לשכת עורכי הדין: ל"זכותי" אין זכות לספק ייעוץ משפטי

לשכת עורכי הדין פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להוציא צו מניעה נגד חברת "זכותי", המספקת שירותי ייעוץ בנוגע למימוש זכויות רפואיות וקבלת כספים מהביטוח הלאומי ומגופים ממשלתיים נוספים. לטענת הלשכה, החברה "מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין ופועלת בניגוד לחוק", כלומר היא מספקת ייעוץ משפטי, ובכך היא חורגת מסמכותה ופוגעת הן בציבור לקוחותיה והן במקצוע עריכת הדין, ויש לאסור עליה פעילות זו. ביהמ"ש הורה ל"זכותי" להגיב לבקשה עד יום חמישי השבוע.

אין זה הקרב הראשון שלשכת עורכי הדין מנהלת בתחום זה, והצעד שהיא נקטה נגד "זכותי" נסמך על פסק הדין של בית המשפט העליון נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות של לבנת פורן. בפסק דין זה, שניתן לפני שנתיים, נקבע כי אין לאפשר לפורן להגדיר את זכויותיהם של הלקוחות ולייעץ להם בנוגע למסלולי תביעות: "בפעולות אלה טמון שיקול דעת ממשי ובעל מורכבות, שהפעלתו בצורה לקויה עלולה לחשוף את הציבור לנזקים, בלי לספק את ההגנות שחוק לשכת עורכי הדין נועד להקנות לו". עם זאת השופטת עדנה ארבל קראה למחוקק לשנות את החוק ולאפשר גם למי שאינם עורכי דין להעניק שירותים משפטיים מסוימים.

שאלה של שיקול דעת

בקשת הלשכה, שהוגשה על ידי עורכי הדין אסף פוזנר ואתי ליבמן־עפאים ממשרד קמחי, פלד, פוזנר שילה ושות', מתבססת על סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, שלפיו ייצוג אדם בבית משפט או בפני רשויות שונות ייעשה אך ורק על ידי עורכי דין. בתיק פורן עסק בית המשפט העליון בשאלה מהו "שירות משפטי", וקבע כי השירות של חברות הייעוץ חייב להיות מוגבל לעזרה טכנית בלבד של סיוע במילוי טפסים, ללא כל הכוונה מקצועית, ללא ייעוץ וללא הפעלת שיקול דעת.

"הניסיון להגדיר באופן ממצה מה משתייך לעולם המשפט ושירותיו הוא יומרני קמעה", כתבה השופטת ארבל. "אלה הם מושגים שהגמישות יפה להם. ראוי ליצוק להם תוכן אד הוק, כל מקרה על פי נסיבותיו"

מימין: עו"ד אסף פוזנר ומנכ"ל 'זכותי' אלון אהרונוב. עזרה טכנית או ייעוץ משפטי? | צילום: יאיר שגיא

על פי השופטת ארבל, כדי לברר אם שירות מסוים עולה לכדי שירות משפטי, בהתאם לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, יש לבחון שלושה פרמטרים: מרחב שיקול הדעת הכרוך בשירות, פוטנציאל הפגיעה הכרוך בשירות והאלטרנטיבה העומדת בפני מי שמבקש שירות. "ככל שמדובר בסיוע בעל אופי טכני לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין – לא תהיה בכך משום הסגת גבול המקצוע".

כדי להוכיח שחברת "זכותי" מספקת שירותים משפטיים וחוות דעת משפטיות בניגוד לדין, שכרה הלשכה חוקר פרטי, ועל סמך זאת נטען שהחברה מאבחנת את זכויות הלקוחות, מייעצת להם בנוגע למסלול התביעה ומסייעת במילוי טפסים תוך הכוונה וייעוץ משפטי. "דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת כי 'זכותי' מעניקה ללקוחותיה שירותים של מתן חוות דעת משפטיות וניסוח מסמכים משפטיים", נטען בכתב התביעה.

עוד נטען כי החברה אינה נתונה למרותו של הדין המשמעתי ולכללי האתיקה של עורכי הדין, ובין היתר אינה נושאת באחריות במקרה של נזק הנגרם מייעוץ משפטי לקוי, אינה מחויבת בסודיות כלפי הלקוח, ואין הגבלה של שכר הטרחה. מלבד זאת, הלשכה גורסת כי "זכותי" פוגעת בחופש העיסוק של ציבור עורכי הדין, שכן אלה מנועים מפרסום שירותיהם, ועל כן הם חשופים לתחרות בלתי הוגנת.

"אינטרסים צרים"

עו"ד יצחק לוי, המייצג את "זכותי", מסר: "ביהמ"ש העליון וכנסת ישראל נתנו גושפנקא והכרה לפעילותן של החברות למימוש זכויות רפואיות, ו'זכותי' בכללן. זכותי פועלת זה כ־12 שנים ונותנת שירות מקצועי מועיל לעשרות אלפי לקוחותיה, ובהם רואי חשבון, עורכי דין ושופטים, באמצעות צוות מקצועי ומיומן הכולל בכירים לשעבר בביטוח לאומי, רופאים ויועצי מס. 'זכותי' אף היתה הראשונה בענף שהורידה את שיעור שכר הטרחה, זמן רב לפני המועד שהחברות היו מחויבות בו. 'זכותי' תמשיך להתרכז בשירות מקצועי ללקוחותיה, למרות ניסיונות של בעלי אינטרסים לצמצם את אפשרויות הטיפול המקצועיות העומדות לרשות הציבור. 'זכותי' תגיש את תגובתה לבית המשפט".