אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה לב קטן פועם יותר? צילום: שאטרסטוק

למה לב קטן פועם יותר?

בלדד האהוב, תהיתי למה הלב של יצורים קטנים תמיד דופק מהר יותר. אפילו לב של תינוק פועם מהר יותר משל מבוגר. יש לזה הסבר הגיוני? מאשה

19.05.2016, 09:01 | בלדד השוחי

מאשה היקרה,

שאלה מרתקת. והתשובה היא כן. כמו לרוב הדברים, גם לזה יש הסבר הגיוני. ובמקרה המסוים שלפנינו אנחנו אפילו מבינים אותו. אך ראשית, העובדות: לב מבוגר מתקתק בשעת מנוחה בין 100 ל־60 פעמים בדקה; לב בן שלוש יכול לפעום במנוחה 120 פעם בדקה; ואצל תינוק טרי גם דופק של 160 לא מדאיג אף אחד. ובגדול, הכלל הזה חל גם על חיות: לב של לויתן פועם 20 פעם בדקה, לב של פיל — 30 פעם, פרה — 50, עז — 80, תרנגולת — 300 ואפרוח, שהוא גם תרנגולת וגם תינוק, מגיע ל־400. ואם את חושבת שזה מרשים, אז לב של עכבר מגיע ל־700 וקצב לבו של יונק הדבש הזערורי עובר את ה־1,200 פעימות לדקה!

ההסבר המקובל למסתורין הזה, לפחות ברשת, הוא שלב גדול מזרים יותר דם בכל פעימה, ולכן זקוק לפחות פעימות. אבל זה לא הגיוני. כשאת קטנה לבך אמנם קטן, אך בהתאמה גם גופך מכיל פחות דם שצריך להזרים. זה חייב להיות משהו אחר. למעשה, זה לפחות שני דברים אחרים.

 , איור: ערן מנדל איור: ערן מנדל  , איור: ערן מנדל

נתחיל מהגיל. תינוקות נדרשים להמון אנרגיה כי הם צומחים וגדלים בקצב מסחרר. זה דורש הרבה מזון, וכדי להפוך אותו לאנרגיה זמינה נדרש גם חילוף חומרים מהיר. חילוף חומרים, למי ששכח, הוא התהליך הכימי הקסום בו מים, אוויר ומזון הופכים לאנרגיה. התהליך מתרחש בתאים בכל הגוף, ומי שמספק להם מים, אוויר ומזון הוא הדם. אז חילוף חומרים מהיר מחייב אספקה של הרבה דם, וכיון שהזרמת דם היא מלאכתו של הלב, הוא חייב לעבוד קשה ולפעום במהירות.

גורם אפילו יותר משמעותי הוא חום הגוף. ליצורים גדולים קל יותר לשמור עליו. או ליתר דיוק, קשה יותר לאבד אותו. הסיבה לכך היא שחום יכול לברוח רק דרך השכבה החיצונית של הגוף, המעטפת, וכל השכבות הפנימיות רק מייצרות חום ומשמרות אותו. וליצורים גדולים יש אמנם מעטפת קצת יותר גדולה, אבל הנפח שלהם הרבה יותר גדול. זו גאומטריה בסיסית. לכן לנשים ולאנשים רזים תמיד קר (לילדים קטנים דווקא חם בדרך כלל, אבל זה כי יש להם חילוף חומרים מהיר שמייצר הרבה חום וכי הם כל הזמן משתוללים).

גברים גדולים, לעומת זאת, תמיד מזיעים. וזה סוד דפיקות הלב. יצורים גדולים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם חילוף חומרים מהיר. הם לא יצליחו להיפטר מכל החום העודף שהתהליך הזה יוצר. ואם אין צורך בחילוף חומרים מהיר, לא צריך להזרים הרבה דם והלב יכול קצת לנוח. רק אחד מיתרונות הגיל.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
חשוב יותר ומעניין יותר: יש התאמה בין אורך החיים לקצב פעימות הלב.
ככל שהלב פועם מהר יותר, כך האורגניזם יחיה פחות זמן. והפוך: ככל שקצב פעימות הלב איטי יותר כך האורגניזם יחיה יותר שנים. צב, פיל, תנין, אדם עם קצבי לב איטיים, חיים הרבה יותר מאשר בעלי החיים עם קצב לב מהיר. צבים יכולים להגיע ל 200 שנה ויותר. על יונק דבש צריך להביט במצלמה איטית על מנת לראות כמה פעולות כנפיים הוא מבצע בשניה. ובהשאלה לצמיחת הילדים: ככל שהלב פועם מהר יותר קצב השהות של האורגניזם בגודל הנתון, יהיה קצר יותר. ולכן הינקות קצרה הילדות ארוכה יותר והבגרות ארוכה מאוד. אבל: האם ההכרה של בעל החיים מתנהלת בעצלתיים בהתאמה לקצב הלב האיטי? האם ההכרה של יונק דבש שחי על ספידים מהירה יותר? זה בוודאי קשור לפעילות החשמלית במוח ובהתאמה לאספקת הדם. (ולא רק לקצבים החשמליים שהם נגזרות של א.הדם). אז הנה המתכון להארכת החיים: להאט את קצב הלב, שמשמעו בעצם: להיות בכושר. כל פעימה אפקטיבית יותר כאשר ספיקה אחת מספקת מה שאחת וחצי מספקת אצל אחרים. בקשר לשימור החום ולחילוף החומרים: לעניות דעתי המדובר בפרשנות לא נכונה. אבל לא זה המקום והזמן.
לבלבייב  |  20.05.16
1.
טעות בסיסית במתימטיקה!
טענת שההסבר המקובל זה לא הגיוני, כי עם לב קטן בא גוף קטן, אז אין צורך בהרבה פעימות כדי להזרים הרבה דם. אבל אומנם כאשר הלב קטן בא גוף קטן, אבל מבחינה "נפחית" הוא הרבה יותר גדול! נפח של תינוק יחסית ללב הרבה יותר גדול מנפח של מבוגר יחסית ללב! תינוק שגובהו 50 ס"מ, רוחבו 10 ס"מ ועומקו 5 ס"מ עם לב קובייתי של 5*5*5 ידרוש "20" פעימות כדי לספק דם לכל הגוף. מבוגר שגובהו 180 ס"מ רוחבו 15 ועומקו 5 (נניח שאלה דומים לתינוק) עם לב קובייתי של 10*10*10 ידרוש רק "13.5" פעימות! (אולי המספרים לא מדוייקים אבל אפשר להבין את הכוונה). טעות מתימטית בסיסית. מאכזב.
רן כהן  |  20.05.16