בית המכס בנמל יפו מגיע לישורת הסופית

קו המתאר המוכר של יפו העתיקה עשוי להשתנות בקרוב, וזאת אם המועצה הארצית לתכנון ובנייה תאשר היום את בקשתה של עיריית תל אביב שבית המכס הישן לא ייחשב עוד כבניין לשימור — לצורך הריסתו. גורמים העוסקים בתחום התכנון מגדירים את הבקשה כחריגה ואף דרמטית, מכיוון שהיא דורשת לאשר שינוי בתוכנית ארצית. באמצעות הצעד הנדיר — שזכה להתנגדות מצד המועצה לשימור אתרים וועדות מחוזיות אחרות — מנסה העירייה להתגבר על החלטות רבות של מוסדות תכנון בעבר שקבעו שהבניין מיועד לשימור.

עיריית תל אביב מבקשת להכין תוכנית חדשה לכניסה הרגלית הצפונית לנמל יפו, שלפיה בית המכס המוארך והמוזנח יפנה את מקומו לטובת הרחבת הטיילת שנמתחת כיום מהרצליה ועד לפאתי בת ים. אלא שהעירייה לא יכולה לממש את התוכנית כל עוד תוכנית מתאר ארצית־ים תיכון (תמ"א 13) כוללת את הסעיף שאוסר להרוס את המבנה. "אני אכן לא זוכר מהלך דומה שביקשנו לתקן תוכנית מתאר ארצית, אבל זה לא הופך את המהלך ללא לגיטימי", אמר ל"כלכליסט" מנהל מחלקת שימור בעיריית תל אביב, ירמי הופמן.

בית המכס | צילום: עמית שעל

בתגובה לבקשת העירייה, שלחה מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, תמר טוכלר, מכתב לחברי המועצה הארצית שבו הסבירה שהעירייה מנסה להרוס את הבניין כבר מאז 1999, אז הוציאה צו הריסה בטענה שהמבנה מסוכן. הצו בוטל לאחר שמהנדסי שימור חלקו על עמדת העירייה. לטענת טוכלר, העירייה פנתה למועצה בקיץ 2014 "תוך עקיפת הוועדה המחוזית שתמכה בשימור המבנה". המועצה לשימור אתרים הגישה הצעה חלופית, לפיה קומת הקרקע במבנה תהפוך למפולשת ותאפשר תנועה של עוברי אורח ותצפית לים.

אבל הופמן משוכנע שהבניין אינו ראוי לשימור: "הוא לא מתאים מבחינה אדריכלית ליפו, לא פיזית ולא מרקמית". את התוכנית החדשה דוחפים ראש העיר רון חולדאי ומהנדס העיר עודד גבולי, שסבורים שהבניין יוצר משפך המקשה על מעבר אנשים לנמל וחוסם את הנוף לים באחד מאתרי התיירות והפנאי הפופולריים ביותר במרכז הארץ.

הדמיה של הטיילת לאחר ההריסה | הדמייה: עיריית תל אביב

התנגדות מצפון לדרום

צילום: באדיבות תל אביב 100 , האנציקלופדיה העירונית באינטרנט www.tlv100.net

המחוקק התייחס בכובד ראש לשינוי של תוכנית מתאר ארצית והוא מחייב שבמקרה כזה שאר הוועדות המחוזיות יחוו את דעתן על השינוי המבוקש. לכן, בשנה האחרונה דנו הוועדות המחוזיות חיפה, דרום וצפון בבקשה של עיריית תל אביב, וכולן התנגדו לה בטענה שמדובר במבנה בעל ערך היסטורי. ועדות אחרות העדיפו שלא לדון בנושא.

בפרוטוקול הוועדה המחוזית חיפה אף נכתב כי "הריסת המבנה תביא לכך שהציבור הרחב ייהנה משטחי רציף נוספים, אך יפסיד אתר היסטורי יחיד במינו בעל ערכי שימור ברמה ארצית ועולמית". אלא שהופמן טוען שהוועדות קבעו את עמדתן בלי שהוצגה להן עמדת העירייה. "הביאו לדיון רק את המועצה לשימור אתרים”, הוא מציין.

הוועדה המחוזית של תל אביב אישרה את הבקשה בדצמבר האחרון, במסגרת דיון יוצא דופן. חולדאי לא לקח סיכון וגייס את כל ראשי הערים המחזיקים בזכות הצבעה בוועדה: רן קוניק מגבעתיים, דרור אלוני מכפר שמריהו, חנוך זייברט מבני ברק ומוטי ששון מחולון שהתייצבו, הצביעו בעד בקשת העירייה וכך הבטיחו ניצחון של 11 נגד שישה, ועזבו את הוועדה מיד בתחילת הדיון הבא.

חולדאי וגבולי הציגו את עמדתם לחברי הוועדה. "תנו לנו להחליט מה טוב לעיר" אמר גבולי, "במבחן התוצאה אנחנו מוכיחים שאנחנו יודעים מה טוב לה . למה לשמר דווקא את ערימת הבטון הזו?".

סתם בניין ישן

בתל אביב מסבירים שלא רק שהמבנה הניצב שם היום אינו ראוי לשימור, אלא שהוא עצמו פוגע במבנה היסטורי. הבניין המכונה בית המכס הישן הוא למעשה טרמינל לנוסעים שנבנה על ידי הבריטים בראשית שנות ה־30 של המאה הקודמת, במקום בית המכס שהקימו הטורקים במאה ה־19. "הבניין פגע בערכים היסטוריים שהיו מתחתיו, כמו המדרגות שעליהם עלו כל העולים, כולל הרצל”, אמר חולדאי בוועדה, “המדרגות אינן, ועומדת שם מפלצת בטון מיותרת, שבקרוב תיהרס מעצמה".

במועצה לשימור אתרים מביעים תמיהה על הכוונה להרוס בניין המוגדר לשימור גם בתמ"א 13 וגם בתוכנית מקומית לתיירות בנמל יפו. הופמן מעיריית תל אביב מסביר שהמבנה הוגדר לשימור ב־2003 לא בשל ערכו ההיסטורי, אלא כדי לחסום תוכנית לסלילת כביש מהיר ורחב במקום. "גם אם התקבלה החלטה תכנונית, זה היה לפני 20 שנה. גם בתוכנית של שרונה הוספנו 20 בניינים. אפשר לשנות תוכניות”, הוא אומר.

לעומת זאת במועצה לשימור אתרים מתעקשים על חשיבות המבנה. "אין להתבלבל ממצבו המדורדר של הבניין שהוזנח ועוות”, כתבו בפנייתם למועצה הארצית. לדבריהם אפשר לראות בו את "אליס איילנד" של ישראל — המקום ש”מספר את סיפור העליות לארץ ישראל לאורך הדורות”. טוכלר מהמועצה לשימור אתרים מוסיפה שהבניין חשוב לא רק בשל תפקידו ההיסטורי אלא גם בזכות מיקומו ממש על קו המים — אחד משלושה בניינים בארץ בסך הכל.