האיחוד האירופי צריך את טורקיה יציבה

העמידה החד משמעית של האיחוד האירופי מאחורי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על רקע ניסיון ההפיכה הצבאית בליל שבת נבעה לא רק מהיותו שליט נבחר או מאמונה בערכי הדמוקרטיה — הרי מדובר באדם שהערכים הללו ממנו והלאה. לאחר פעולת הטרור בניס שבצרפת, אירופה היתה עלולה לשלם על טלטלה בטורקיה במשאב שמנהיגיה זקוקים לו כעת יותר מהכול — יציבות.

האיחוד האירופי צריך את טורקיה יציבה. בגלל הפליטים, בגלל דאעש, בגלל ניס. במרץ חתם האיחוד על הסכם שנוי במחלוקת עם טורקיה, שבמסגרתו יועברו אליה 6 מיליארד יורו שמיועדים לטיפול ב־2.5 מיליון הפליטים ששוהים בתחומה, וזאת בתמורה להתחייבות של אנקרה למנוע מעבר של פליטים נוספים אל תחומי האיחוד האירופי.

אם כך, מאחורי הצהרות התמיכה בממשלה שבחר העם הטורקי ובדמוקרטיה במדינה עומד צורך אדיר ביציבות. אחרי המשבר בגוש היורו, אחרי אוקראינה, משבר הפליטים, מתקפות הטרור והברקזיט — ארדואן הפך לאיש שקובע את המהירות שבה יזוזו מחוגי השעון עבור אירופה.

ארדואן בנאום לאחר ששב מאיסטנבול | צילום: רויטרס

ובינתיים בצרפת, אם ביום חמישי התקשורת עוד התעסקה בהוצאות התספורת של הנשיא פרנסואה הולנד (עשרת אלפים יורו בחודש), ההתקפה בניס הזכירה לה כי גם אם לוחמי דאעש נוחלים תבוסות בשדות הקרב במזרח התיכון, הרעיון שמניע אותם הולך וכובש עוד לבבות. שלושה שבועות אחרי ההצבעה של בריטניה על פרישה מהאיחוד האירופי, התנועות הלאומניות באירופה קיבלו זריקת מרץ נוספת מטרור המשאית בניס.

בצרפת ייערכו בחירות לנשיאות בשנה הבאה, וכלל לא בטוח שהולנד יתמודד בהן. בימים של אחרי מתקפת הטרור בפריז בנובמבר עלו פלאים שיעורי התמיכה בו בזכות התנהלות נחושה — הוא הכריז על מצב חירום והפעיל מיד את כוחות הביטחון. הפעם הוא האריך את מצב החירום בשלושה חודשים, ושיעורי התמיכה בו נשארו נמוכים. מה שנתפס בנובמבר כמפגן של תושייה, נראה בסוף השבוע האחרון כמצג מגומגם של חוסר אונים.

אוקראינה תמורת דאעש

שלושה ימים לפני המתקפה בצרפת פרסם העיתון הגרמני סודויטשה צייטונג ידיעה על דו"ח משטרתי פנימי שמעריך ב־2,000 את מספר הגברים שלקחו חלק בתקיפות המיניות ההמוניות בגרמניה בערב השנה החדשה. מספר המעורבים לכאורה שמשפטם מתנהל הוא ארבעה. מספר המורשעים — שניים. כולם מהגרים. ביום הבסטיליה עצמו התמלאו אתרי החדשות בגרמניה בדיווחים על צעירה שטוענת כי נכנסה להריון לאחר שנאנסה בערב השנה החדשה. אחר כך הגיעו החדשות מצרפת.

כמו הולנד, גם אנגלה מרקל עומדת בפני בחירות בשנה הבאה. המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDU) שלה נחלה מפלה בבחירות לפרלמנטים של שלוש מדינות מחוז שנערכו במרץ, בעוד שהמנצחת הגדולה בהם היתה מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AFD) הימנית קיצונית שהצליחה להכניס נציגים לכל שלושת הפרלמנטים.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיב למתקפה בניס בהצהרה כלפי הולנד, שבה הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה ביניהם במלחמה בטרור. פוטין רואה בצרפת מדינת מפתח להסרת הסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על רוסיה לאחר סיפוח חצי האי קרים והפלישה למזרח אוקראינה. הגינוי של פוטין היה, אפוא, גם הצעה לעסקת חליפין — תנו לי את אוקראינה ואתן לכם את דאעש.

רק לפני שבועיים סיכם פוטין עם ארדואן על הסרת הסנקציות הרוסיות על טורקיה, שהוטלו לאחר שבינואר הפיל צבא טורקיה מטוס קרב רוסי שחדר לשטח האווירי שלו. ארדואן התנצל על התקרית, והקרמלין חידש את הסחר בין שתי המדינות — שמגיע לכ־30 מיליארד דולר בשנה. בתמורה הוא קיבל צינור נוסף להעברת מסרים לאיחוד האירופי, ובמיוחד לברלין. בינתיים פוטין רואה את אירופה נחלשת, ואת הסיכויים לכך שהיא תזדקק לו הולכים וגוברים.

מי שונא את האיחוד האירופי

בצומת שבו נמצא כעת האיחוד האירופי, הוא מוכרח להפסיק להיות דוגמטי ולהתחיל להיות פרגמטי, כפי שהוכיח שהוא יודע להיות בלילה שבין שישי לשבת. הקנצלרית מרקל, שאחרי הברקזיט היתה הקול השקול שהנמיך את גובה הלהבות בזמן שמנהיגים אחרים קראו לגירושים מיידיים מלונדון, צריכה להוכיח את שיקול הדעת שלה גם לטווח הארוך. הכוונה היא לסגת מהמדיניות התקציבית הנוקשה שממשלתה כופה על היבשת והביאה רבים מאזרחי האיחוד לטפח רגשות תיעוב כלפי מוסדותיו. הדבר נכון אלפי מונים עבור אוכלוסיות חלשות, בהן גם מהגרים צעירים ובני מהגרים שכבר נולדו באירופה והם חלק מהסטטיסטיקה של אבטלת הצעירים הגבוהה בגוש היורו. צעד כזה ודאי לא יפתור את בעיית הטרור, אבל בהחלט יקשה על תהליכי הקצנה שעוברים על חלקם.