הפעלת סוכן משטרתי - הקו הדק שבין המותר והאסור

לפי הודעת המשטרה, בהפעלת מבצע מעצרים חסר תקדים כנגד ארגון אוהדי כדור-רגל, עצרה שלשום משטרת ישראל, לא פחות מ-52 מאוהדי בית"ר, קבוצה המכונה "הקומץ", מתוך כלל חברי ארגון "לה פמיליה", בעקבות מידע שהניבה פעילותו של סוכן משטרתי שהוחדר לארגון כסוכן סמוי.  

אין ספק ולא מן הנמנע, שבמסגרת הליכי המעצר וההליכים העיקריים, יבחנו שופטי בתי המשפט את התנהלותו של הסוכן המשטרתי. האם היה בה משום רבב?, האם אייש אותו "סוכן סמוי" את תפקידו באופן לגיטימי כסוכן משטרתי מן המניין, או שמא חצה את הגבול הדק המצוי בין איוש תפקיד זה ושימש "סוכן מדיח", כזה "השותל" רעיון פלילי בתודעתו של אדם ומדיחו לביצוע עבירה?

זו לא הפעם הראשונה ובוודאי שלא האחרונה שמשטרת ישראל תפעיל סוכני משטרה סמויים ככלי ואמצעי הכרחי ומקובל במלחמה נגד הפשע בכלל וזה הקשור בעבירות סמים, בפרט. עם זאת, הבהירה הפסיקה, "אל לה, למשטרה להצמיד סוכן מדיח לאדם, אלא אם בידיה מידע אמין, המחשיד אותו אדם כמי שנוהג לבצע פשעים חמורים מהסוג העומד לחקירה, והמשטרה משוכנעת כי רק על ידי הפעלת הסוכן ניתן להשיג את הראיות הדרושות להעמדת החשוד לדין".כלומר, יש לתחום את פועלו של הסוכן המדיח, כך שיפעל במתווה של גבולות נאותים.

עוד נקבע, כי אסור שהפעלת הסוכן תשמש אמצעי לפיתוי והדחה, כאלה שיש בהם כדי להשחית אדם חף מפשע ולהביאו לידי ביצוע עבירות, שאילולא הפעלתו, לא היו מבוצעות כלל.

מן המקובץ עולה, כי ראוי ששופטי בתי המשפט יבחנו אם המעצר הוא תוצר ומקור של קבלת מידע מודיעיני אמין ונטול פניות, או שמא, עסקינן במסע דיג אסור ופסול שיסייע למשטרה ויקל עליה בכל הקשור בהליכי חקירות ארוכים, מפרכים ומייגעים, תוך יצירת קיצור דרך.

בארצות-הברית, למשל, הרחיקו שופטי בתי המשפט לכת עוד יותר. שם לא הסתפקו השופטים בהעברת רשויות המשטרה והחקירה תחת שבט ביקורתם בקובעם שהפעילו "סוכנים מדיחים" באופן הנוגד את החוקה ועקרונות הצדק, אלא החליטו להגדיל לעשות ולזכות את החשודים, גם כאשר הרף הנדרש להרשעתם בביצוע הפשע הורם והוכח כי נתקיימו היסודות הנדרשים להוכחת ביצועה של עבירה פלילית מעל לכל ספק.

וכך נימקו שם השופטים נימקו את החלטתם: "הנאשם נפל קורבן ל- "מלכוד" ("entrapment")בידי המשטרה ועל-כן,"לא יסבולו" כללי הצדק את הרשעתו בדין.

למרבה ההפתעה, היושבים בדין בבתי המשפט בישראל אינם עושים שימוש במינוח ה- "Entrapment", ופעולת ההדחה בידי הסוכן המשטרתי עשויה, לגרור, לכל היותר, הקלה בעונשו של המורשע בעת מתן גזר הדין.

רק לאחרונה נחשפו במשפט המתנהל בנושא סמים תנאי העסקתם של סוכנים סמויים, אשר אינם בהכרח חלק מכוחות המשטרה, הסוכנים הסמויים שמפעילה המשטרה הם למעשה אזרחים שהסתבכו בעצמם בתיק סמים כלשהו, בדרך כלל חמור מספיק כדי להצדיק את הגיוס, ומתחייבים לעבוד עבור כוחות המשטרה תמורת ביטול האישומים כנגדם.

אחת ההטבות העיקריות שמקבלים הסוכנים הטריים הוא תשלום בסך 40 אלף שקל, המועבר לידיהם בעת סיום ביצוע העבודה – כלומר לאחר שנתנו עדות כנגד גורם פלילי כזה או אחר ועזרו בהפללתו בחקירה או במשפט.בנוסף, בזמן הפעלתם מקבלים הסוכנים חשבון הוצאות באישור המשטרה ממנו הם יכולים לבצע פעילויות החיוניות לתפקידם.

זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות המלמדת על אופי התנהלותם של אותם "סוכנים סמויים" הרי שחבילת זהב כמו זו המוזכרת בתיק זה הכוללת מחיקת אישומים, חשבון הוצאות וסכום נאה לכל הדעות עם העדות הופכים את אותם "סוכנים לחדורי מטרה עד כדי הפללה.

אין ספק שהמלחמה בפשע דורשת מרחב יצירתי רב, אך עם זאת מן הראוי שמשרד המשפטים, בתי המשפט והמשרד לביטחון פנים יגדירו היטב מי הוא הסוכן הסמוי, מהן סמכויותיו ומהו אופן התנהלותו, לא יתכן שהמשטרה תגייס עבריינים ותציע להם שלל הטבות בתמורה להפללת חבריהם, בעיני סוכן סמוי חייב להיות בראש ובראשונה שוטר מן המניין שבראש מעייניו שלטון החוק ולא אדם שכל מטרתו התחמקות מעונש

סבורני, שייטב, אם שופטי בתי המשפט, עת עוסקים בעניינים מעולם הפלילים, יאמצו את המינוח האמור ויביאוהו בחשבון בעת הכרעת וגזר הדין. אם הודח אדם לביצוע דבר עבירה עקב פועלו של סוכן סמוי אשר "הצמידו לו" לשם לכך (תוך שבוחנים את עוצמת ההשפעה של פעולת ההדחה, כמובן), כי אז ראוי, כשניתן, לזכותו מביצוע העבירה המיוחסת לו.

עו"ד ניר יסלוביץ', עוסק בתחום הפלילים ומשמש ראש הרכב דיינים בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.