לייק עם עלה של זית

דומה שהשר גלעד ארדן מצא פתרון לגל הפיגועים הפוקד אותנו בשנה האחרונה: אם ישראל תחסום את הגישה לפייסבוק ברשות הפלסטינית, או תחשיך את האינטרנט באזור ממנו יצאו המפגעים, תוכל למגר את תופעת ההסתה ברשתות החברתיות, שהיא-היא הגורם הראשי, כמשתמע מדבריו, לגל הפיגועים האחרונים.

קל להאשים את פייסבוק. פייסבוק היא פלטפורמה רבת עצמה, קובעת בעצמה את תנאי השימוש בה, והיא מחליטה אילו תכנים נחשבים לגיטימיים ואלו תכנים יש להסיר. אילו פייסבוק הייתה מדינה, היא לא הייתה דמוקרטית: בכל הנוגע לתנאי השימוש פייסבוק היא גם המחוקק, גם הרשות השופטת, וגם הרשות המבצעת.

קל עוד יותר להאשים את פייסבוק כאשר יודעים שמנגנון הסרת התכנים שלה מורכב מאנשים המועסקים בשכר מועט ותפקידם לנטר כמה שיותר דיווחים על תכנים פוגעניים בדקה. החלטות שמתקבלות בהרף עין, לעתים על ידי עובדים שאינם מכירים את הקשרי הסכסוכים המקומיים שמהם מגיעים הדיווחים. מול פייסבוק עומדים חסרי אונים אנשים פרטיים, ארגונים ומדינות המדווחים מדי יום על תכנים שהם חווים כפוגעניים, מסיתים, גזעניים, מבלי שיוכלו לפנות אל נציג החברה, לנמק את מהות הפגיעה, או לערער על ההחלטה של הפלטפורמה שלא להסיר תוכן שמסית וקורא לאלימות.

אילוסטרציה

לכן קל מאד וגם מתבקש להאשים את פייסבוק בצביעות. הרי מנגנון הסרת תמונות העירום מהפלטפורמה יעיל כל כך, בוודאי ניתן להחיל מנגנון דומה גם על תכנים מסיתים, אילו זו הייתה המדיניות של הפלטפורמה. וגם כאשר תנאי השימוש שלה מתקיימים לכאורה, גורמים קיצוניים יודעים לעשות שימוש במאפייניה הטכנולוגיים על מנת להפיץ שנאה. כך למשל העלאה של תמונה של דגל וסכין אינה מהווה הפרה של תנאי השימוש של הפלטפורמה, אך היא גוררת אחריה תגובות של אנשים אחרים הקוראים לרצח. אם התמונה מדווחת לפייסבוק כמסיתה, הרי שיימצא שתמונה של דגל וסכין אינה מפרה את תנאי השימוש, וכי אותו אדם שהעלה את התמונה אינו אחראי לתגובות שאנשים אחרים כתבו עליה. כך, למעשה, פייסבוק מגלגלת את האחריות על תוכן מסית מהפלטפורמה אל המשתמשים, והמשתמשים אל משתמשים אחרים.

למרות הביקורת המוצדקת על פייסבוק, המתקפה של ארדן על פייסבוק היא גלגול אחריות דומה. הפניית האצבע המאשימה אל הרשתות החברתיות כאל הגורם העיקרי המחולל את גל הפיגועים האחרון הנה בגדר זריעת חול בעיני הציבור. במקרה הטוב, חסימה זמנית של פייסבוק יכולה לעכב הפצה ויראלית של תכנים מסיתים מיד לאחר פיגוע, אך היא אינה יכולה למגר את הגורמים העמוקים להסתה, לאלימות ולשנאה, שהתקיימו, מתקיימים ויתקיימו כל עוד עמים מסוכסכים אינם רואים אופק נראה לעין לפתרון הסכסוך. ישראל יכולה אמנם לחסום את הגישה לפייסבוק, אך תכנים ויראליים ומסיתים ימשיכו למצוא את דרכם בתוך ומחוץ לרשות הפלסטינית.

הבחירה הקלה לכאורה בפתרון הטכנולוגי של חסימת האינטרנט למניעת הסתה עשויה להתברר כחרב פיפיות. ביום ראשון קבעה מועצת זכויות האדם של האו"ם כי היא מגנה החשכות של האינטרנט. אם ישראל תבחר לעשות כן, היא תצטרף לרשימה לא מכובדת של משטרים לא דמוקרטיים שניסו לדכא מחאות והתקוממויות עממיות באמצעות החשכת האינטרנט, כפי שנעשה במצרים, בטורקיה ובאיראן.

הכותבת, ד"ר ענת בן-דוד, מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה