשוק הזה. אי אפשר להוריד את המכנסיים לגמרי. לעשות הפקה כמו 'תיבת נח' בהשקעה של 3.5 מיליון שקל ולמכור כרטיס ב־49 שקל זה בלתי אפשרי אם לא משלימים את ההפרש".

וזה שרמי לוי מפיק הצגות ומוכר ב־19.90 שקל לא מאיים עליכן?

מויאל: "אני רואה מה הוא עושה עכשיו ואני לא יכולה להגיד שזה איום, זה משהו שירוץ בפריפריה עם שחקנים אנונימיים שבשבילם זה אחלה ומספק להם עבודה, אבל ממש לא מהווה איום".

רפש וחוסר פרגון

צלנר מדגישה את הצדדים הפחות יפים של התעשייה: "יש הרבה אנשים קטנים שלוקחים את זה לכיוון של תחרות לא בריאה, ויש לי את היכולת לדלג מעליהם ולכבוש את המטרות שלי. מדובר בקומץ אנשים שיורדים למקומות נמוכים של חוסר פרגון, רפש ולשון הרע. באופן כללי יש ריבוי הצגות ומפיקים שמנסים את מזלם, ומי שלא עובד נכון מבחינה כלכלית תקציבית, מצמצם עלויות וממקסם רווחים. לא שורד. האמנים נהנים כי יש תחרות מאוד קשה".

הן מכורות לאדרנלין שהעבודה מספקת, וטוענות שרק כך אפשר לשרוד בעולם הזה. "יש המון לחץ וכאבי ראש, אבל יש משהו ממכר בקסם של מחשבה על משהו שקורמת עור וגידים ומתרחשת על הבמה", אומרת מויאל. "זה הימורים, סיכונים ותחרות בלתי פוסקת, ואם אין את זה בדנ"א אי אפשר להיות שם", מוסיפה צלנר.

גם למבוגרים

וכאילו לא די בלחצים שמספק עולם ההפקות לילדים, השתיים מתכננות את דריסת רגליהן בעולם המבוגרים, ובימים אלה עובדות על רכישת זכויות של מחזמר מחו"ל.

על הטענה ששוק מחזות הזמר למבוגרים, המקומי והמיובא, עולה על גדותיו בשנה האחרונה הן אומרות: "אם היינו מפחדות לא היינו במקצוע הזה. המפתח הוא בחירה נכונה ורלבנטית במוצר שמביא קהל. התחרות תמיד קיימת, החוכמה היא לבחור מוצרים שמתאימים לקהל הישראלי, לדייק בליהוק, להרגיש את השוק ולהשתנות בהתאם".