מניות אפס אחת

המונח "מניות אפס אחת" מיוחס בדרך כלל למניות ביוטכנולוגיה קטנות, שכל עתידן תלוי ביעד נכסף - אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשיווק התרופה שפיתחו אחרי שנים של הוצאות כבדות. כישלון מול ה־FDA, דבר שקורה למרביתן, ירסק את המניות בשיעור של עד 90%, בעוד קבלתו תזניק את המניות בהתאם לפוטנציאל השוק.

סלג'ן (CELG), למשל, היתה מניית אפס אחת שהגשימה את החלום ובגדול. לפני 25 שנה העריכו מייסדיה כי על בסיס התרופה תלידומיד — שנפסלה לשימוש בשנות השישים אחרי שנשים הרות שנטלו אותה נגד בחילות ילדו תינוקות עם מומים קשים - אפשר לפתח תרופות נגד סרטן. ה־FDA אישר, ומאז נסקה סלג'ן פי 420 לשווי שוק של 85 מיליארד דולר, מחיר מניה של 105 דולר (מתואם לספליטים) לעומת 25 סנט ערב האישור.

לפניכם בחינה של ארבע מניות אפס אחת ישראליות, שאינן מהתחום הרפואי, אלא כאלה שמפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומים שונים. רק בתוך כמה שנים נדע את גורלן: מי ל"אפס" ומי ל"אחת".

מובילאיי: אם המערכת תהפוך לסטנדרט המניה תמריא, או שהחברה תיתקל במתחרים חזקים ממנה

מובילאיי(MBLY), שפיתחה מערכת למניעת תאונות ברכב, נמצאת בחוד החנית של המהפכה הגדולה — המכונית ללא נהג, שצפויה להתפתח בהדרגה בעשור הקרוב. אם הרגולטורים לא יערימו יותר מדי קשיים, ההערכות הן כי כבר בעוד כארבע שנים אפשר יהיה לרכוש במחיר סביר רכב עם אופציה לנהיגה אוטונומית חלקית, כלומר רק על כבישים מהירים.

בהמשך, כנראה משנת 2025, כבר ינועו על כבישי העולם הרבה מאוד רכבים ללא נהג. הראשונים שיכניסו לעבודה רכבים ללא נהג, גם אם מחירם ההתחלתי יהיה גבוה מאוד, יהיו גופים חזקים כמו אובר, שישמחו להשתחרר מכאבי הראש של החזקת נהגים, ובמשך השנים, עם ירידת העלויות, יהפכו הרכבים האוטונומיים לנחלת הכלל.

מובילאיי

מובילאיי, שהונפקה לפני כשנתיים, מעולם לא היתה זולה. אפילו בתחתית שאליה צנחה בגלל התיקון בשווקים לפני כחודשיים, 24 דולר, היא הצליחה להחזיק שווי גבוה מאוד — בועתי לדעת רבים — של 5 מיליארד דולר, פי 15 מהמכירות שצפויות לחברה השנה.

מרבית המשקיעים בטוחים כי הסכמי שיתוף הפעולה שיש למובילאיי עם כמה מגדולי יצרני הרכב בעולם יביאו בעתיד לשילוב טכנולוגיית המיפוי והראייה הממוחשבת שלה ברוב הרכבים האוטונומיים שיהיו בעולם בעשור הבא. להערכתם, זה יקרה כהמשך טבעי לטכנולוגיית הנהיגה הבטוחה שהיא מוכרת ומובילה בה היום תוך צמיחה חזקה.

מנגד, שווי השוק הנוכחי של החברה, 9 מיליארד דולר או מחיר מניה בסביבות 40 דולר, מושך למובילאיי הרבה שורטיסטים, 17% מכלל המניות, שמעריכים כי היא תיתקל במתחרים חזקים ממנה, ולכן היא לא תצליח להוביל את המהפכה. על בסיס מכפיל מכירות של 26 המניה, להערכתם, מנופחת מאוד, ובזמן כלשהו תתרסק לרצפה.

אחד ממשקיעי השורט, Citron Research, פרסם לאחרונה תחזית אפוקליפטית, ועל פיה מניית מובילאיי אינה ראויה למחיר של יותר מ־11 דולר. הוא גם הוסיף הערה צינית על כך ש"גולדמן זאקס יודעים זאת, מייסדי ומנהלי החברה יודעים זאת וגם המשקיע הפרטי הכי גדול שלה, שמואל חרל"פ, יודע זאת, ולכן הם מכרו מניות במאות מיליוני דולרים".

תיאורטית, הסיכון של השורטיסטים, שמכרו מניות שאין להם בתקווה לרכוש אותן בחזרה במחיר נמוך הרבה יותר, הוא בלתי מוגבל, כי אם הפלטפורמה של מובילאיי אכן תצליח להפוך לסטנדרט במכוניות האוטונומיות, השמים יהיו הגבול למחיר המניה, כי רווחיה ירקיעו שחקים.

מימין זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע

אבוג'ן: קצב אישורם של הזרעים המהונדסים גנטית מתחרה בקצב שריפת המזומנים בקופה

אבוג'ן (EVGN) היא מניה ישראלית נוספת שמתאימה להגדרה של מניית אפס אחת, בשל הפוטנציאל הענקי של השווקים שהיא פועלת בהם. החברה, שפוצלה לפני 14 שנה מקומפיוג'ן (CGEN) ונסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק מאז 2007 ו־2013 בהתאמה, מנסה לפרוץ על בסיס הנדסה גנטית של זרעים במטרה להגביר את היבולים ולשפר עמידות של גידולים לבצורות ולמזיקים.

אבוג'ן פועלת בשלושה שווקים לקראת מטרה סופית אחת — הגדלת היצע המזון בעולם, שבשנת 2050 יהיו בו יותר מ־9 מיליארד בני אדם ופחות קרקע זמינה לחקלאות. היא פועלת בתחום שיפור תכונות הזרע, שוק המוערך ב־40 מיליארד דולר בשנה, בשוק האגרוכימיה שמוערך ב־55 מיליארד דולר בשנה וביישומים ביולוגיים לחקלאות — שוק של 3.2 מיליארד דולר בשנה.

אבוג'ן

בכל השווקים הללו אבוג'ן משתפת פעולה עם חברות ענק, שמממנות את המחקרים. המודל העסקי מבוסס על מקדמות ותשלומי אבני דרך במהלך המחקרים, ולאחר המסחור — על תשלום של תמלוגים על פי מכירות של זרעים מהונדסים מאותם גנים פטנטיים שעברו בהצלחה את ניסויי השדה אצל שותפותיה, וכאלה יש היום יותר מ־1,000.

אם וכאשר אבוג'ן תתחיל לקבל זרם של תמלוגים, המניה צפויה לנסוק משמעותית, כי התמלוגים יורדים ישר לשורת הרווח. בקרדיט סוויס, שם ממליצים על המניה כ"קנייה" עם מחיר יעד של 19 דולר, תשואה של 150%, מעריכים כי רק להסכם שאבוג'ן חתמה בדצמבר עם ענקית הכימיקלים BASF לפיתוח זרעים עמידים למזיקים יש "פוטנציאל של מיליארדים".

עד להגשמת החלום המשקיעים יהיו מוטרדים מרמת המזומנים של החברה, שמא היא תתאפס קודם לתחילת זרימת התגמולים, דבר שיצריך גיוס נוסף. לחברה כרגע 100 מיליון דולר במזומן והיא שורפת בסביבות 15 מיליון דולר בשנה, כך שככל שההכנסות מתמלוגים יתמהמהו, כך העצבנות של המשקיעים תשפיע לרעה על מחיר המניה.

עופר חביב מנכ"ל אבוג'ן | צילום: אביגיל עוזי

אטיוניטי: הטיפול בביג דאטה עדיין בחיתוליו, והחברה נערכת לקראת הפריצה

חברת התוכנה אטיוניטי (ATTU) היתה לפני שבע שנים על סף חדלות פירעון עם מחיר מניה של 48 סנט, אך בשנה שעברה טיפסה ל־16 דולר. נראה שכיום, במחיר של 9 דולר ושווי חברה של 150 מיליון דולר, היא שוב עומדת בפני מהלך גדול.

בסוף ינואר, אחרי פספוס גדול בתוצאות ותיקון התחזיות כלפי מטה לצמיחה של 22% במכירות השנה, נטשו את אטיוניטי משקיעים רבים, שלא הבינו איך זה שדווקא בשוק רותח של מעבר ארגונים למחשוב ענן וביקוש חזק לכלי תוכנה לטיפול בביג דאטה מתקשה החברה להמשיך ולצמוח בקצב של יותר מ־30% בשנה — בעיקר כאשר יש לה הסכמים עם ענקיות התחום אמזון ומיקרוסופט.

אטיוניטי

עם פרסום הדו"חות בשבוע שעבר הוכיחה אטיוניטי עד כמה היא מניה "עצבנית". מירידה של 30% בפתיחה אחרי פספוס בתוצאות הרבעון הראשון היא סיימה בעלייה של 14%, וביום שישי הוסיפה עוד 25%.

המנכ"ל שמעון אלון עשה את הבלתי ייאמן והצליח לשכנע את המשקיעים כי למרות הגלישה להפסד יהיו הרבעונים הבאים טובים בהרבה בגלל "צנרת של חוזי רישוי שצמחה ל־90 מיליון דולר".

ברבעון האחרון אשתקד הכריזה אטיוניטי כי תתרכז בהזמנות גדולות במקום הרבה קטנות, ולדברי אלון כמה מהחוזים בצנרת הם בסדר גודל של 5 מיליון דולר עם חברות רב־לאומיות. יעד המכירות הוא 100 מיליון דולר בשנה תוך שנתיים־שלוש ורווח תפעולי של 20 מיליון דולר. עמידה ביעד צפויה להטיס את המניה מעל למחיר של 20 דולר.

שמעון אלון מנכ"ל אטיוניטי | צילום: אוראל כהן

סטרטסיס: אם לא בכל בית, אז אולי מדפסת תלת־ממד בכל מפעל

על פי גולדמן זאקס, מאז המהפכה התעשייתית לא עברה רצפת הייצור מהפכה כמו זו שבפתח, כשגל של טכנולוגיות חכמות יהפוך את רצפת הייצור למקושרת, גמישה ויעילה יותר.

המהפכה הדיגיטלית של רצפת הייצור תשפיע על כל ספקי הציוד, ועם בעלי הפוטנציאל להרוויח נמנים ספקי מדפסות התלת־ממד לייצור מהיר ויעיל של דגמים, רכיבים וחלקים. בגולדמן זאקס מעריכים פוטנציאל שוק של 25–30 מיליארד דולר בשנת 2020, ובין המובילות בהדפסת התלת־ממד נמצאת הישראלית סטרטסיס (SSYS).

סטרטסיס כבר הגיעה לפני כשנתיים לשווי שוק שמגלם עבור רבים הגשמת חלום, 135 דולר למניה, אבל מאז היא התרסקה ב־90% כמעט למחיר של 15 דולר לפני כחודשייים. התברר כי החלום שנראה באותה עת ריאלי — מדפסת תלת־ממד במחיר סביר בכל בית להדפסה של פריטים כמו צעצועי הילדים — לא יתגשם בשנים הקרובות. אבל מומחים רואים עתיד גדול להדפסת תלת־ממד תעשייתית.

סטרטסיס

לאחרונה התאוששה סטרטסיס, למחיר מניה של 23 דולר ושווי שוק של 1.2 מיליארד דולר. אולי המהפכה התעשייתית השנייה שלפנינו תחזיר אותה בעוד כמה שנים למחיר מנייה תלת־ספרתי ולשווי שוק של יותר מ־7 מיליארד דולר. על פי גולדמן זאקס, לחברה יש פתרונות נכונים לייצור מהיר ובסדרות קטנות של מה שהכרחי כדי להגיע לגמישות הנחוצה של ה־"Factory of the Future" (מפעל העתיד).

המחסומים בדרך לאימוץ רחב של הדפסת תלת־ממד באולמות הייצור הם עלויות גבוהות ומורכבות החומרים. אך לסטרטסיס יש יתרונות על פני יצרניות אחרות, כי היא מציעה 138 חומרים, שאפשר לשלב בהם אלף ואריאציות של צבעים. המודל העסקי המוכר, של מכירת מדפסות בזול ועשיית רווחים גדולים מהחומרים המתכלים הייחודיים והיקרים, עשוי לתרום לסטרטסיס רווחים גדולים בעתיד, כאשר רצפת הייצור הדיגיטלית תהפוך לעובדה.

דיוויד רייס מנכ"ל אובג'נט