אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ידע זה כוח צילום: John Tyler Curtis

ידע זה כוח

הסדרה "אמת וכוח" חושפת את הסכנה בריגול ממשלתי אחר אזרחים. היוצר שלה בריאן נאפנברגר מציע גם לשומרי חוק להתחיל לדאוג

22.05.2016, 08:25 | נמרוד צוק

באפריל 2014 יצא דניאל ריגמיידן מהכלא הפדרלי בפיניקס, אריזונה, וחזר להיות אדם חופשי. כמעט שש שנים לאחר שנלכד במבצע מורכב של ה־FBI ורשות המסים האמריקאית והורשע בהונאת מס של 1.4 מיליון דולר ובעשרות סעיפים של עבירות מחשב וגניבת זהות, הצליח ריגמיידן לחמוק מעשרות שנות מאסר בעזרת עסקת טיעון חלומית. ה

רשויות נאלצו להסכים להסדר לאחר שחשף את קיומו של מכשיר הסטינגריי ששימש חוקרי משטרה לאיכון טלפונים סלולריים בזמן אמת ויירוט התשדורות שלהם. הרשויות הסתירו את המכשיר מהציבור ואף מבתי המשפט, וחמור מכך - המכשיר לא רק אסף מידע ממכשירים של חשודים, אלא גם הקיף שכונות שלמות וחשף את תושביהן למעקב והאזנות סתר נטולי סייגים.

סיפורו של ריגנמיידן מסופר בפרק של "אמת וכוח", סדרה תיעודית שמשודרת כעת ב־yes דוקו וב־yesVOD. "ריגנמיידן פושע. אף אדם סביר לא יחשוב אחרת. מנגד, המשטרה פעלה ללכידתו באופן מפוקפק וייתכן שאף מנוגד לחוקה", אומר יוצר הסדרה בריאן נאפנברגר (46) בראיון בלעדי ל"כלכליסט".

סצנה מהסדרה, צילום: באדיבות yes  דוקו סצנה מהסדרה | צילום: באדיבות yes דוקו סצנה מהסדרה, צילום: באדיבות yes  דוקו

הפרק בסדרה של נאפנברגר מגולל את סיפורו של ריגנמיידן שבתחקיר רחב היקף מתוך הכלא הוביל לחשיפת הסטינגריי בעתירה שהגיש. נאפנברגר מסכים שהכל התחיל מ"רצון אנוכי לצאת מהכלא ולחמוק מעונש, אבל הוא גם אדם אמיץ שהבין את התמונה הגדולה ככל שהתקדם והצליח להפוך למומחה עולמי לטכנולוגיה הזאת ולפעיל זכויות אדם. זה סיפור על היטהרות וגאולה, על אדם שפשע ועכשיו מנסה לעשות טוב".

הטיפול של "אמת וכוח" בסיפור ריגמיידן ממחיש את כוחה של הסדרה: להשתמש בסיפורים אישיים ובדמויות שקל להזדהות איתן כדי לטפל בסוגיות מופשטות ומשעממות לעתים של ריגול דיגיטלי ולגרום לצופה להבין כיצד הן משפיעות על חייו.

 , צילום: באדיבות yes  דוקו צילום: באדיבות yes דוקו  , צילום: באדיבות yes  דוקו

עבור נאפנברגר אין זה מפגש ראשון עם ההאקרים והאקטיביסטים בעולם הדיגיטלי ועם סוגיות של זכויות אדם: ב־2012 הוא טיפל בקבוצת אנונימוס ב"We are Legions", בהמשך יצר עבור "הניו יורק טיימס" דוקו קצר על המאבק של אסירי כלא גואנטנמו בעינויים, ולפני שנתיים יצא סרטו התיעודי המדובר "The Internet's own Boy", שעסק בסיפורו הטראגי של ארון שוורץ, יזם ופעיל חברתי שהיה אחד השותפים באתר רדיט, לקח חלק משמעותי בתנועת הקוד הפתוח ובמלחמה למען חופש הביטוי ברשת, והתאבד ב־2013 בגיל 26, במהלך משפטו על פרhצה למחשבי אוניברסיטת MIT.

 , צילום: באדיבות yes  דוקו צילום: באדיבות yes דוקו  , צילום: באדיבות yes  דוקו

הסרט לא זכה להצלחה גדולה בקופות, אבל הגיע לשורטליסט של המועמדים לאוסקר והוביל את הבמאי להתעמק בנושא ב"אמת וכוח", שבה מזגזג נאפנברגר בין שני צירים מצטלבים: מאבקים על חירויות דיגיטליות; ועימותים בין אזרחים לגופי ממשל ותאגידים בנושאים כמו בתי הכלא הפרטיים בארה"ב והאינטרסים הכלכליים שמנחים את פעולתם, או המקרה המטריד של איי דיאגו גרסיה, שתושביהם גורשו על ידי הצבא האמריקאי כדי לפנות מקום לבסיסים סודיים. "אנחנו חיים בעידן שבו טכנולוגיות דיגיטליות מפריעות לפעילות של אקטיביסטים וקבוצות מחאה. ממשלות משתמשות ברוגלות כדי לחדור למחשבים של עיתונאים ופעילים פוליטיים. לפני הסדרה לא היה לי מושג עד כמה התופעה הזאת אינטנסיבית וכיצד סוכנויות ביון משתמשות בתוכנות כאלה נגד אנשים מסוימים".

 , צילום: באדיבות yes  דוקו צילום: באדיבות yes דוקו  , צילום: באדיבות yes  דוקו

למרות זאת, נאפנברגר לא פוסל כל שימוש ממשלתי באמצעי מעקב דיגיטליים. "הבעיה היא שהרבה מזה נעשה במחשכים. אם הממשלה עוסקת באיסוף סיטונאי של מודיעין על אזרחים מהשורה, כפי שחשף אדוארד סנודן, זה דבר דרמטי שעשוי להיות מנוגד להגנות החשובות של החוקה על חירויות הפרט, עניין שאנחנו צריכים להיות מודעים אליו".

מודעות ציבורית לסוגיות כאלה, כפי שהסדרה מנסה לקדם, הוא אומר, יכולה לסייע בהשבת האיזון. "יש לנו חוקים ברורים להסדרת השימוש בטכנולוגיות מעקב פולשניות - נדרש צו, ושופט צריך לאשר אותו. המצב הוא שהממשלה משקרת אפילו לשופטים שמאשרים את הפעילויות האלה. אנחנו שומעים לאחרונה שלרשויות החוק קשה להיאבק בטרוריסטים ופושעים שמצליחים להשתמש בתקשורת מוצפנת כדי להיעלם מהעין. בעיניי זו פשוט טענה אבסורדית. למעשה המצב הפוך: הממשלות מצויות היום בתור הזהב של איסוף המודיעין והאזרח כמעט לא יכול להתנגד לכך".

דווקא סומך על אפל

 

אמנם בסדרה יש פרק אחד על חברות שעוסקות בסוג פולשני במיוחד של איסוף מידע אישי למטרות מסחריות, אבל יחסו של נאפנברגר לחלקן של חברות הטכנולוגיה בבעיה סלחני יותר. "אף שאפל משתפת פעולה עם ה־FBI וסוכנויות אחרות כשאין לה ברירה, אני מאמין שלמנהלים שלה באמת אכפת מפרטיות. זה לא רק אינטרס מסחרי, אלא עניין של עקרונות ותפיסה כללית", הוא טוען.

"בעמק הסיליקון יש תרבות חזקה של שימוש בטכנולוגיה כדי להעצים אנשים וגישה ליברטריאנית כלפי חירויות הפרט. הרעיון שטכנולוגיה צריכה לשמש לריגול אחר אנשים פשוט לא מתערבב עם האתוס המקובל של תעשיית האינטרנט", הוא אומר בנוגע לפרשת האייפון שאפל התבקשה לפרוץ עבור ה־FBI.

"הרבה אנשים לא מבינים את הבעייתיות כי הם סבורים שמי שלא עשה שום דבר רע לא צריך לדאוג, אך זו תפיסה שגויה וקצרת רואי. צריך להמשיך להיאבק עבור עולם שנותן מקום לחירויות אזרחיות ולפרטיות, כזה שבו טכנולוגיות הצפנה חזקות זמינות לכל מי שרוצה להגן על המידע שלו".

תגיות