בין רוסיה לעין שמר

יולי קובבסניאן (30) יצרה מופע מחול ייחודי הבוחן את האופן בו אנו מתקשרים זה עם זה, שמשלב שימוש במחשב ובו תוכנת התקשורת סקייפ. הכל התחיל כשהיא עלתה לארץ לבדה מרוסיה בגיל 15 במסגרת פרויקט נעל"ה לקיבוץ עין שמר, ואף שהוריה רצו שתלמד ביוטכנולוגיה, היא בחרה ללמוד מחול. השנה סיימה תואר שני בלימודי מגדר באוניברסיטת תל-אביב, ולדבריה, גם התחום הזה משולב בחייה היצירתיים.

מחול זה לא תחביב

בתום התיכון והשירות הצבאי החלה את לימודי המחול בסמינר הקיבוצים ומיד בסיומם השתלבה בפרויקט של ארקדי זיידס ובעבודתו "מחקר ארץ", שפתחה דלתות לפרויקטים נוספים בהם ההפקה "Climax" של יסמין גודר.

יולי קובבסניאן מתוך חדר החזרות | צילום: אפרת מזור גולדברג

"כמו כל הילדים הרוסים המדוגמים גם אני רקדתי מגיל 3, ניגנתי בקונסרבטוריון מגיל 8 ואת כל שעות הפנאי שלי הקדשתי לריקוד ומוזיקה", מספרת יולי. "תמיד היתה לי תשוקה למחול אבל הייתי צריכה להחליט אם ללכת על זה עד הסוף או להשאיר את זה כתחביב. רק אחרי שסיימתי ללמוד והתחלתי להופיע, פתאום רציתי את זה מאוד".

הערב תעלה במסגרת פסטיבל "זירת מחול" של הזירה הבין־תחומית למחול בבית מזי"א בירושלים היצירה החדשה שלה "ON LINE", יחד עם הרקדנית תמר בן כנען ובליווי אמנותי של ליאור אביצור ממרכז "כלים", וסהר עזימי מהזירה הבינתחומית.

הכלי שעוזר לשמר קשר

המרחק מההורים שנשארו ברוסיה והצורך לתקשר איתם דרך הסקייפ הולידו את היצירה. הצורך בכלי שיעזור לשמר קשר וההשלכות שלו עלינו כחברה וכפרטים, עמדו לנגד עיניה ביצירה.

"יש פערים גדולים בין הדרך שבה אני חיה לבין הוריי אבל אנחנו בקשר טוב", מסבירה יולי. "יש לי קשיים רבים בתקשורת עם המשפחה, לא טכנולוגיים אלא יותר מנטליים. חשבתי להקליט שיחה איתם או ליצור שיחת סקייפ Live על הבמה, אך החלטתי שלא להשתמש בנפשות הפועלות, אלא להפוך את התופעה לאמנות. גם בפן החזותי אני משתמשת בצלילים ובצורות שהמחשבים העומדים זה מול זה יוצרים. ההרגשה היא שאני מתחילה לגבש שפה יצירתית משלי, בפיזיות ובאופן שבו אני חוקרת אותה לידי ביטוי בימתי".