צילום: יוסי פנסו
כשהמעסיק הקודם משמיץ אותך מול המעסיק החדש, האם מדובר בהוצאת דיבה?
כאשר מעסיק מתבקש למסור חוות דעת על עובד לשעבר, עליו להקפיד להיצמד לעובדות הרלוונטיות על מנת שלא לבצע "סגירת חשבון" תוך פגיעה בשמו או בעתידו המקצועי
לא פעם, בעת חילופי מקומות העסקה, עובר העובד בהצלחה את שרשרת המיונים והראיון האישי בהצלחה. אלא שאז, ללא כל התראה, מתחלפים החיוכים במבטים מחשידים והנהוני הראש מעידים על הרצון לסיים את שיחות ההיכרות בחיפזון. במקרים רבים, בדיעבד או בזמן אמת, מתגלה כי בשיחה עם מעסיקים קודמים, נאמר כי מדובר בעובד עם "עבר משמעתי" או "עובד גרוע" ולכן, המעסיק החדש שוקל בכובד ראש או אפילו נמנע מלקבל את העובד לעבודה. במקרים כאלה חשוף הצד המכפיש לתביעה בגין לשון הרע.
קראו עוד במשפטיפ
מתי מדובר בלשון הרע?
בגדול, ניתן לומר כי "דיבה" או "לשון הרע", הוא דבר שפרסומו "עלול" לגרום לנפגע לביוש (שיימינג) בפני אדם אחד נוסף (מלבד הנפגע), כגון: להשפילו, לעשותו כמטרה לשנאה, לבוז או ללעוג לו וכן לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
המעשה, המהווה לשון הרע, יכול להיעשות באופנים שונים. למשל, באמצעות חוות דעת פוגענית שהועברה למעסיק החדש, הודעת דוא"ל המפרטת מדוע מדובר בעובד שאינו ראוי, משוב עובד בסגנון "סיכול ממוקד", פוסט מעליב על עובד בעמוד הפייסבוק של המעסיק, בשיחת טלפון או בכל דרך אחרת.
כאשר מתבקש אדם, מעסיק או עובד, למסור חוות דעת על עובד אחר או מבקש למסור חוות דעתו אל גורם נוסף, עליו להקפיד להיצמד לעובדות הרלוונטיות על מנת שלא לבצע "סגירת חשבון" תוך פגיעה בשמו או בעתידו המקצועי של אחר, שכן לעתים, מדובר בפגיעה קשה מנשוא שמשמעותה הוצאת דיבתו של אחר וכפי שהטיבו חכמינו במקורות לתאר - "לשון הרע הורגת" וכי כל המלבין את פני חברו ברבים כאילו שופך דמים.
היכן מגישים, בבית המשפט או בבית הדין לעבודה?
כאשר מדובר בתביעה שהגיש עובד כנגד מעסיקו לשעבר או להיפך, יש לשאול שלוש שאלות: השאלה הראשונה היא האם מדובר בצדדים שהם עובד ומעסיק, השאלה רלוונטית אף כאשר יחסי ה״עובד-מעסיק״ הסתיימו.
השאלה השנייה היא, האם מדובר בעילת תביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע (לשון הרע עשויה להתגבש גם לכדי עבירה פלילית).
השאלה השלישית היא שאלת הקשר הסיבתי, כלומר - האם עילת התביעה היא בקשר ליחסי העבודה. ככל ומדובר תביעה בין צדדים שהם עובד ומעסיק (בעבר או בהווה), בתביעה אזרחית בקשר ליחסי העבודה, התביעה תנוהל בבית הדין לעבודה ולא בבית המשפט.
מהו הפיצוי בתביעות לשון הרע?
בתביעות לשון הרע, מעניק המחוקק לנפגע אפשרות לקבל פיצוי של עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק. בתביעה שהוכיח התובע כי מעשה לשון הרע פורסם במטרה לפגוע, לנפגע יש אפשרות לקבלת סכום של עד 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק (יש להצמיד את סכום הפיצוי למדד המחירים לצרכן, החל מחודש ספטמבר 1998).
לשון הרע - אינה חזות הכל
באופן טבעי, במסגרת יחסי העבודה, קיים אינטרס ציבורי לאפשר למעסיק להעביר ביקורת על עובדיו, כולל באמצעות מתן חוות דעת, באמצעות שימוע או שיחת משוב שבמסגרתם עלול העובד להיפגע מדברים הנאמרים עליו. לשם כך העניק המחוקק הגנות רבות, שעשויות לצמצם את זכות הנפגע לפיצוי ולעיתים אף עשויות להותיר את התובע ללא פיצוי כלל. למשל, הגנה על דברים שנאמרו תוך כדי דיון משפטי בעניינו של עובד, פרסום שהיה אמת והיה בפרסומו עניין ציבורי, הבעת דיעה על התנהגותו או אופיו של עובד (למשל בזמן שימוע) וכאשר הפרסום נעשה בתום לב.
אדם אשר נפגע וסבור כי קמה לו עילת תביעה על פי חוק, עליו להיוועץ עם גורם מקצועי על מנת לבחון האם לנפגע די ראיות התומכות בתביעתו, ולא פחות חשוב מכך - יש לבחון האם המקרה ראוי להיות מושא לתביעת הרע, ורק לאחר מכן יש לבחון את האסטרטגיה המשפטית המומלצת ביותר.
עו״ד אופיר שושן עוסק בדיני עבודה ובליטיגציה אזרחית
לכל כתבות משפטיפ לחצו כאן
8 תגובות לכתיבת תגובה