אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: מקריסת אורבנקופ ועד "סמוך על סול" צילום: ענר גרין

חקר ביצועים: מקריסת אורבנקופ ועד "סמוך על סול"

פרשת ההונאה בבורסת היהלומים, מחיר למשתכן, מה עושים עובדי המגזר הפרטי עם הילדים בחול המועד, מה עומד מאחורי נתוני הצמיחה האדירים של אפל ועוד

27.04.2016, 10:23 | כתבי כלכליסט

קריסת אורבנקורפ

תרגיל בהתעוררות

שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, צילום: עמית שעל שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע | צילום: עמית שעל שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, צילום: עמית שעל

הנפילה של חברת האג"ח הקנדית אורבנקורפ היא כישלון של רואי החשבון, עורכי הדין, החתמים - וגם של רשות ניירות ערך. היא זו שאמונה על חובת הגילוי של החברות מול המשקיעים, שצריכה לוודא שהתשקיף משקף נאמנה את מצב החברה כדי לאפשר למשקיעים לבחון את העובדות ולהחליט אם לקחת את הסיכון. עם אורבנקורפ זה לא קרה. נכון, הפעם זה נגמר רק ב־180 מיליון שקל, בלי מעורבות של המוסדיים, כלומר בלי לסכן את חסכונות הציבור. דווקא בגלל זה, הרשות מקבלת כאן הזדמנות להפיק לקחים במחיר נמוך, לבדוק את עצמה ואת שומרי הסף, כדי למנוע את הקריסה הבאה והכואבת יותר.

גולן פרידנפלד

משרד הכלכלה

ככה מפקחים?

בתוך מתחם בורסת היהלומים יושב מינהל היהלומים, אבני החן והתכשיטים - גוף של משרד הכלכלה שתפקידו לסייע ליהלומנים, לקדם את הענף ולפקח על התנהלותו; בראשו עומד, זה יותר מעשור, שמואל מרדכי. השבוע התקבל הרושם שחרף הקרבה הפיזית, המינהל מתקשה לעתים לפקח על מה שקורה לו מתחת לאף. עם חשיפת החשד להונאת ענק התברר כי במרכזה עומד יהלומן שכבר הגיע להסדר חוב בעבר, ששבעה חודשים מתחמק מתשלום לסוחרים ושלא הגיע לפגישות הבוררות הפנימית שקבעה לו הבורסה. כך שהפתעה גדולה אין כאן. אפשר להאשים את האיש ואת הענף ואת מוסדות הבורסה. אבל איפה היה הרגולטור שאמור לפקח עליהם, לזהות את הסימנים ולמנוע כשלים? ואיפה הוא היה בקריסות קודמות של יהלומנים שהשאירו חובות, בפרשת הבנק המחתרתי או כשגורמים עברייניים נכנסו לבורסה, כפי שקבע מבקר המדינה? הנהלת הבורסה צריכה לבצע בדק בית רציני, אבל גם הרגולטור צריך ניעור.

נעמה סיקולר

הבנקים

שריר למשתכן

 

  , צילום: קובי גדעון, לע"ם צילום: קובי גדעון, לע"ם   , צילום: קובי גדעון, לע"ם

 

הבנקים יודעים ליהנות ממשבר הנדל"ן. מאז 2008 היקף המשכנתאות גדל ביותר מפי שניים, המשכנתא הממוצעת גדלה והתארכה, וזרם ההחזרים הובטח לשנים קדימה. לא שמענו את הבנקים מציעים לעצור את חלוקת המשכנתאות מחשש שהישראלי ממשכן את עתידו, ואת עתידם, בלי אחריות. שהלקוח יעשה את השיקול שלו. עכשיו, כשזוגות צעירים מבקשים לקנות דירה מוזלת בעפולה או לוד במחיר למשתכן, פתאום דחוף לבנקים להפגין אחריות. רגע, הם הזהירו כדי להרתיע את הציבור מהתוכנית, אולי הקבלן לא עשה את השיקול שלו? זו בעיה, מבחינתם זה מסוכן לתת משכנתא לדירה ב־600 אלף שקל. השבוע הם כבר התחילו לרדת מהעץ ולהשתלב במחיר למשתכן, אבל ההחלטה הראשונית לא לתמוך בהזדמנות של צעירים להשיג דירה פשוט דורשת להעניש אותם ולעבור למתחרים. אה, רגע.

אורי תובל

חול המועד

וכל מי שכן עובד

 

שר החינוך נפתלי בנט שר החינוך נפתלי בנט שר החינוך נפתלי בנט

שר החינוך נפתלי בנט צייץ השבוע בטוויטר תמונה שלו סוחב את הילדים על הגב והכתפיים בטיול בדרום, וכתב "עבדים 'היינו'". חמוד. אבל גם חמוץ. בנט הוא איש המגזר הציבורי, שנהנה השבוע מהדממה, ימי חופש שהוכתבו בידי המעסיקים ושלחו כמה מאות אלפי עובדים לעשות חיים משוגעים עם הילדים. אולי הוא שכח בינתיים שבמגזר הפרטי, שממנו הוא בא, רוב מקומות העבודה ממשיכים לפעול כרגיל ודורשים זמינות גבוהה של עובדים, שצריכים לפרפר בין המשימות והמיילים לילדים שיצאו לחופשה של שבועיים וחצי. כשבנט צייץ מהמדבר, אני הושבתי ארבעה ילדים (השכנים הפקידו פה שניים) מול הטלוויזיה, בניגוד למה שהייתי רוצה לעשות, למה שאני חושב שצריך לעשות, כדי לעבוד קצת. עכשיו, ברשותכם, אלך אליהם.

שאול אמסטרדמסקי

חברות הביטוח

שימוש ציני

 

דורית סלינגר דורית סלינגר דורית סלינגר

חברות הביטוח הצליחו השבוע להעלות את רף הזלזול בלקוחות שלהן, שמעולם לא היה נמוך במיוחד. הן עתרו לבג"ץ נגד הרפורמה שמובילה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, המבקשת להפעיל קרן פנסיה מוזלת לטובת ציבור החוסכים החלשים, שמשלמים את דמי הניהול המקסימליים, והסבירו שהשינוי אינו בהכרח לטובת העובדים. כלומר במקום להסתפק בטיעון הכלכלי הלגיטימי על הפגיעה ברווחיהן, הן גייסו באופן ציני דווקא את העובדים שעליהם באה הרפורמה להגן, אותם עובדים שלא נהנים מאיגוד הדואג לתנאים שלהם או מייעוץ פנסיוני שמוצא להם את החסכונות הטובים ביותר. בכל פעם מחדש נדמה שראינו את שיא הציניות שאליו יכולות החברות להגיע במלחמה על הרווחים שלהן ונגד הציבור, בכל פעם מחדש הן מצליחות להפתיע.

רחלי בינדמן

אפל

מסומנת בסין

 

  , צילום: pixabay.com צילום: pixabay.com   , צילום: pixabay.com

מאחורי נתוני הצמיחה האדירים של אפל בשנים האחרונות מסתתר הימור לא קטן: שהשוק הסיני, והמפלגה שמאחוריו, ימשיכו להאיר פנים לחברה. כרבע מהכנסותיה של יצרנית האייפון מגיעות כיום מסין (כולל טייוואן והונג קונג), מדינה שנוטה להיות הפכפכה ביחסה לחברות טכנולוגיה מערביות. והנה, בסוף השבוע ספגה אפל מכה כשהמשטר הכריח אותה לסגור את חנויות הספרים והסרטים המקוונות רק חצי שנה לאחר פתיחתן, כנראה כדי לחזק את שליטתו בתרבות המקומית. זו נורה אדומה, לחברה וגם למשקיעים. אמנם קשה להאמין שסין תאסור למכור את האייפון, אבל יש לה שלל דרכים לכבול את ידיה של אפל, ואם היא מחליטה לעשות זאת - שום ביקור של טים קוק בבייג'ינג לא יעזור.

דור צח

סין

העיקר התדמית

 

נשיא סין, שי ג נשיא סין, שי ג'ינפינג | צילום: בלומברג נשיא סין, שי ג

במערב מוטרדים מהצנזורה הגוברת בסין, ובעיקר מחוסר השקיפות שמאפיין את החברות הסיניות שמתרחבות לכלכלות אחרות.ואם במערב מוטרדים, גם בבייג'ינג מוטרדים. לא מהצנזורה וחוסר השקיפות, חלילה, אלא מהתדמית. כל כך מוטרדים, שכעת מוציא המשטר לדרך קמפיין לשיפור התדמית של סין בעולם. חמש פירמות בינלאומיות של יחסי ציבור כבר התבקשו לגבש תוכניות בנושא, והן נבחרו בקפידה. היל אנד נולטון, למשל, ליוותה בעבר ממשלות שהפרו זכויות אדם, ובהן טורקיה, אינדונזיה ואוגנדה. קטצ'ום, לפי דיווחים, קיבלה 60 מיליון דולר מהקרמלין תמורת ייעוץ תדמיתי בשנים 2014-2006. ככה זה: הרבה מאוד כסף וכישרונות מושקעים בלהלבין מעשים מפוקפקים. וכשסין רוצה להתייפות בעיני המערב, היא הולכת למלבינים הראשיים של המערב כדי שיעזרו לה.

תמר טוניק

"סמוך על סול"

משל גדול

השבוע נפרדנו, זמנית, מ"סמוך על סול", סדרת הטלוויזיה האמריקאית שמתמקדת בעורך הדין ג'ימי מקגיל - ששינה את שמו לסול גודמן, כי שם יהודי מתקבל במקצוע טוב יותר משם אירי (כפי שיודעים רק מי שצפו בו עוד ב"שובר שורות"). הוא נוכל ערכי, יצירתי, משעשע, נוגע ללב בחתירתו להכרה כבוגר מוסד אקדמי נחות יחסית, המנסה להצליח בסביבה האליטיסטית של המקצוע. הוא צדיק ושוחר טוב, ובו־זמנית מרבה בעבירות אתיות ואפילו פליליות. גם אם קשה לחשוב על מקבילה ישראלית, המורכבות הדואלית של גודמן מגלמת את פניו האוניברסליות של המקצוע: קומבינות נכלוליות שמפרנסות את תשלובת המשפט והצדק.

משה גורלי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות