אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הרבעון הקשה של הבנקים: צניחה של 33% ברווח הנקי ושל 15% בהכנסות

הכנסות 5 הבנקים הגדולים בישראל ברבעון הראשון מגביית עמלות עמדו על 3.6 מיליארד שקל, ירידה של 4%. למרות הירידות החדות אומר אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר של לידר: "ההשוואה לרבעון ראשון 2015 קצת עושה עוול"

19.05.2016, 14:44 | גיל קליאן

דו"חות חמשת הבנקים הגדולים שהתפרסמו לקראת סוף השבוע שחלף הציגו צניחה של 15% בהכנסות ושל 33% ברווח הנקי, זאת בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד.

בהסתכלות על כלל המערכת הבנקאית ניתן לציין כי מה שמשך את הרווח כלפי מטה הם בעיקר הירידה בההכנסות מעמלות, ותיקי הנוסטרו (תיקי ניירות הערך) שהיו רחוקים מאוד מלרשום את אותם ביצועים של שנה שעברה. אם ברבעון המקביל נהנו הבנקים מקופונים נאים ממימוש אגרות חוב ומימוש השקעה במניות הרי שברבעון הראשון השנה התשואות הנמוכות שאפיינו את שווקי ההון בעולם לא אפשרו זאת. נוסף על כך שינוי בשיעור המס הקטין את הרווח באופן חד פעמי לכל הבנקים. מדד הבנקים סיים את יום המסחר האחרון בשבוע שעבר (ה') בירידה של 1.3% ומניות הבנקים שפרסמו דו"חות ביום זה סבלו מירידה ממוצעת של 1.5%.

קראו עוד בכלכליסט

לא רק התשואות הנמוכות שנרשמו בשווקי ההון השפיעו על השורה התחתונה אלא גם האינפלציה השלילית שעמדה על 0.9% ברבעון הראשון. היא היתה אמנם פחות שלילית בהשוואה לרבעון המקביל (-1.6%) אך עדיין מדובר ברמה לא מבוטלת השפיעה על הכנסות הבנקים. בימים של אינפלציה שלילית, ניירות הערך והנכסים צמודי המדד של הבנקים נשחקים. גם הלוואות צמודות מדד שנתן הבנק - למשל משכנתאות שבחלקן הן צמודות מדד, מושפעות מהאינפלציה השלילית שכן אינפלציה חיובית מעלה את החזר התשלומים של הלווה ואינפלציה שלילית מקטינה אותם. כך למשל גרע המדד מהכנסות מזרחי טפחותכ-116 מיליון שקל. מזרחי טפחות הוא בנק שמושפע מאוד מהמדד שכן הבנק מחזיק בנתח המשכנתאות הגדול ביותר (37%) ואילו בחלקן צמודות מדד. מי שספג את הפגיעה הקשה ביותר של המדד הוא בנק לאומי, והאינפלציה השלילית הפחיתה את הרווח שלו ביותר מ-200 מיליון שקל.

גורמים בשוק ההון מעריכים שמדובר בזעזועים חולפים, ובחינה של התשואה על ההון שמצליחים הבנקים להשיג בנטרול אותם זעזועים מלמדת כי מדובר בתשואות נאות. כך התשואה על ההון הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים היא 7.8% ובנטרול ההשפעות הנקודתיות הצליחו הבנקים להשיג תשואה לא רחוקה בכלל מזו שנרשמה - תשואה של 7.74%. זאת בהתבסס על נתונים של חברת ירושלים ברוקראז'. מה שתומך בכך היא גם הצמיחה בתיקי האשראי של הבנקים - צמיחה ממוצעת של 1.5%. יתרת האשראי של הבנקים לסוף הרבעון היא 851 מיליארד שקל. .

אם נסתכל ספציפית על כל בנק, נראה כי היו שני בנקים שהצליחו להתחמק מהשפעות המאקרו ומההשפעה החד פעמית של שינוי שיעור המס, גם כאן מדובר ביתרונות נקודתיים שעמדו לזכותם שאינם בהכרח חלק ממהלך העסקים הרגיל. מזרחי טפחות הצליח לפצות על השפעות המאקרו בין היתר באמצעות מכירה של נכס נדל"ני שהניבה לו 78 מיליון שקל והצליח להציג עלייה בהכנסות מעמלות, ואילו הבנק הבינלאומילא רשם הוצאות מהפסדי אשראי (הוצאות שנרשמות בשל סיכויי גבייה נמוכים של אשראי שהבנק נתן) אלא הכנסות – זאת בשל ציון טוב שקיבל הבנק על ביצועים משופרים בשנים קודמות בניהול סיכוני תיק האשראי שלו – הבנק רשם הכנסות של 67 מיליון שקל בניגוד להוצאות של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל.

 

מימין: רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי, סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבינלאומי, אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות וציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, צילום: רון קדמי, עמית שעל מימין: רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי, סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבינלאומי, אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות וציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים | צילום: רון קדמי, עמית שעל מימין: רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי, סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבינלאומי, אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות וציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, צילום: רון קדמי, עמית שעל

הכנסות הבנקים נשחקו בפעילות הליבה. ההשוואה של הכנסות הריבית נטו של הבנקים אל מול הרבעון המקביל דווקא מראה שיפור יפה מאוד של כמה עשרות אחוזים, אך הסיבה לכך היא כאמור האינפלציה השלילית. הסתכלות על הכנסות הבנקים מפעילות ליבה ברבעונים האחרונים מראה כי ההכנסות מריבית לא בשיאן בכלל. כך למשל, בבנק לאומי הכנסות הריבית נטו הסתכמו ב-1.65 מיליארד שקל – עלייה של 9% לעומת הרבעון המקביל בו ההכנסות עמדו על 1.5 מיליארד שקל. האומנם שיפור? ברבעון השני של 2015 הסתכמו ההכנסות בכ-2 מיליארד שקל וברבעון העוקב לו הן עמדו על 1.87 מיליארד שקל. תמונת מצב דומה משתקפת מדו"חות יתר הבנקים. אם כך האיפלציה השלילית לא עמדה לצידם הבנקים, בייחוד לא לצידם של שלושת הבנקים הגדולים: הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות שחלק לא מבוטל מההלוואות שהם נותנים הוא צמוד למדד. דיסקונט מושפע יותר מהדולר ומהריבית הנמוכה מכיוון שכ-20% מהרווח שלו מושפע משער החליפין של הדולר בגלל היקף הפעילות הנרחב של הבנק בארה"ב.

הבנקים גם מציגים שחיקה בהכנסות המימון שאינן מריבית. תקופת הזוהר של רווחי הנוסטרו שאפיינה את הרבעון המקביל ב-2015 מתקשה לחזור. שוק ההון רשם תשואות נמוכות בחודשים הראשונים של 2016 והבנקים, מרביתם, מימשו עוד בשנה שעברה חלק ניכר מהאג"ח שלהם ומההשקעות שלהם במניות. הקופונים השמנים כבר נגזרו בשנה שעברה. כך למשל בנק לאומי נהנה בשנה שעברה מרווח של 288 מיליון שקל ממימוש מניות חברת מובילאיי ומרווח של מעל 600 מיליון שקל ממימוש מניות החברה לישראל.

גם ההכנסות מעמלות בירידה. צעדיה של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, רוקמים עור וגידים. בהשוואה בין הרבעונים הכנסות הבנקים מעמלות ירדו ב-4%. המפקחת על הבנקים הנהיגה בשנה שעברה מדיניות מאוד ברורה ונוקבת ביחס לעמלות והפיקוח על הבנקים החל לפני כמה חודשים לסרוק את נתוני גביית העמלות של הבנקים בכדי לאתר גביית עמלות חריגה. גם הנהגת סל חיוב עמלות קבוע מדי חודש, שהוחל באופן אוטומטי על חשבונות עו"ש של פלחים מסויימים באוכלוסיה ניכר בשטח. לא רק צעדיה של המפקחת הביאו לירידה בגביית העמלות אלא גם הפעילות בשוק ההון. כאמור התשואות שנרשמו בשוק ההון, בשווקים בארץ ובעולם, בשלושת החודשים הראשונים של השנה היו מאוד נמוכות, מה שמשפיע באופן ישיר ומצמצם את היקפי המסחר בתיקי ניירות הערך של לקוחות הבנקים. ולכן, היקפי העמלות שנגבו היו פחותות. לאומי והבינלאומי נפגעו בצורה הקשה ביותר. הבינלאומי מאוד מושפע מפעילות לקוחותיו בשוק ההון שכן הוא מרכז חלק ניכר מתיקי ניירות הערך של לקוחות במערכת הבנקאית בישראל.

כל הבנקים רשמו ברבעון הראשון השנה הוצאה חד פעמית בשל ירידת שיעור מס חברות. הגיוני שאם שיעור המס יורד - הרווח עולה. אולם מסיבות חשבונאיות נרשמה הוצאה חד פעמית כאשר החל מהרבעון הבא יושפעו הבנקים לטובה מהורדת שיעור המס וזה ידחוף כלפי מעלה את השורה התחתונה. כך למשל רשם בנק הפועלים הוצאה חד פעמית של 114 מיליון שקל, ולאומי רשם הוצאות של 122 מיליון שקל.

הציפייה היא שהחל מהרבעון השני השנה ההשפעות השליליות ישנו כיוון. אם ברבעון הראשון השנה ירידת שיעור המס היתה לרעת הבנקים הרי שמעתה ואילך זה יפעל לטובתם. בנוסף, גורמים בשוק ההון מעריכים כי הרוח הגבית שמשכה כלפי מטה את התוצאות צפויה לשנות כיוון. אלו מעריכים כי רמת האינפלציה השלילית שאפיינה את הרבעון הראשון תשתפר. כבר בחודש אפריל ניכר שיפור כאשר נרשמה בו אינפלציה חיובית של 0.4%. הצפי לשנה הקרובה הוא לאינפלציה ברמה של 0%. ככל שכך יהיו הדברים הבנקים צפויים להציג שיפור בפעילות הליבה שלהם (הכנסות ריבית), וגם גביית העמלות צפויה לשנות כיוון בשל כך.

בשלושת החודשים הראשונים השנה היקף יתרת ההלוואות שנטל הציבור מהבנקים הסתכם בלא פחות מ-851 מיליארד שקל - עליה של 1.5% בהשוואה לסוף 2015. דו"חות חברות כרטיסי האשראי כבר התפרסמו ולכן ניתן להשלים את התמונה עם נתוני ההלוואות שלוקח הציבור מחברות האשראי. אלו האחרונים צמחו בכ-7% בממוצע והסתכמו כמעט ב-6 מיליארד שקל.

הצמיחה הגבוהה ביותר נרשמה בסקטור האשראי לעסקים בינוניים ועסקים גדולים - צמיחה של 2.2%-2.8% כאשר גם האשראי לעסקים קטנים וזעירים עלה כמעט ב-2%. הבנקים ממשיכים לצמצם את היקף האשראי בענף הבנקאות הפרטית בישראל. נזכיר כי בשנים האחרונות הבנקים גם צמצמו משמעותית את פעילות הבנקאות הפרטית שלהם בחו"ל, שכן זו לא רווחית ונתונה לרגולציה קפדנית בשלל החשש שלקוחות אלו יכולים ביתר קלות להעלים תשלומי מסים. האשראי הבנקאי למשקי בית עלה כמעט ב-1% כאשר הנתון מוטה כלפי מטה בשל האינפלציה השלילית ששוחקת הלוואות שצמודות למדד- בעיקר משכנתאות.

ביחס למשכנתאות מזרחי טפחות מחזיק בנתח הגדול ביותר - נתח של 37% , אחריו בנק לאומי (28%) ובמקום השלישי בנק הפועלים (21%). היקף המשכנתאות שסיפקה המערכת הבנקאית למשקי הבית הסתכם לתום הרבעון הראשון בכ- 295 מיליארד שקל.

בהקשר זה מעניין לראות מי צומח הכי הרבה בתיק האשראי שלו – דווקא הבנקים הקטנים יותר. דיסקונט והבינלאומי הם שני הבנקים שמציגים את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים בתיקי האשראי. גם הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, וגם דיסקונט בניהולה של לילך אשר-טופילסקי, יכולים להרשות לעצמם יותר מהבנקים האחרים להגדיל את תיקי האשראי שלהם מכיוון שהם עומדים בדרישות של הפיקוח על הבנקים בנושא הלימות הון. בשפה פשוטה זה אומר שהבינלאומי ודיסקונט מחזיקים כבר כרית בטחון מספקת של הון ביחס להיקף ההלוואות שהם נותנים לציבור.

חוק הגבלת שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח שאושר בקריאה שניה ושלישית בכנסת מוקדם יותר השנה בא לידי ביטוי גם בדוחות הבנקים. אומנם בעקיפין ולא משפיע על הרווח אך הוא מסתתר בדו"חות. שלושה בנקים הפרישו יחדיו כ-334 מיליון שקל. כזכור דני צידון, המשנה למנכ"לית בבנק לאומי, הודיע לפני מספר שבועות על סיום תפקידו נוכח ההדרה והאווירה שנוצרה בציבור, להגבלת שכרם של הבנקאים. הבנק הפריש ברבעון הראשון 117 מיליון שקל כתוצאה מהחוק, במסגרת הפרשה להתחייבויות לעובדים, כאשר מתוכם 36 מיליון שקל בגין חברי הנהלה. ההפרשה היא על בסיס ההערכה כי בכירים נוספים בבנק צפויים להודיע על סיום כהונתם לאור ההרעה בתנאי השכר. לשם השוואה, בנק הפועלים, שהינו מעסיק של כמות העובדים הגדולה ביותר במערכת הבנקאית, הפריש 167 מיליון שקל. בנק נוסף שהגדיל הפרשה הוא בנק דיסקונט - בהיקף של 50 מיליון שקל. מהלך זה לא בא לידי ביטוי בשורת הרווח אל בסעיף הוני. ההשפעה צפויה לבוא לידי ביטוי בשנים מאוחרות יותר. כזכור, ציון קינן, המנכ"ל היוצא של בנק הפועלים הודיע על סיום תפקידיו כשלושה ימים לאחר שהחוק עבר בכנסת. גורמים רבים במערכת הבנקאית רואים את חקיקת החוק כטריגר שהוביל להחלטתו של קינן כאשר גם לפני כן היו סימנים להכנת השטח לעזיבתו - כך מינה הבנק את אריק פינטו שממלא מקום המנכ"ל, תפקיד שלא היה קיים בבנק קודם לכן.

אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון, אומר כי למרות הירידה בכל הפרמטרים, "תוצאות הבנקים בכלל לא רעות. ההשוואה לרבעון ראשון 2015 קצת עושה עוול". גלזר מסביר כי הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מבנק לאומי.

מאיר סלייטר, מנהל מחלקת המחקר בירושלים ברוקראז', הצטרף לגלזר בהערכה כי לא מדובר בהרעה בעסקי הליבה של הבנקים, וכתב היום כי "על פניו התוצאות נראות אולי חלשות, אך כפי שצפינו פגיעת ירידת המדד ושיעור מס החברות היו משמעותיות. מנגד, במרבית הבנקים נרשמו תוצאות מעט טובות יותר מהתחזית עקב רישום רווחי הון בגין נכסים (דיסקונט ומזרחי) והפרשות להפסדי אשראי שליליות (לאומי והבינלאומי). בשורה התחתונה ניתן לומר שהבנקים עברו רבעון מאתגר בהצלחה. בנטרול ההשפעות החריגות הבנקים ממשיכים לייצר תשואות להון מייצגות גבוהות יותר ממה שהשוק מתמחר, כאשר ברבעון הנוכחי נרשמה חולשה מסוימת בתוצאות של לאומי ודיסקונט. לאור זאת אנו ממשיכים להמליץ על סקטור הבנקים בתשואת יתר, עם העדפה לבנק הבינלאומי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות