משפחת סגול תהיה מהנזילות בישראל עם מכירת כתר ל־BC

הפתעה גדולה בעסקה למכירת כתר פלסטיק: קרן BC Partners רוכשת את ענקית הפלסטיק תמורת 1.7 מיליארד דולר. מדובר בקרן הקטנה ביותר שהתמודדה במכרז — ומכאן ההפתעה.  

קרן CVC וקרן קרלייל נחשבו לפייבוריטיות במכרז

דווקא שתי הקרנות האחרות שהתמודדו מול בי.סי פרטנרס על הרכישה נחשבו לפייבוריטיות. CVC, שחברה לחברת ניהול הנכסים של גולדמן זאקס ומנהלת 45 מיליארד דולר, וקרן קרלייל, שהתמודדה באגרסיביות על החברה. אולם גם CVC וגם קרלייל הציעו סכום נמוך מזה שהציעה בי.סי פרטנרס.

הקרן תרכוש 80% ממניות כתר, כשהאחים סמי ויצחק סגול ימשיכו להחזיק ב־20% מהמניות. תמורת המכירה תתחלק ביניהם באופן שווה. האחים יוכלו למכור את מניותיהם הנוספות תוך שנתיים־שלוש מיום המכירה, באמצעות הנפקת החברה באחת הבורסות בעולם. היקף העסקה, 1.7 מיליארד דולר, עשוי לגדול ל־2 מיליארד דולר, אם החברה תעמוד באבני דרך עתידיות. הקרן הרוכשת קיבלה בלעדיות, העסקה אמורה להיחתם תוך 10 ימים והשלמתה צפויה עד אוקטובר.

מי שפעל לצד בי.סי פרטנרס וסייע לקרן הוא טל סנדר, מנכ"ל כתר לשעבר. את הקרן ייצג משרד עו"ד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.

לעומת CVC, קרן בי.סי פרטנרס מנהלת 12 מיליארד דולר "בלבד", ובשנה שעברה ביצעה את העסקה הראשונה שלה בישראל — השקעה עקיפה באמצעות אחת החברות הגדולות שבאחזקתה, קבוצת Allflex מארה"ב. זו רכשה תמורת 250 מיליון דולר את חברת SCR הישראלית, המפתחת מערכות לניהול רפתות, מידי קרן טנא.

תהליך מכירת כתר נמשך יותר משנתיים. באפריל 2014 פרסם "כלכליסט" לראשונה כי סמי סגול בוחן את מכירת החברה, אבל התהליך התנהל בעצלתיים. במרץ 2015 נחשף ב"כלכליסט" כי המכירה תופסת תאוצה. סגול שכר את שירותיו של בנק רוטשילד, ושתי הקרנות הגדולות שבחנו אז את הרכישה היו בלקסטון ואייפקס. אולם שתיהן פרשו במהלך התהליך — תחילה החליטה בלקסטון לא להגיש הצעה, ובהמשך פרשה אייפקס, שהיתה בין שש החברות שעלו לשלב הטרום־סופי.

מימין: יצחק וסמי סגול | צילום: אביב חופי

כתר הוקמה ב־1948 בידי אביהם של האחים, יוסף סגול, ושותפים מבית מלאכה קטן באזור שוק הפשפשים ביפו. ב־1971 רכש יוסף את המפעל משותפיו. סמי, שסיים לימודי הנדסה בטכניון, השתלב בעסק לאחר סיום לימודיו ונטל את ההובלה. הוא זה שהוביל את הטכנולוגיה של ייצור כיסאות הפלסטיק מבוססי האוטומציה. הוא גם היה זה שהוביל את אסטרטגיית ההתרחבות של החברה ברחבי העולם, שהחלה לפני 20 שנה. ההתרחבות כללה, בין היתר, את רכישת אליברט הצרפתית ב־2003 ואת חטיבת כלי הבית של ראברמייד האמריקאית, שנרכשה ב־2005.

החברה מחזיקה ב־29 מפעלים, 16 מהם מחוץ לישראל, ומוצריה מתחלקים לארבע קטגוריות עיקריות: מוצרי אחסנה לשימוש פנים־ביתי, ריהוט גן, מחסנים וארגזי כלים.

הקרן מבטיחה כי הפעילות בישראל לא תיפגע

את 2016 אמורה החברה לסיים עם מכירות של מיליארד דולר ורווח נקי של יותר מ־100 מיליון דולר. התוצאות של כתר נחשפו ב"כלכליסט" באפריל האחרון והיכו בתדהמה את קמעונאיות המוצרים הביתיים, שנוכחו לדעת כי הרווחיות הגולמית של החברה בישראל היא הגבוהה בעולם, 54%, הרבה מעל היתר.

חלק גדול ממכירות כתר הן לרשת הום דיפו בארה"ב, כך שבאמריקה ובאירופה הפריסה והמכירות של החברה במצב טוב יחסית, והצמיחה שלה אמורה להגיע מהמזרח הרחוק והפסיפיק. לדברי מקורבים לעסקה, זו היתה אחת הסיבות לבחיהת בהצעה הזוכה.

משאל העם בבריטניה, שהכריע את התנתקותה מהאיחוד האירופי, גרם לתהליך להיעצר מעט, מאחר ששלוש הקרנות שהגיעו לשלב הסופי פועלות מלונדון. אולם לאחר מספר ימים התהליך נמשך. קרן בי.סי פרטנרס הבטיחה כי הפעילות בישראל לא תיפגע והעובדים ישארו בכל המפעלים הקיימים.

BC פרטנרס: מתשתיות כבלים ועד ציוד בע"ח

 לקרן ההשקעות בי.סי פרטנרס, המגדירה את עצמה קרן פאן־אירופית, יש משרדים בלונדון, בפריז, בהמבורג ובניו יורק. השקעות הקרן מגיעות ל־12 מיליארד יורו, ולפי האתר הרשמי שלה, מאז הקמתה ב־1986 היא השקיעה 100 מיליארד יורו בחברות שונות ב־91 מדינות.

ההשקעות הבולטות של הקרן היו באירופה ובארה"ב. בין היתר רכשה בי.סי פרטנרס בשנה שעברה את רשת ציוד בעלי החיים האמריקאית הגדולה, פט סמארט, תמורת 8.7 מיליארד דולר.

עסקה בולטת נוספת שלה בשנים האחרונות היתה קניית גרעין השליטה בחברת תשתיות הכבלים האמריקאית סאדן־לינק ב־2012, בתמורה ל־6.5 מיליארד דולר. בשנה שעברה היא מכרה את אחזקתה בחברה לאיש העסקים הצרפתי פטריק דרהי, שקנה 70% מהחברה ב־9.1 מיליארד דולר.

לפי אתר הקרן, 37% מהמשקיעים בה הן קרנות פנסיה ו־25% הם קרנות עושר ממשלתיות. מרבית המשקיעים, 41%, הם מארה"ב ומקנדה, 30% מהם ממדינות אירופה (כולל בריטניה) ואילו 29% מהם מגיעים מאסיה והמזרח התיכון. שני המנהלים־שותפים של הקרן הם ריימונד סווידה וסטפן זושקה.