מוכרחים חוקי מזונות שוויוניים

בחודש מרץ השנה נפל דבר בישראל כאשר בית המשפט העליון דן בתיק בנושא מזונות ילדים. זאת, לאחר שבמשך 35 שנים לא הוגשה לבית המשפט העליון אף בקשה בנושא. בשבוע שעבר, ארבעה חודשים לאחר הדיון, התקבלה בתיק ההחלטה הבאה: הרכב השופטים בתיק יורחב כשמספר השופטים וזהותם יקבעו בהמשך. ההחלטה להרחיב את ההרכב מצביעה על החשיבות שבית המשפט מייחס לנושא.

על מה הדיון בכלל? באופן כללי, בית המשפט העליון דן בתיקים עקרוניים בעלי משמעויות משפטיות רחבות היקף. העיקרון בו דן בית המשפט העליון במקרה הנוכחי הוא: האם וכיצד ניתן להתחשב בהכנסות האם בקביעת המזונות?

מצב הפסיקה כיום הוא כזה שלא מתחשבים בהכנסות האם. לדוגמה, באחת הפסיקות מהשנים האחרונות, האם מרוויחה 15,000 שקל והאב 5,000 שקל ושני הילדים מבלים את זמנם בשני הבתים באופן שוויוני, ובכל זאת האב משלם מזונות של למעלה מ-3,000 שקל לאם.

עבור גורמים מסוימים התשובה לשאלה ברורה - אי אפשר ואסור להתחשב בהכנסותיה של האישה. אחרת נשים יצטרכו גם הן לדאוג לפרנסת ילדיהם וזה לא מסתדר עם התכונות של נשים: הרי נשים דעתן קלה עליהן (תלמוד בבלי, מסכת שבת) כלומר, אי אפשר לסמוך על שיקול הדעת שלהן שיהיו  אחראיות לפרנס את ילדיהן. הן ערמומיות (רש"י) ואין לסמוך על דבריהן (מדרש במדבר רבא) כך שגם אם ירוויחו כספים הן כנראה תסתרנה אותם מהילדים.

צילום: bigstock

מעבר לזה, גם ככה הן לא יכולות להרוויח הרבה כי אי אפשר ללמד אותן כלום. ראשית, כי הן אינן בנות הוראה (מדרש במדבר רבא) ומעבר לכך זה ממש אסור ועדיף לשרוף את הספרים ולא ללמד אותן (תלמוד ירושלמי). אבל מעבר לתכונות המושרשות באישיות של נשים, בחייכם גברים, אתם לא יכולים לצפות מנשים לקחת אחריות כפי שאתם לא מצפים משאר החפצים שבבעלותכם כמו הבית או הכלים שלכם (תלמוד בבלי, ברכות).

ההפניות למקורות מעלות את התחושה שהתפיסה היהודית הדתית "המיושנת" מתנגדת להתחשבות בהכנסותיה של האישה. למעשה המצב הוא הפוך! הציטוטים נכתבו במקור בתקופה בה מעמד האישה היה שונה מאוד מהתקופה בה אנו חיים והכתיבה של אותה תקופה – של היהדות או של הדתות האחרות – שיקפה זאת.

באופן ייחודי לאותה תקופה נשמעו ביהדות גם קולות אחרים הטוענים שמזונות הילדים מקורם בדין צדקה והוא מחייב את האם ואת האב בצורה שוויונית.

בנובמבר 2015 הגדילה מועצת הרבנות הראשית ופרסמה החלטה חד-משמעית ש"היות שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על היושבים על מדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם".

עולם מוזר. הממסד הדתי-הרבני מגלה נאורות, פיקחות וגמישות בהתאם לתנאי התקופה וההיגיון, ולעומתו, הממסד החילוני נתפס כמערכת אנכרוניסטית ולא מתפקדת המשתרכת מאחור.

אפשר היה לסיים את הסאגה בבית המשפט העליון, אבל בחרו במקום זאת להרחיב את הרכב השופטים. אפשר היה לחשוב שבית המשפט מושך זמן עד שהמחוקק יגיד את דברו, אך למעשה הרחבת ההרכב מגיעה דווקא ממקום של אחריות.