אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכירי לאומי ייפרדו מבונוס של 8 מיליון שקל צילום: אריאל שרוסטר

בכירי לאומי ייפרדו מבונוס של 8 מיליון שקל

דירקטוריון הבנק אישר בשנת 2015 מענקים לבכירים עבור "פרויקטים מיוחדים" וכבר בוצעה ההפרשה עבורם, אלא שהם יבוטלו על רקע חוק הגבלת שכר הבכירים שאושר לאחר מכן

16.05.2016, 08:05 | רחלי בינדמן

דירקטוריון לאומיהחליט שלא להעניק מענקים מיוחדים וחד־פעמיים שאושרו לבכירי הבנק עבור שנת 2013 בעלות כוללת של 8 מיליון שקל. זאת על רקע מגבלת שכר הבכירים החדשה שתיכנס לתוקף באוקטובר 2016. 

קראו עוד בכלכליסט

בדו"חות הכספיים לשנת 2015 ציין בנק לאומי כי כבר ביצע הפרשה של 8 מיליון שקל עבור "מענקים מיוחדים" לנושאי משרה. הגם שבוצעה הפרשה עבור המענקים הללו, הם טרם חולקו בפועל, וכעת הוחלט כי כלל לא יחולקו.

על פי הדו"ח, הוראות נוהל בנקאי תקין מאפשרות "במקרים חריגים ויוצאי דופן" לדירקטוריון הבנק לאשר מענק משתנה נוסף בגין שנה מסוימת למי מנושאי המשרה בו. זאת בכפוף לכך שהמענק יינתן בשל אירוע חריג שאינו חוזר על עצמו מדי שנה — כגון פרויקט חד־פעמי, שינוי מבני מהותי ועסקה חריגה — ובלבד שהאירוע העסקי החריג הוגדר מראש על ידי הדירקטוריון בתחילת אותה השנה לנושא משרה מסוים. על הבנק לתת נימוקים מפורטים להחלטה על מתן הבונוס המיוחד.

עוד מגדיר הנוהל כי התגמול המרבי לאותו בכיר באותה שנה לא יעלה על 200% מהתגמול השנתי הקבוע שלו. כך, למשל, אם הבכיר נהנה משכר בסיס של 2 מיליון שקל בשנה, כלל הבונוסים שלו, כולל המענק המיוחד, לא יעלה על 4 מיליון שקל.

הדו"ח מציג עמידה במרבית הפרויקטים

הדו"חות חושפים כי במהלך 2015 קבע הדירקטוריון כמה פרויקטים ייחודיים וחד־פעמיים שביצועם עד למועד פרסום דו"חות 2014 יזכה במענק מיוחד, ובלבד שסך המענקים המיוחדים לא יעלה על 8 מיליון שקל לכלל נושאי המשרה הרלבנטיים. הדו"ח מציג עמידה במרבית הפרויקטים. ועדת התגמול החליטה כי נכון יהיה לדון ולקבוע מי מנושאי המשרה זכאי למענק המיוחד, אם בכלל, ובאיזה סכום רק בעוד כמה חודשים, "וזאת על מנת לוודא כי העמידה בפרויקטים מתקיימת לאורך זמן".

דו"חות בנק לאומי פורסמו כשבועיים לפני שהכנסת אישרה את הגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים לעלות שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה. בבנק בחנו את האפשרות לחלק את המענקים האמורים בהתחשב בחוק החדש ובעובדה שכבר בוצעה הפרשה עבורם, שכן לכאורה המענקים נוגעים לתקופה שלפני כניסת החוק לתוקף.

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "מדובר בסעיף שלא מומש בשנת 2015 ולאור חוק שכר הבכירים אין לו רלבנטיות לשנת 2016".

עלות השכר של מנכ"לית הבנק רקפת רוסק־עמינח עמדה בשנת 2015 על 8.1 מיליון שקל, ואילו עלות שכרו של היו"ר דוד ברודט עמדה על 5.8 מיליון שקל. בסך הכל עמדה עלות השכר של תשעת מקבלי השכר הגבוה בבנק על 47.6 מיליון שקל — כ־5 מיליון שקל לאדם בממוצע. מבין תשעת הבכירים עלות השכר הנמוכה ביותר היתה של הילה ערן־זיק, סמנכ"לית בכירה ומנהלת חטיבת הסיכונים, שנהנתה משכר בעלות 3.9 מיליון שקל.

המשנה כבר התפטר וגם לפסגות אין מנכ"ל

על פי חוק שכר הבכירים, תקרת השכר בבנקים ובחברות הביטוח תהיה פי 35 מעלות השכר הנמוך בחברה. על כל שקל שישולם לבכיר מעבר לתקרה שנקבעה - 2.5 מיליון שקל - החברה תשלם מס של שני שקלים. זאת כדי לתמרץ את החברות לצמצם את פערי השכר בהן.

המשנה למנכ"לית לאומי דני צידון הודיע לפני כחודש על התפטרותו בשל מגבלות השכר שקובע החוק. היתה זו פרישה שנייה של בכיר במערכת הבנקאות, לאחר שמנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן הודיע על פרישה מהתפקיד בסוף מרץ.

בגופים פיננסיים אחרים מתקשים לאייש תפקידים בכירים נוכח המגבלה. לאחר שמנכ"ל פסגות חגי בדש הודיע על פרישה מתפקידו בפברואר האחרון התקשה בית ההשקעות למצוא לו מחליף. קובי לוינסון, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות דש, היה מועמד מוביל, אך בחר שלא לקחת את התפקיד על עצמו נוכח מגבלת השכר.

בלאומי בחנו את האפשרות לחלק את המענקים האמורים, שכן לכאורה הם רלבנטיים לתקופה שלפני כניסת החוק לתוקף

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות