הפשרה של היצרנים: יסמנו על אריזות שיעורי מלח, סוכר ושומן

יצרני המזון הגדולים בישראל מתכוונים להציע למשרד הבריאות כי יסמנו באופן וולונטרי בחזית המוצרים שלהם מה שיעורי הסוכר, הנתרן והשומן במוצרים שהם מייצרים ומשווקים. את ההצעה צפויה להעלות מנהלת איגוד יצרני המזון עו"ד גליה שגיא באחת הישיבות הקרובות של ועדת הרגולציה על מזון שהקים משרד הבריאות בפברואר, והיא נועדה להקדים תרופה למכה - המשרד מתכנן להעביר תקנות בכנסת שיורו ליצרנים בדיוק איך לסמן את המוצרים, ולכן באיגוד מקווים שאם יאמצו רגולציה עצמית מרוככת, יוכלו לייתר את מהלך המשרד.

עוד מציעים באיגוד כי היצרנים יסמנו כמה מהווה כל אחד מהרכיבים הבעייתיים מסך הצריכה היומית המקסימלית המומלצת.

המהלך שמוביל משרד הבריאות הוא חלק ממגמה עולמית. לפני שבועיים פרסמה רשות המזון והתרופות האמריקנית (ה־FDA) הוראה ליצרנים המזון בארה"ב לשינוי תוויות המוצרים שלהן, כך שיחויבו לסמן כמה סוכר הם מוסיפים למזון ומה שיעורו מהצריכה המקסימלית המומלצת. באיגוד יצרני המזון סירבו לאשר או להכחיש קשר למהלך האמריקאי.

בינתיים חלק מהחברות כבר החלו ליישם הצגת רכיבים ביוזמתן. תלמה יוניליוור הכריזה לפני שבועיים כי תחל לסמן את כמות כפיות הסוכר שנמצאות בדגני הבוקר. לגבי הכריות, בניגוד לדגני בוקר אחרים, לא יעברו מהלך של הפחתת כמות הסוכר שבהן, עם זאת יושק מותג כריות מופחת סוכר.

קוקה-קולה ישראל כבר מסמנת את את כמות הסוכר, השומן והנתרן בחזית אריזות הבקבוקים, אולם לא מציינת את אחוז הסוכר מהצריכה היומית המקסימלית המומלצת.

מנהלת איגוד יצרני המזון גליה שגיא | צילום: ענר גרין

במשרד הבריאות היו מעוניינים להטיל עוד כמה סוגי רגולציה על היצרנים, כמו איסור על פרסום ושיווק מוצרים בעלי שיעור גבוה של סוכר מוסף לילדים, וכן לחייב אותם לתהליך הדרגתי של הפחתת הסוכר במוצריהם. יצרני המזון הגדולים כבר נמצאים בתהליך כזה ממילא (למשל, שטראוס, תנובה, טרה ויוניליוור), ואולם במשרד הבריאות היו מעוניינים להפוך אותו למחייב, כך שיכלול את כל המוצרים, ולא רק חלקם, וכן שיוגדרו לו לוחות זמנים ויעדים ברורים להפחתת הסוכר המוסף.

ועדת המזון של משרד הבריאות, שאיגוד יצרני המזון חבר בה, נמצאת עוד בחיתוליה. עד כה הציגו בפני הוועדה מספר מומחים מתחומי התזונה את ההשפעות ההרסניות של צריכת סוכר כרונית בכמות גדולה על בריאות הציבור, וכן את הדרכים האפקטיביות של ממשלות להתמודד עם הסוגיה.

על פי אחד המומחים, ד"ר אהרון ריבס, ממשלות לא יכולות להסתמך רק על רגולציה וולונטרית מצד יצרני המזון, משום שהדבר לא משיג יעדים משמעותיים של הפחתת סוכר, נתרן וכו'. לדבריו, ממשלות שמעוניינות בהשגת יעדים משמעותיים חייבות להעביר תוכנית להפחתת סוכר, נתרן וכו' בחקיקה מחייבת, גם אם לפרק זמן מוגבל.

השבוע צפוי להעיד בפני הוועדה פרופ' דן אריאלי, מהמומחים המובילים בעולם לכלכלה התנהגותית, ולספר מדוע צרכנים מקבלים החלטות לא רציונליות בעת צריכת מוצרי מזון וכיצד תעשיית המזון עלולה לנצל תהליכי קבלת החלטות אלה. איגוד יצרני המזון מתוכנן להציג את עמדתו בפני הוועדה בשבוע הבא.