אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם "רף הדמדומים" של אי.די.בי ימשיך לרדת

האם "רף הדמדומים" של אי.די.בי ימשיך לרדת

אדוארדו אלשטיין יגיע היום לדיון בבקשת הפירוק וייהנה מסביבה תומכת של נאמני ביהמ"ש, מחזיקי האג"ח הקצרות ובנק הפועלים. בעל השליטה מסתמך על הערכות שווי אופטימיות, אך מחזיקי האג"ח הארוכות טוענים כי השווי הנכסי הנקי של החברה שלילי

07.06.2016, 09:15 | גולן חזני

בקשת פירוק לאי.די.בי, לו היתה מוגשת לפני שלוש שנים, היתה פותחת את מהדורות החדשות בטלוויזיה, וכך אכן קרה. הדיון הבוקר בלשכת השופט חגי ברנר צפוי להיות רגוע בהרבה, ויש לך סיבות: הקונצרן הגדול כבר איבד בעל שליטה אחד, כך שהחלטה למנות בעל תפקיד תהיה מרגשת פחות.

קראו עוד בכלכליסט

חוסר העניין היחסי נובע גם מההבדלים בין נוחי דנקנר לאדוארדו אלשטיין. ההילה סביב דנקנר והמרכזיות שלו בכלכלה הישראלית העצימו את נפילתו. באלשטיין, לעומתו, אין טיפת "ישראליות". הוא לא נמצא כאן מספיק כדי לספוג ממנה. חלק מהמאבקים שלו צודקים, אבל הוא לא יודע לנהל אותם בדרך שתביא לו נצחונות.

למרות האפרוריות של המעורבים, יש משמעות עצומה לדיון היום מבחינת שוק ההון. ב־2013 קבע השופט איתן אורנשטיין תקדים. הוא לקח חברה עם יותר ממיליארד שקל בקופה ונטל את הסמכויות מידי הדירקטוריון שלה. הוא מינה משקיף מטעמו שישתתף בדיונים, עם זכות וטו על החלטות מהותיות ותשלומים לפירעון חובות. הוא טבע את המושג "תקופת דמדומים" — חברה שהיא סולוונטית, אבל צועדת במהירות לכיוון האי־סולוונטיות (חוסר יכולת לפרוע את חובותיה), והכל על סמך הערכות שווי.

גם כיום יש רבים הרואים בהחלטה של אורנשטיין תקדים בעייתי. אי.די.בי פתוח שילמה אז את חובותיה כסדרם, אך העובדה שהיא נשלטה בפירמידה בידי אי.די.בי אחזקות, וזו היתה חדלת פירעון, הקלה על הפסיקה של אלשטיין.

אדוארדו אלשטיין, צילום: אוראל כהן אדוארדו אלשטיין | צילום: אוראל כהן אדוארדו אלשטיין, צילום: אוראל כהן

החלטה של ברנר לקבל את העתירה של מחזיקי האג"ח הארוכות (סדרה ט') תיטול את ההובלה מהתקדים של אורנשטיין. משמעותה תהיה שחברה חייבת להחזיק בקופתה סכום מסוים לתשלום חובות, גם אם היא חברת אחזקות שחלק מהותי מנכסיה נזיל וסחיר.

המחזיקים טוענים כי השווי הנכסי הנקי של אי.די.בי שלילי, למרות שאלשטיין הזרים יותר מ־2 מיליארד שקל מאז ההסדר הקודם. הערכות שווי הן מוצר בעייתי, שאיבד את האמינות שלו מזמן. השוק מלא במעריכים שמוכנים להכין בהזמנה את ההערכה המבוקשת, רק צריך לבחור במתודולוגיה. כאן המקום להעיר, עם זאת, שההתקפה האלימה של אי.די.בי על מעריך השווי של מחזיקי האג"ח היתה מוגזמת ואפילו מבישה.

נקודת תורפה של אלשטיין היא העובדה שעד היום אי.די.בי לא הציגה תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם האתגרים שלה. לזכותו ייאמר כי למעט אלרון וכלל ביטוח, שבהן אין לו יד בניהול, כל החברות בקבוצה הרוויחו ברבעון השלישי, כך שמשהו בכל זאת מתחיל לזוז.

אלשטיין ייהנה לראשונה מסביבה תומכת. איל גבאי וחגי אולמן, נאמני בית המשפט, יגיעו ויתמכו בעמדתו. מחזיקי האג"ח הקצרות תומכים בו במוצהר, אם כי מפוזיציה, ובנק הפועלים, נושה נוסף, צפוי גם הוא להתנגד לבקשת אג"ח ט'. גיא גיסין ימצא את עצמו נאבק לבד, מול "כל העולם", בשם נושים שמובילה אותם קרן זרה. במהלך משפטי יבש יש להם סיכוי לא רע. מבחינתם מצב החברה גבולי, ולא ברור אם תוכל לפרוע את חובותיה, ולכן יש להתחיל להטיל עליה מגבלות.

אבל הפריזמה שדרכה מסתכל שופט כמו ברנר רחבה מעט יותר. במרץ האחרון התייצבו אצלו אותם מחזיקים, בראשות יואב כפיר מקרן DK, ויצאו נגד ההסדר שגיבש אלשטיין עם בעלי מניות המיעוט בחברה — במידה מסוימת על חשבונם. גם אז הם טענו שההזרמה של אלשטיין במסגרת המיתווה תועבר לנושים האחרים, לבנק הפועלים ולמחזיקי האג"ח הקצרות. ברנר דחה אותם ואמר כי יוכלו להגיש בקשת פירוק בעתיד. וזה בדיוק מה המחזיקים עושים היום. מהבחינה הזו אולי היו מעדיפים לקבל את אורנשטיין, שאמור היה לנהל את הדיון, אבל פרש ברגע האחרון מסיבות אישיות והעביר את התיק לאותו ברנר. הפסיקה היום תבהיר אם רף הדמדומים של חברה יירד עוד יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות