אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי רוצה להתעסק בפיצויי הפרישה של הבכירים צילום: אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

מי רוצה להתעסק בפיצויי הפרישה של הבכירים

חברי הממשלה, הח”כים, בנק ישראל ואפילו שלי יחימוביץ’ - כולם מסכימים שתקרת השכר לא מבקשת לפגוע בזכויות הפנסיוניות שצברו הבנקאים, אבל אף אחד לא מוכן להתייצב לצידם בפומבי

26.05.2016, 06:53 | רחלי בינדמן

הבעיה שמעמיד החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית בפני פיצויי הפיטורים של הבנקאים מסרבת להיפתר. כל השחקנים הרלבנטיים - שר האוצר משה כחלון, המפקחת על הבנקים חדוה בר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פיסיקליים אבי ליכט והחשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנגו’ - מסכימים כי החוק יוצר בעיה, אך אף אחד מהם לא מוכן לטול אחריות רשמית לפתרונו.

קראו עוד בכלכליסט

כעת מקבלים הבנקאים רוח גבית מיו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני שאמר אתמול ל”כלכליסט” באופן ברור כי החוק לא חל על זכויות הפנסיה שצברו העובדים. “אנחנו לא יוזמים שם צעד אקטיבי”, הבהיר גפני, “בראש ובראשונה כי אין מבחינתנו שום צורך או כוונה ליזום דיון בעניין בוועדת הכספים” שאישרה את החוק השנוי במחלוקת בחודש מרץ האחרון. מבחינתו של גפני אין סיבה לכנס את הוועדה לדון בנושא משום ש”הנושא ברור לחלוטין”.

החוק להגבלת שכר הבכירים מעורר סערות במערכת הבנקאית בחודשים האחרונים. בכירי הבנקים אמנם השלימו עם העובדה שהחל מחודש אוקטובר הקרוב עלות שכרם לא תחצה את רף ה־2.5 מיליון שקל, כפי שקובע החוק, אך הם לא השלימו עם הנוסח של החוק שמכניס תחת התקרה הזאת גם “כל הוצאה חזויה” - אמירה אותה ניתן לפרש כך שגם פיצויי הפיטורים הנצברים של הבנקאים יהיו כפופים למגבלת השכר. הדבר יוצר בעיה חמורה עבור הבנקאים, שכן במערכת הבנקאית נהוג להעניק למנהלים שפורשים פיצויים מוגדלים המחושבים לפי 200%-250% משכרם. במקרה של בכירי הבנקים, הפיצויים הללו לבדם עלולים להיות גבוהים מתקרת השכר שקובע החוק.

כך, למשל, אילו אריק פינטו, מנכ”ל בנק הפועלים החדש, היה מסיים את תפקידו הנוכחי בבנק כממלא מקום המנכ”ל וראש החטיבה הקמעונאית, בסוף 2016, לאחר כניסת החוק לתוקף, עלות שכרו כולל פיצויי הפיטורים שלו היתה מגיעה ל־10 מיליון שקל. לפי פרשנות מחמירה של החוק, פינטו היה נאלץ לוותר על 7.5 מיליון שקל מסכום זה. אם מנכ”לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח היתה בוחרת לפרוש בזמן שהחוק בתוקף, הפיצויים שלה לבדם היו עומדים על כ־4.7 מיליון שקל.

מזדהים עם הבנקאים מאחורי דלת סגורה

לאחר אישור החוק איים איגוד הבנקים, שבראשו עומד משה פרל, בעתירה לבג”ץ ואף שכר לשם כך את שירותיו של עו”ד רלי לשם. אלא שבהמשך החליטו הבנקאים שלא להילחם ברוחות הנושבות בכנסת בירושלים ובהלך הרוח הציבורי, ולוותר על המאבק העקרוני.

בהתאם לכך, עשרות בכירים בבנקים השונים החלו לחשב את צעדיהם ולנתח את התרחישים תוך שהם נערכים להגשת התפטרותם לפני כניסת החוק לתוקף, וזאת במטרה למנוע את הפגיעה בזכויות הצבורות שלהם. הנהלות הבנקים, שנבהלו משטף הפניות, מיהרו לפנות לכחלון בעניין כדי ששר האוצר יבהיר כי לא היתה כוונה לפגוע בזכויות הצבורות.

כחלון, כיתר חברי הממשלה והכנסת, לא חלוק בדעתו על הבנקים. אף אחד לא חושב שהחוק צריך לפגוע בזכויות הצבורות של הבנקאים. אך כפי שנחשף אתמול ב”כלכליסט”, אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על פתרון הבעיה שנוצרה. לא באופן רשמי.

אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, צילום: אוראל כהן אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה | צילום: אוראל כהן אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, צילום: אוראל כהן

לפני כחודש העבירה עבאדי־בויאנג’ו מסר לצמרת הנהלות הבנקים לפיה כחלון הנחה את ליכט להכין חוות דעת משפטית המפרשת את החוק כך שהוא לא יחול על הזכויות הצבורות. אך ברגע האחרון הבהיר ליכט כי הוא ייתקשה לנפק חוות דעת כזאת ולנמק אותה משפטית, הגם שהוא מסכים עקרונית עם הפרשנות המקלה, וזאת לאור ניסוחו של החוק. הוא מעדיף שאת האחריות הרשמית ייקחו לידיהם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ועדת הכספים.

גם בר פועלת מאחורי הקלעים כדי לסייע לגופים עליהם היא מפקחת, אך היא לא מוכנה להוציא חוזר רשמי בעניין.

וכך נוצר המצב הפרדוקסלי שבו משרד האוצר, משרד המשפטים, בנק ישראל ויו”ר ועדת הכספים תומכים בפרשנות של הבנקאים ולא מעוניינים לפגוע בזכויות הצבורות שלהם, אבל אף אחד מהם לא מוכן לספק את האסמכתא החוקית שתימנע מהפורשים העתידיים מהבנקים שייבקשו למשוך את הכספים שמגיעים להם לפי חוק להיות חשופים לתביעות משפטיות בשל הפרת החוק להגבלת שכר הבכירים.

הסיטואציה הפרדוקסלית הזאת נוצרה בשל מארג אינטרסים סבוך. כחלון, שמבקש לגזור קופון ציבורי ולהיתפס כמי שיוצא נגד האליטה הבנקאית השבעה, אמנם לא רוצה לפגוע בזכויות של הבנקאים אך גם לא רוצה להיחשב כמי שמיהר לצאת להגנתם. בימים האחרונים שוחח כחלון שוב עם בכירים במערכת הבנקאית וחזר על דבריו לפיהם הוא לא התכוון שהחוק יחול על הזכויות הצבורות שלהם. הוא אף שאל כיצד הוא יכול לעזור.

השיקולים של בנק ישראל שונים מאלו של כחלון, אך כנראה שהמפקחת על הבנקים ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג - שלא מעוניינת בטלטלה בצמרת השדרות הניהוליות של הבנקים - לא רוצות לפלוש לתחומים שאינם בסמכותן. בתחילת השבוע נפגשה בר עם מנהלי הבנקים וקראה לחוק להגבלת שכר הבכירים “תקלה”, אך הסבירה להם כי ידיה קשורות משום שבנק ישראל אינו פרשן רשמי של חוקי הכנסת.

היועצים המשפטיים ממליצים לא לעתור לבג”ץ

סיבוב הפרסה של ליכט הותיר את הבנקאים במלכוד והחזיר לשולחן פתרונות כמו ביצוע גמר חשבון לעובדים. מדובר בייצור של פיטורים מלאכותיים שבסופם ישולמו הכספים הצבורים והעובד יועסק מחדש. אפשרות אחרת היא לעתור לבג”ץ.

היועצים המשפטיים של הבנקים בוחשים בקלחת ופועלים בכל החזיתות, אך הם מתוסכלים מאוד מהיעדר הרצון של הרגולטורים וגורמי הממשל לעמוד לצידם באופן פומבי. התסכול גובר עוד יותר נוכח האמפתיה שמפגינים כלפיהם אותם הגורמים מאחורי דלת סגורה.

היועצים המשפטיים ממליצים לבכירי הבנקים לא לפנות לבג”ץ ולהסתפק בפתרון הבעייתי של ביצוע גמר חשבון, בין היתר עבור עצמם. הבעיה היא שהפתרון הזה מותיר אותם חשופים לתביעות במידה והכנסת לא תקבל את פרשנותם לתחום החלות של התקרה שמציב החוק. בינתיים כל שנותר להם לעשות הוא לחכות בכיליון עיניים לחותמת ההכשר שמבוששת לבוא.

ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה אתמול: "למרבה הצער אין דרך להחיל את חוק שכר בכירים על החיסכון הפנסיוני של מי שקיבלו שכר עתק על פני שנים, ומלכתחילה לא התכוונו לכך. ההישג בהגבלת שכר הבכירים מעתה ואילך הוא פורץ דרך לכשעצמו. עם כמה שמקומם מצנח הזהב והיהלומים של מי שיפרשו, אני מתנגדת לחקיקה רטרואקטיבית ולפגיעה בזכויות פנסיוניות שכבר נצברו, ולא אשנה את עמדתי העקרונית לכבוד החוק הזה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות