אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כסף הליקופטר: כלי קטלני חדש למלחמה בדפלציה

כסף הליקופטר: כלי קטלני חדש למלחמה בדפלציה

ממשלת יפן, שלא נותרו לה כמעט כלים להאצת הכלכלה, הולכת להוציא לפעול תכנית חדשה להדפסת הכסף שעד לא מזמן נחשבה כרעיון דמיוני

18.07.2016, 13:13 | אלכס זבז'ינסקי

בשבוע שעבר קרו שני דברים חשובים ביפן: מפלגתו של ראש הממשלה ניצחה בבחירות לפרלמנט ונגיד ה-FED לשעבר בן ברננקי נפגש עם הצמרת הכלכלית והפוליטית במדינה, כולל עם ראש הממשלה. לכאורה אין קשר בין שני האירועים, אך בפועל יתכן ויש קשר מאוד הדוק.

קראו עוד בכלכליסט

אחרי הבחירות, ממשלת יפן צפויה להוציא לפועל תוכנית להאצת הכלכלה היפנית שבבירור מאבדת מומנטום. הבעיה היא שלא נותרו כלים בצד המוניטארי וגם בצד הפיסקאלי. הממשלה הנוכחית השיקה כבר שלוש תוכניות גדולות של התמריצים הפיסקאליים ולא נראה שעוד תוכנית תצליח לשנות את כיוון המשק לאורך זמן. גם בתחום המוניטארי, הבנק המרכזי כבר הגיע לקצה גבול היכולת בכלים הקיימים. הוא כבר מחזיק כשליש משוק האג"ח הממשלתי והורדת ריבית נוספת עלולה להזיק יותר מלהועיל.

בורסת טוקיו, צילום: אי פי איי בורסת טוקיו | צילום: אי פי איי בורסת טוקיו, צילום: אי פי איי

כאן באה הפגישה עם ברננקי, שעוד בשנת 2002 תמך באפשרות להשתמש בכלי הקרוי Helicopter money, כדי להתמודד עם הדפלציה. הרעיון בכללי מדבר על הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי למימון פעילות הממשלה. הממשלה יכולה להשתמש בכסף המודפס להורדת המסים, מתן מענקים לאזרחים או להשקעה בתשתיות הפיזיות והאנושיות. האם מדובר ברעיון מזיק? לא בהכרח.

קודם כל, צריכים להכיר בעובדה שלמשק היפני וגם במידה מסוימת האירופאי יש בעיה שספק אם ניתן להתמודד איתה בכלים שנמצאים בשימוש. אפשר לדבר עד מחר על הצורך ברפורמות מבניות ובהשקעות חדשות. אולם, במצב של עודף כושר הייצור, חולשה בביקושים, מלכודת נזילות, דמוגרפיה שלילית ומגבלות על הגדלת הגירעונות הממשלתיים, ספק אם ניתן להוציא לפועל תכניות השקעה ממשלתיות ועוד יותר קשה לגרום להאצת ההשקעות ע"י המגזר העסקי.

פעולה לדחיפת הביקושים כדי להגדיל את צד ההיצע יכולה לסייע. עלייה בביקושים הנתמכת ע"י Helicopter money יכולה לדרבן רפורמות בצד ההיצע ולגרום להשקעות חדשות, עלייה בשכר וגיוס עובדים.

הליקופטר הליקופטר הליקופטר

החששות מהיפר-אינפלציה, שהיא הסיכון העיקרי בהקשר של שימוש בהדפסת הכסף, כנראה מוגזמות. העולם מתמודד כעת דווקא עם הדפלציה. הדפסת הכסף ע"י הבנקים המרכזיים למימון הגירעונות הממשלתיים, שהובילה להיפר-אינפלציה בעבר, התרחשה כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות היו בשיא, כי אף אחד לא רצה לקנות אותם.

זה ממש לא המצב עכשיו. יש ביקושים מאוד חזקים, חלקם שבויים, לאג"ח הממשלתיות. מנגד, כמות האג"ח הממשלתיות הזמינות לא עולה בגלל הירידה בגירעונות הממשלתיים ורכישות הבנקים המרכזיים. יש לציין, שלפי הרעיון של Helicopter money כמות האג"ח הזמינות למסחר לא תעלה. הממשלה תנפיק אג"ח צמית ללא ריבית, שיירכש ע"י הבנק המרכזי.

עלייה מסוימת באינפלציה תסייע להתמודד עם שחיקת החובות שנצברו ע"י הממשלה, אשר מונעות ממנה לפעול. כדי שהצעדים יהיו מבוקרים, ניתן לקבוע רף לאינפלציה, שעד להגעה אליו, תמשך הדפסת כספים. גם על החשש מניצול הכלי ע"י הפוליטיקאים להגדלת הוצאות לא מבוקרת אפשר למצוא פתרונות יעילים.

התוכנית צפויה לתרום לחיזוק רווחיות הבנקים, בגלל תמיכה בפעילות הכלכלית ועלייה בתלילות עקומת התשואות עקב עלייה בציפיות האינפלציה.

אימוץ מדיניות Helicopter money תיתן דחיפה לשוקי המניות. המטבע היפני והאג"ח צפויים להיחלש. נכסים שנותנים הגנה בפני התפתחות האינפלציה, כולל הזהב, ייהנו מביקושים מוגברים.

ניסיון השנים האחרונות מלמד שהדברים שנראים בלתי אפשריים הופכים למציאות. לכן, לא ניתן לפסול שאנו נמצאים בפני שלב חדש במלחמתם של הבנקים המרכזיים נגד הדפלציה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
אז בוא תסביר בבקשה - מה יגרום לאנשים
אז בוא תסביר בבקשה - מה יגרום לאנשים לקבל את השכר המוצע להם, מבלי להתווכח, מבלי להתמקח, מבלי לחפש מקום עבודה טוב יותר, ומבלי להעדיף לצאת לעצמאות אם מציעים להם שכר רעב. הרי זה מה שאתה טוען, לא? שהמעסיקים קובעים את השכר באופן שרירותי ושלעובדים אין שום מילה בנדון. לדעתי זה דווקא אתה בעל החשיבה הפשטנית, שכן אתה מניח שהעובדים הם אוטומטים חסרי רצון חופשי, ושהם אינם מגיבים למצב שהמעסיקים כביכול כופים עליהם.
PurpleCorn  |  20.07.16
10.
החשיבה שלך היא פשטנית בצורה קיצונית. הכלכלה היא
החשיבה שלך היא פשטנית בצורה קיצונית. הכלכלה היא לא מערכת סגורה שבה רק פועל עקרון הביקוש וההיצע. ולו מהסיבה שפועלים בה בני אדם. כולל בני אדם כמוך שחושבים שאינם צריכים בעצם לקרוא את מרקס כדי להפריך לחלוטין את דיעותיו.
Wheel  |  20.07.16
9.
אני לא צריך לקרוא את מרקס כדי להבחין
אני לא צריך לקרוא את מרקס כדי להבחין שהרעיון שהצגת מופרך מיסודו. בכל קורס מבוא לכלכלה לומדים בשיעור הראשון אודות הביקוש וההיצע, וכיצד מחיר המוצר הוא נקודת האיזון שבין השניים. שכר העובדים אינו שונה, וחלים עליו אותם החוקים בדיוק. התיאוריה שהצגת אינה מתיישבת עם עקרון הביקוש וההיצע, ולכן מופרכת על פניה.
PurpleCorn  |  20.07.16
8.
תן לי לנחש - אתה מעולם לא קראת
תן לי לנחש - אתה מעולם לא קראת את מרקס... ברה"מ לא ביססה את כלכלתה על מרקס, אלא על מה שלנין חשב שהוא השלב הזמני ההכרחי לפני המעבר ליישום של רעיונות מרקס, וסטלין אחריו הכריז כבעצם השלב הסופי. לנין עצמו הבין שמה שהוא עושה אינו היישום בפועל של רעיונות מרקס, והוא ציין זאת לא פעם בכתביו. זה כאילו שאני אפסול את הרעיון של דמוקרטיה, בגלל שבמזרח אירופה היו בזמנו מדינות עם שלטון טוטליטרי שאימצו לעצמן את הכינוי "דמוקרטיה עממית". מרקס מעולם לא כתב על העברת השליטה על המפעלים ואמצעי הייצור לידי הממשלה. הוא כן כתב, והרבה מאוד, על העברת השליטה על המפעלים ואמצעי הייצור לידי הפועלים כדרך היציבה היחידה לצאת מהמבוי הסתום של הקפיטליזם. כלומר כלל הפועלים בכל מפעל שולטים באופן של הצבעה דמוקרטית על איך ייעשה הייצור במפעל, ומעל לכל - מה ייעשה בעודף (רווח) המיוצר ואיך הוא יחולק בין הפועלים. מנגנונים כאלה כבר קיימים וקיימים שנים רבות. קוראים להם קואופרטיב עובדים. לגבי טענות הנגד שלך מדוע השכירים יוכלו לנטרל את ההרס העצמי של הקפיטליסט ע"י מעבר לעבודה עבור קפיטליסט אחר, או הפיכה לעצמאיים (פרילנסרים) - שוב לא קראת את מרקס.... הוא התייחס בפירוט לאפשרויות הנ"ל.
RedCarrot  |  20.07.16
7.
התיאוריה שהצגת פשוט מגוחכת. הרי המעסיקים אינם הצד
התיאוריה שהצגת פשוט מגוחכת. הרי המעסיקים אינם הצד היחיד במשוואה, והם אינם קובעים באופן שרירותי את עלות השכר. מן הצד השני נמצאים כמובן העובדים, ואם השכר המוצע להם נמוך מדי לטעמם, הם יכולים לסרב לעבוד אצל המעסיק הזה. אפילו אם כל המעסיקים יתאמו ביניהם את השכר, זה לא יעזור להם, משום שיווצר תמריץ חזק לעובדים להפוך בעצמם לעצמאיים, ולהתחרות במעסיקים הנ"ל. לא ולא. שכר העובדים, כמו מחירו של כל מוצר או שירות אחר, נקבע בדרך של משא ומתן בין הקונה והמוכר. אם הוא נמוך מדי על מנת לאפשר מחייה בכבוד, הרי זה משום שאין די תחרות במשק, לא נוצרים מספיק עסקים חדשים, ואין די ביקוש לעובדים מוכשרים וחרוצים. על מנת לפתור את הבעיה הזאת צריך בסך הכל להסיר את הבלמים אשר עוצרים את השוק החופשי, כלומר לקצץ במסים וברגולציה. הרעיונות של מרקס תלושים לחלוטין מן המציאות, וזוהי הסיבה בגללה כל מדינה שניסתה לבסס עליהם על כלכלתה קרסה לבסוף, וביניהם ניתן למנות את ברית המועצות, קובה וכיום את וונצואלה. סין העממית ניצלה מכך בעור שיניה על ידי כך שאימצה לבסוף את עקרונות הקפיטליזם (לפחות באופן חלקי).
PurpleCorn  |  20.07.16
לכל התגובות