אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נדחתה תביעת בנק דיסקונט לביצוע צ'קים בחצי מיליון דולר

נדחתה תביעת בנק דיסקונט לביצוע צ'קים בחצי מיליון דולר

הבנק הגיש לביצוע שלושה צ'קים שרשמה חברה לסחר ביהלומים לפקודת חברה אחרת שנקלעה מאוחר יותר לפירוק והותירה בבנק יתרת חובה. השופטת דחתה את התביעה לאחר שהנתבעת הוכיחה שהעסקה בוטלה והבנק אינו "אוחז כשורה" בצ'קים

16.08.2016, 09:00 | עו"ד ישראל פסח

לפני כשמונה שנים סיכמה חברת "טל טריידינג קורפ", העוסקת בסחר ביהלומים, עם חברת "צבי אור" כי זו תספק לה יהלומים בסך כולל של כ-670,000 דולר. "צבי אור" הייתה אז אחת היצרניות המובילות שהתמחו בליטוש אבנים מרובעות.

במעמד העסקה העבירה "טל טריידינג" למנהלה של "צבי אור" ארבעה צ'קים דחויים. אחד מהם הופקד על ידו בבנק לאומי ואילו שלושת הנותרים, בסך של כ-465,000 דולר, הופקדו בבנק דיסקונט.

זמן קצר לאחר מכן, מנהל "צבי אור" הודיעה לחברה כי לא יוכל לספק לה את היהלומים שהובטחו. ניסיונותיה לקבל ממנו את הצ'קים בחזרה לא צלחו, ולכן היא ביטלה אותם. בהמשך, "צבי אור" קרסה ונכנסה להליכי פירוק.

"צבי אור", שניהלה את אחד מחשבונותיה בבנק דיסקונט, הותירה בו יתרת חובה בהיקף של מאות אלפי דולרים. בניסיון לקבל חלק מהכספים בחזרה, הגיש הבנק לביצוע בהוצאה לפועל את שלושת הצ'קים שבוטלו. ההליך עבר לבית משפט השלום לאחר שלנתבעת, "טל טריידינג", ניתנה רשות להתגונן.

הבנק טען כי הנתבעת לא הוכיחה שהעסקה בינה לבין "צבי אור" בוטלה. בנוסף, גם אם העסקה בוטלה, הבנק הוא צד שלישי שלא קשור לעסקה ופעל בתום לב. לכן, טען הבנק, יש לקבוע כי הוא "אוחז כשורה" בצ'קים ועל הנתבעת לפרוע אותם.

אילוסטרציה, צילום: עמית מגל אילוסטרציה | צילום: עמית מגל אילוסטרציה, צילום: עמית מגל

עוד נטען כי גם אם ייקבע שהבנק אינו "אוחז כשורה", העסקה בין שתי החברות בוטלה לאחר המועד בו הופקדו צ'קים הנתבעת טענה מנגד כי העסקה בוטלה בהסכמת חברת "צבי אור", והיא לא קיבלה כל תמורה בעדם. היא אף טענה כי הבנק אינו "אוחז כשורה" בצ'קים מכיוון שנפל בהם פגם צורני – חתימת ההסבה של "צבי אור" בגב השיק אינה זהה לחתימת החברה בחזיתו.

צ'קים לא תקינים

 

שופטת בית משפט השלום בת"א רונית פינצ'וק-אלט ציינה כי ההליך שניהל בנק לאומי נגד הנתבעת בקשר לשיק הרביעי הגיע לבית המשפט העליון. שופטי העליון פסקו לטובת הנתבעת וקבעו הלכה חדשה, לפיה מי שאינו "אוחז כשורה" בשיק לא יוכל לדרוש את פירעונו ממי שרשם את השיק, כאשר האחרון מוכיח שלא קיבל את התמורה עבור השיק.

לקביעת השופטת, הנתבעת הצליחה להוכיח כי העסקה בוטלה ימים ספורים לאחר ההסכם. שתי עובדות מטעם הנתבעת שטיפלו בעסקה העידו כי היהלומים לא נמסרו לחברה וכמו כן, מי שתיווך בין שתי החברות העיד כי מנהל "צבי אור" מסר לו אישית שלא יוכל לספק את הסחורה.

השופטת הבהירה כי ניתן היה לקבל את טענות הבנק כנגד הנתבעת אילו היה "אוחז כשורה" בצ'קים, כלומר אם הצ'קים היו תקינים ושלמים מבחינה חיצונית. עם זאת, מכיוון שבצ'קים קיימת אי התאמה בין חתימת ההסבה לבין חתימת הנפרע, הבנק אינו יכול ליהנות ממעמד של "אוחז כשורה", וטענת הנתבעת כי לא קיבלה את התמורה גוברת.

בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את הבנק בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 75,000 שקל.

לפסק הדין

• ב"כ התובע: עו"ד מ' גרון

• ב"כ הנתבעת: עו"ד גלעד נרקיס

* עורך דין ישראל פסח עוסק בהוצאה לפועל

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות