אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה צריך הארקה? צילום: שאטרסטוק

למה צריך הארקה?

בלדד היקר, כבר שאלתי אותך בעבר אך אבוי, התשובה בוששה לבוא, לכן אשאל שוב: מי המציא את ההארקה? מה מקורה? ולמה?בברכה, פיזיקאית מתוסכלת

05.05.2016, 09:28 | בלדד השוחי

פיזיקאית יקרה,

לא אמתח אותך עוד. האיש שלך הוא קארל אוגוסט פון סטיינהייל. פיזיקאי בן המאה הי"ט, אסטרונום, צלם, ממציא ומקים רשתות טלגרף. הטלגרף מנצל מעגל חשמלי כדי להעביר הודעות ממקום למקום, ומעגל חשמלי דורש לרוב שני חוטים. קארל אוגוסט גילה שאפשר להסתפק בחוט בודד ולהשתמש באדמה בתור חוט שני. זה לא היה פתרון מושלם, אבל הוא עבד. והרעיון הזה מצא שימושים נוספים.

חוט החשמל, בהפשטה גסה, הוא צינור מלא אלקטרונים. כשדוחפים אלקטרונים לקצה אחד, אלקטרונים עודפים נשפכים מהצד השני. אבל כדי שזה יעבוד אסור לאלקטרונים להצטבר באחד הקצוות. החשמל חייב לזרום. לכן מפעילים מכשירים חשמליים בשני חוטים: באחד מחסור באלקטרונים ובשני עודף. ומסיבות שיחכו לשאלה נפרדת, הצדדים מתחלפים עשרות פעמים בשנייה. וכשאת מחברת את שני החוטים למכשיר חשמלי, האלקטרונים זורמים דרכו רצוא ושוב ומפעילים את מה שצריך.

חוט החשמל, בהפשטה גסה, הוא צינור מלא אלקטרונים, צילום: שאטרסטוק חוט החשמל, בהפשטה גסה, הוא צינור מלא אלקטרונים | צילום: שאטרסטוק חוט החשמל, בהפשטה גסה, הוא צינור מלא אלקטרונים, צילום: שאטרסטוק

אך כפי שקארל אוגוסט ידע, גם לסביבה יש מטען חשמלי. והוא משתנה. ובתחילת דרכן של רשתות החשמל, ההפרש בין החוטים לבין האדמה שלידם היה לפעמים כה גדול עד שזיק ברק היה קופץ בין השקע לבין האדמה, או מישהו שעומד עליה, או משהו דליק שנמצא בדרך. והפתרון קיבל השראה מקארל אוגוסט: מחברים את אחד החוטים לאדמה, ואז את מקבלת חוט אחד "חי", שמתחלף בין עודף אלקטרונים למחסור, ביחס לחוט "אפס", שנמצא באיזון עם הסביבה.

אבל מה אם משהו משתחרר שם בפנים והחוט החי נוגע, לדוגמא, בשלדת המתכת של המקרר שלך? אם תיגעי במקרר יחפה החשמל יזרום דרכך אל מחוז חפצו — האדמה — ובדרך הוא עלול להגיע ללב, מקום שבו אפילו זרם חלש עלול לגרום למוות מיידי. אז קיבלת חוט נוסף שמחובר ישירות לאדמה. הארקה. ויצרני המכשירים מחויבים לחבר אליה את שלדות המתכת, כדי שחוטים משוחררים יגרמו לקֶצֶר במקום להמתין בסבלנות לפיזיקאיות יחפות. אך הפתרון הזה עדיין תלוי בכוונות של היצרן ובכשרון של החשמלאי. אז אנשים המשיכו למות. וזו הסיבה שאנשים מבוגרים ולמודי נסיון מתעקשים שאסור לפתוח מקרר יחפים.

למרבה המזל, ב־1955 המציא מהנדס בשם הנרי רובין את ממסר הפחת, שנמצא כיום כמעט בכל בית. הממסר מודד כמה חשמל זורם בשני החוטים, ומפסיק את הזרם ברגע שהוא מגלה שחשמל דלף למקום הלא נכון, כלומר כשמתגלה פחת בין הזרם היוצא לנכנס. והתחשמלות למוות הפכה, כמעט באחת, למאורע נדיר. אז לכי אל ארון החשמל, מצאי את הכפתור הקטן ליד מפסק הפחת ולחצי עליו כדי לוודא שהכל תקין. וכשהחשמל בבית ייפסק תגידי לו ולרובין תודה. וכל הכבוד.

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
חיפה
לא צריך שאלה נפרדת לזרם חילופין. הרבה יותר זול ופשוט לייצר אותו. יש לו רק חסרונות יחסית לזרם ישר. חוסכים בכסף בבניה בתחנת הכוח וגם בכמות החשמל לכל יחידת דלק והוא מפעיל אור, מזגן, מקרר או תנור טוב באותה מידה. אם כי זה לא המצב באלקטרוניקה, מסכים, במקרר אינוורטר מודרני או מזגן אינוורטר.
גכעגכעדגכ  |  01.09.19
5.
נקודה על הפחת
הפחת לא מודד.. הפחת מורכבת מטבעת שעליה מלופפים שני חוטים של המוליך ושל המחזי (פאזה ואפס) כל הולכה של חשמל יוצרת השראות על הטבעת וכאשר הם מאוזנים אז השראות היא אפס כי זה כמו שיש לי עשרה שקלים וקניתי משהו בעשרה שקלים נשארתי בלי כלום. כאשר יש זליגת חשמל באחת המוצרים בבית ברגע זה "המצב השוויוני" מופר וכעת נוצרה לנו השראות חשמלית בטבעת ... בנוסף לשני החוטים שהזכרתי מלופף עוד חוט אחד שממתין לרגעים כאלה של זליגת חשמל והחוט הזה מלופף על אלקטרו מגנטי ובשניה שנוצרת השראות על הטבעת אלקטרומגנט מקפיץ את הפקק
רועי "פרץ של חשמל"  |  06.09.18
4.
הארקה בארצות ניכר
ברוסיה למשל לא נהוגה הארקה. גם בסקנדינביה. שם הבתים עשויים מעץ ואין להם יסודות יצוקים, מה שמצד אחד מקשה על התקנת הארקת יסוד, אך מצד שני, גוף אדם יחף על ריצפת עץ מבודד מאוד. בסקנדינביה גם אין מוליך אפס. המערכת היא דו-פאזית והצרכנים מחוברים בקצותיהם לשתי הפאזות. המערכת הכללית הראשית היא כמובן תלת-פאזית וכל בית מקבל באופן רגיל 2 פאזות.
בני מוס  |  19.08.18
לכל התגובות