אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגיש ייצוגית וחויב בהוצאות 100 אלף שקל צילום: שאול גולן

הגיש ייצוגית וחויב בהוצאות 100 אלף שקל

נדחתה תביעת בעל מניות, שטען כי נפגע מהשעיית המסחר במניית מבטח שמיר ב־2010. לפני שבוע חויב תובע נגד אי.די.בי בסכום של 120 אלף שקל

06.06.2016, 08:28 | גולן חזני

מגמה חדשה מסתמנת בבתי המשפט אחרי שנדחתה תביעה ייצוגית נוספת נגד חברה ציבורית, ובית המשפט חייב את התובע בהוצאות משפט בהיקף של 100 אלף שקל צמודים למדד. זאת לאחר שבשבוע שעבר נפסקו הוצאות של 120 אלף שקל לתובע שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד אי.די.בי, בטענה שהליך הצעת הרכש היה פגום. התובע חויב במקור בהוצאות בהיקף של 1.2 מיליון שקל, אך אלה הופחתו ל־120 אלף שקל אחרי ערעור. 

קראו עוד בכלכליסט

רשות ני"ע דרשה הערכת שווי לתנובה בדו"ח מבטח

השופטת דניה קרת מאיר פסקה נגד אליק בראון, בעל מניות במבטח שמיר שבשליטת מאיר שמיר, שמניותיה הושעו מהמסחר בבורסת ת"א באפריל 2010 בעקבות רכישת תנובה בידי קרן אייפקס ומבטח שמיר. בראון, שרכש 300 מניות של מבטח שמיר בשנים 2006–2005, טען באמצעות עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש, כי ההשעיה מהמסחר היתה הטריגר לירידה של 4.8% ביום המסחר האחרון של המניה לפני ההשעיה, וכי היות שמדד ת"א־100 ירד באותו יום ב־0.9%, הרי שהשעיית המניה היא שגרמה לפער — 3.9%. בראון טען כי הירידה הסבה נזק לו ולגופים מוסדיים שהחזיקו במניה, וכי ההשעיה למשך שנה וחצי וחוסר היכולת לסחור במניה הביאו לשחיקת ערכה ב־20%–30% נוספים.

רשות ני"ע דרשה ממבטח שמיר לפרסם את דו"חות תנובה המאוחדים בתוך הדו"חות השנתיים שלה ולצרף הערכת שווי לתנובה, אולם החברה טענה כי הנתונים הדרושים אינם בידיה, מאחר שאייפקס לא העבירה לה אותם. על רקע זה החליטה הבורסה להשעות את מניותיה מהמסחר.

שמיר טען באמצעות עוה"ד ניר כהן ואמיר בן־ארצי ממשרד ניר כהן לשם, ועו"ד רם כספי, כי עוד לפני חתימת העסקה לרכישת תנובה בחנה החברה עם בכירים ברשות ני"ע את סוגיית הגילוי וחשיפת המידע על מצבה העסקי של תנובה, וקיבלה מהם את ברכת הדרך להשלמת הרכישה. "אייפקס ותנובה סירבו נמרצות למסור את הנתונים של קבוצת תנובה, גם כשמבטח איימה בנקיטת הליכים משפטיים נגד אייפקס, ואף הגישה בקשה לבית המשפט נגדן. סמוך לקבלת ההחלטה לגבי פרסום הדו"חות נאותה אייפקס לפרסם לראשונה את דו"חותיה הכספיים ל־2010. מבטח טענה כי בראון מיהר להגיש את התביעה חודש לאחר ההשעיה מהמסחר, כשהחברה היתה עסוקה בניסיון למצוא פתרון למצב.

השופטת קיבלה את טענות מבטח כי בראון לא צירף חוות דעת מומחה חשבונאי שתטען כי הדו"חות הכספיים של החברה נערכו בניגוד לכללי החשבונאות המקובלים, וכי הוא יכול היה למכור את המניות בפרק הזמן שבין הודעת מבטח על מחיקה עתידית מהמסחר לבין ההשעיה בפועל, וברווח גדול בהרבה. החברה האשימה את בראון בהסתכנות מרצון, השתק וחוסר תום לב. השופטת ציינה את העדות של שמיר כמי שלא ניסה להתחמק מעצם קיומה של המחלוקת עם הרשות וטען כי "היו פגישות עם אייפקס והרשות כדי לראות אילו נתונים אפשר לתת כדי שכולם יהיו מבסוטים. ניסינו למצוא פתרון".

בהחלטה מופיעים קטעים נוספים מעדותו של שמיר, לגבי התנהלות הרשות, כשבית המשפט העניק צו ארעי לאי־השעיית המניה מהמסחר: "שלושה ימים לאחר מכן הודענו שאנחנו מושכים את הבקשה מבית המשפט ומנסים לפתור את הבעיה בדרך עסקית. באותם שלושה ימים קיבלתי מסרים משני אנשים שמחוברים אליי וליו"ר רשות ני"ע באותה תקופה (זוהר גושן — ג"ח) על כך שאם מבטח רוצה להתעסק בעבודה ולא בדברים לא נעימים, לא כדאי לה לנצח את הרשות". שמיר נשאל: "למה זה לא כתוב בתצהיר שלך?", וענה: "ייתכן שעדיף לא להגיד את זה עכשיו. המקרה שלי חזק גם ללא האמירה הזו. זו החלטה לגיטימית לגמרי לחברה לא לפתוח חזית עם הרשות". עוד העיד שמיר כי "לכתוב בתצהיר שקיבלתי טלפון מיו"ר הרשות שבו הוא מאיים על החברה ועליי, העדפתי שלא להוציא את זה. זו פעם ראשונה שאני מוציא את זה. אז כתבתי שאפתור זאת בדרך עסקית".

מאיר שמיר, צילום: אוראל כהן מאיר שמיר | צילום: אוראל כהן מאיר שמיר, צילום: אוראל כהן

 

התובע הודה כי הוא מחזיק במניות מבטח עד היום

השופטת התייחסה להסדר האכיפה של מבטח עם הרשות וטענה כי אין בהסדר משום הכרעה במחלוקת החשבונאית בין הרשות למבטח, או קביעה כי מבטח הפרה את תקנות הרשות. גם בעדות יו"ר הרשות לשעבר משה טרי לא נמצאה תמיכה בטענות של בראון, ציינה השופטת.

בראון הודה כי הוא מחזיק במניות עד היום, והשופטת קיבלה את הטענה כי למרות שיכול היה למכור את המניות ברווח לאחר שנודע כי המסחר במניות יופסק, לא עשה כן. "קשה לא לקשור את ההחלטה המודעת של המבקש להמשיך להחזיק במניות לדרך הגשת בקשת האישור" (לתביעה ייצוגית — ג"ח), ציינה השופטת, "המבקש לא הוכיח קיומו של כל נזק, ולא קמה לו עילת תביעה אישית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
 l שומרי הסף - ברח' שערי המשפט בכל
 l שומרי הסף - ברח' שערי המשפט בכל מחדל ביטחוני הורגלנו להאשים את הש.ג. אבל מה דינו של מפקד שבמחדל היה לשומר הסף? או מנהל שסילק לקוחות על הסף? ויותר מכך, מה דינו של שופט עליון שנעל את שערי המשפט? היום יותר מתמיד ברור שיש קרטל בתעשיית המזון בישראל. חמש חברות שולטות בכ50% מהשוק – תנובה, אוסם, תלמה, קוקה-קולה ושטראוס. ו"עוף החול" קם שוב לספר לנו: שם הייתי ונלחמתי. איבדתי הון רב ו- 1,100 עובדים שהיו בשל קרטל המזון שקשר נגדי, יחד עם השופטת ורדה אלשיך ובעלה שהיה דירקטור בקרטל המזון. כן, מר משה בדש מפיקנטי שב לדבר, כמו עוף החול. הוא עמד בשערי בית המשפט המחוזי בתביעה נגד קרטל המזון, בלי יכולת לממן אגרת משפט על נזקיו הנאמדים במיליארד ₪, ומצא כי נעלו את השער. גם ברח' שערי משפט בירושלים – שם ממוקם בית המשפט העליון - נעלו את השער, כאשר דחו את ערעורו וגם חייבוהו בהוצאות. מי אשם בהתחזקות קרטל המזון, שעשק עד היום את עם ישראל במאות מיליארדי ₪? כמובן הש.ג. שנעל את שעריו מכל דיון במחדל הכלכלי הכי גדול במשק- עושק העם בדבר היסוד ביותר, זה המזון. כמה מכובד הוא בית המשפט שנותן יד לחלש ולרעב. כמה מפואר הוא השופט ששומע יתום ואלמנה, וכמה צודק ונכון הוא לשמוע וויכוח ציבורי על קרטל המזון – לא במצעד ברחובות תל-אביב, אלא דווקא בבית המשפט – שם המילים נהגות אחת לאחת, הטיעונים נשמעים היטב והאמת תהדהד בכל מהדורות החדשות לעין כול. אכן, צדק מי שאמר כי שופטי בית המשפט העליון אשמים במחדל הכלכלי הכי גדול של ישראל - ובמיוחד כאשר זה שופט עליון שהפך לש.ג. ונעל את השער. שומרי הסף, שישבו ברח' שערי המשפט בשנת 2009 וגרמו לעם לצאת בשנת 2011 ולקרוא לצדק חברתי ברחוב לא בבית המשפט, הם הש.ג.: מרים נאור – כיום נשיאת בית המשפט העליון, וכן אילה פרוקצ'יה ויורם דנציגר. ורצוי כי עם ישראל יזכור את שמם לדראון במחדל הש.ג. הגדול ביותר בישראל. למי שירצה לבחון את המילים שסחררו את שלושת הש.ג. הללו בעת מילוי תפקידם, מופנה להחלטה מיום 15.6.09 בע"א 10770/06 ניצולת הקרטל בע''מ [לשעבר פיקנטי תעשיות מזון ישראל בע"מ], פיקנטי תעשיות בשר בע''מ [1982] נגד אוסם תנובה ואחרים. שם רואים כי "מנהלים עיוורים, מסננים את היתוש ובולעים את הגמל" (מתי כג 24). מדקדקים באגרות ובקטנטנות ובולעים את קרטל המזון.
Dog  |  11.06.16
4.
כל תביעה בבימ"ש יכולה להתקבל או להידחות, אולם
כל תביעה בבימ"ש יכולה להתקבל או להידחות, אולם בתביעות יצוגיות כאשר התובע זוכה הוא מקבל הוצאות קטנות של כ-20,000 ש"ח ועורך-דינו מקבל שכ"ט מטורף, אולם אם התביעה ישלם התובע הוצאות מטורפות ועורך דינו רק עבד לחינם. כך שומרים השופטים על הכנסות חבריהם למקצוע
Mustache  |  09.06.16
לכל התגובות