ליאו ליידרמן: העולם עלול להיכנס למשבר יותר חמור מזה של 2008

"ההצבעה בבריטניה עלולה להכניס את העולם למשבר אפילו חמור יותר מזה של 2007-2008", כך אומר ל"כלכליסט" פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ואחד המומחים הבולטים בישראל למדיניות מקרוכלכלית.

ליידרמן מסביר את המסקנה המדאיגה שלו מתוצאות ההצבעה בכך ש"אנחנו נכנסים לתקופה של אי ודאות מאוד גדולה קודם כל לגבי עתיד היחסים של בריטניה עם האיחוד האירופי ושנית לגבי מדינות אחרות באירופה. צריך להבין שפוליטיקה זה דבר מאוד חשוב לשווקים העולמיים. במשבר של 2007-2008 לא דיברנו על פוליטיקה כי היתה הרמוניזציה בין המדינות וקווי הטלפון בין שרי האוצר בעולם והבנקים המרכזיים עבדו. כרגע הסיכון הוא של דיסהרמוניזציה. מה שמדאיג זה העיתוי שבו זה קורה, כלומר זה קורה בעת של חולשה בכלכלה העולמית כשתחזיות הצמיחה הן בכיוון של דשדוש כלכלי. עכשיו המכה הזו מגדילה את אי הודאות – הרי שווקים לא אוהבים את אי הוודאות ועכשיו זו גדלה כי תוצאות ההצבעה אומרות למעשה שיהיו כללי משחק חדשים אבל הכללים האלה עוד לא ידועים. המעבר לכללי המשחק החדשים יקח הרבה זמן. מכאן שהסיכון המרכזי הוא דשדוש כלכלי ואפילו נגיעה באפשרות של מיתון עולמי לפרק זמן מסויים. אבל בסופו של דבר אני מאמין שכוחות הרציו יגברו ואם באנגליה יש מגמות שליליות כתוצאה מפוליטיקה פנימית אנגליה אולי תהיה יותר מבודדת אבל זה לא יחול על כל העולם כולו".

פרנסואה הולנד נשיא צרפת ואנגלה מרקל קנצלרית גרמניה מודאגים | צילום: אי פי איי

הסחר העולמי עשוי להיפגע?

"אין מדובר בהיפוך מוחלט של תהליך הגלובליזציה והסחר הבינלאומי יימשך, אבל כאשר סין מדשדשת מבחינת הצמיחה שלה, וכאשר בכל אסיה יש פסימיות כלכלית גדולה מאוד ובמקביל מתווספת אי הודאות הפוליטית הזו ולא ברור כיצד יסתדר הברקסיט בתוך אירופה ברור שכל זה עלול להוביל למיתון עולמי ותנודתיות פיננסית מאוד מאוד משמעותית. הלוואי והכוחות הפוליטיים מחוץ לבריטניה יתאחדו בשעה הזו כדי למזער את הנזק כדי שגם לא יידבקו מדינות אחרות באיחוד האירופי שגם בהם עשויים להחליט על משאל עם. הרי מי שניצח פה זה לא ההיגיון הכלכלי והפוליטי אלא סנטימנט ציבורי של הצבעת מחאה על אי שביעות רצון מהסטטוס קוו. חשוב להזכיר שמה שקרה בבריטניה זה חלק מתהליך עלומי של עליית כוחות לאומנים פופוליסטיים המדגישים את האינטרס הלאומי על פני האינטרס הבין לאומי. המגמה הזו מאוד מסכנת את תהליך הגלובליזציה. דונלד טראמפ לדוגמה הוא תופעה בולטת נוספת בהקשר הזה. יש לנו בעוד שנה בחירות לנשיאות בצרפת והכח הימני של מרי לה פן במגמת עלייה. בנובמבר יהיו בחירות לפרלמנט בגרמניה וסביר להניח שהציבור לא יישאר אדיש להתפתחויות האלה. יהיו כאלו שיטענו בואו נדאג קודם כל לאינטרס הגרמני ולא לאינטרס של אחרים. מפלגות והכוחות שמדגישים את האינטרסים הלאומניים עלולים לצמוח".

אולי זה רק סיפור של סנטימנטים, לא של משהו בסיסי במבנה של הכלכלה העולמית.

"אני מסכים שהחיים ממשיכים. המשברים הגדולים היו במסגרת מלחמת העלם הראשונה והשנייה והמשבר הכלכלי של שנות ה-30' במאה שעברה. כל עוד העולם לא ייכנס למצב הזה, וזה כנראה לא יקרה, אנחנו לא שם. אבל צריך לזכור שהתפתחויות פוליטיות זה ענין מאוד חשוב".

איזה כלים יש היום למדינות כדי למנוע אפשרות של מיתון כזה?

"במשבר של 2007-8, עם הקריסה של ליהמן ברדרס, הבנקים המרכזיים הפעילו את הכלים והורידו ריביות והזרימו נזילות וזה הרגיע את השווקים ונתן דחיפה לכלכה להתאושש. כיום החשש הוא שהבנקים המרכזיים לא נותרה להם הרבה תחמושת בארגז הכלים. אפשר להוריד את הריביות לטריטוריה שלילית, אפשר להזרים עוד כסף אבל הבעיה היא הרבה יותר עמוקה והיא בעיה של אי ודאות עצומה מה בעצם מפת הדרכים של הסחר הבינלאומי והיחסים הבינלאומיים לשנים הקרובות".

מה נראה בקרוב בשווקים פיננסיים?

"השעות הראשונות יהיו שעות של תנודתיות אדירה וכאשר המרכז הוא המטבע הבריטי והבורסה הבריטי. אז שאלת השאלות מה יקרה בשווקים באירופה ושם בוודאי נראה את הסיכונים הגדולים של הבוקר בשווקים שם. סביר להניח שהדולר יתחזק והתשואות של אג"ח ממשלתיות של ארה"ב יירדו כי זה הנכס הבטוח. צפוי גם ייסוף של השקל בתקופה הקרובה יחסית לסל המטבעות הזרים בגלל ההיחלשות של חלק גדול מהמטבעות העיקריים מלבד הדולר".