אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סטודנטים מוציאים 8 מיליון שקל בשנה על הרשמות כפולות צילום: מאיר אזולאי

בלעדי לכלכליסט

סטודנטים מוציאים 8 מיליון שקל בשנה על הרשמות כפולות

מועמדים לאוניברסיטאות ומכללות נאלצים לבזבז כסף על הרשמות עודפות כדי להגדיל את סיכוייהם להתקבל. ח"כ אילן גילאון מקדם הקמת מרכז רישום ארצי שיבטל את הכפילויות - מהלך שמתנגדים לו ראשי מוסדות הלימוד

23.08.2016, 07:04 | ספי קרופסקי

מועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות הוציאו לפני שנת הלימודים האחרונה (תשע"ה - 2014־2015) כ־8 מיליון שקל על הרשמות עודפות, כך עולה מנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיעו לידי "כלכליסט".

קראו עוד בכלכליסט

מדובר בכספים "מבוזבזים" לכאורה שמוזרמים מהכיס של הסטודנטים לעתיד - ישירות למוסדות האקדמיים בשל השיטה הקיימת בישראל, הגורמת למועמדים לתואר להירשם במקביל לכמה מוסדות לימוד לפני תחילת שנת הלימודים, בשל החשש שאם יירשמו רק למוסד אחד יקבלו תשובה שלילית ולא יתחילו את לימודיהם. המשמעות היא שחלק ניכר מהמועמדים נרשם לאוניברסיטה או למכללה וכלל לא הולך ללמוד בה, אך דמי ההרשמה כבר שולמו למוסד.

המידע נאסף לבקשתו של ח"כ אילן גילאון (מרצ) שבוחן חידוש יוזמה, דרך הגשת הצעת חוק, להקמת מרכז רישום ארצי למוסדות להשכלה גבוהה, במטרה לייעל ולאחד את הליך הרישום, כך שיאחד בין כל הפניות וישולמו דמי רישום באופן חד פעמי.

המל"ג תמכה, היוזמה נתקעה

חוק זכויות הסטודנט מ־2007 קבע סכום של 410 שקל לדמי רישום לאוניברסיטאות ולמכללות, כשהמוסדות רשאים להגדיל את העלות בעד 100 שקל נוספים עבור ערכת הרשמה ועד 45 שקל עבור רישום מקוון באינטרנט.

בשנת תשע"ה ביצעו כ־6,500 מועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות (20% מכלל המועמדים למוסדות ההשכלה הגבוהה) כ־8,900 הרשמות עודפות. באותה שנה, כ־4,800 מועמדים לתואר ראשון במכללות (9% מכלל המועמדים) ביצעו כ־4,800 הרשמות עודפות גם הם, ובנוסף - כ־4,300 מועמדים נרשמו במקביל לתואר ראשון באוניברסיטאות וגם במכללות.

רעיון מרכז הרישום הארצי אותו שוקל ח"כ גילאון לקדם, הוא למעשה יוזמה שכבר דובר עליה עוד בתחילת שנות ה־90, אז הוקמה ועדת קוברסקי (בראשות חיים קוברסקי ז"ל) לקביעת גובה שכר הלימוד, שעסקה גם בסוגיה זו, והוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) תמכה בה, ניסתה לקדם אותה בעבר ואף הקימה בתחילת שנות האלפיים את ועדת לימור (בראשות ד"ר ניסן לימור) לבחינת אפשרות כזאת. אך הנושא נתקע אז בעיקר בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת המרכז - כ־22.5 מיליון שקל נכון לשנת 2004. גם התאחדות הסטודנטים תומכת ברעיון.

מימין ח"כ אילן גילאון ויו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה יפה זילברשץ, צילום: שאול גולן, אוראל כהן מימין ח"כ אילן גילאון ויו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה יפה זילברשץ | צילום: שאול גולן, אוראל כהן מימין ח"כ אילן גילאון ויו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה יפה זילברשץ, צילום: שאול גולן, אוראל כהן

אולם מי שמתנגדים ליוזמה הם גם אלה שמרוויחים כל שנה מסכומי הרישום העודפים - ועדי ראשי האוניברסיטאות והמכללות. בוועדים טוענים כי לאחרונה בוצעו כמה מהלכים לשיפור הליך הרישום, שלשיטתם מייתרים הקמת מרכז רישום ארצי שכזה. בין המהלכים הללו הם מונים קביעת דמי רישום מופחתים לנרשמים בהרשמה מוקדמת, קיזוז סכום דמי הרישום משכר הלימוד של מי שמתחיל ללמוד בפועל וזירוז הליכי מתן התשובה למועמדים הנרשמים בהרשמה רגילה, דבר שעשוי לייתר רישום עודף.

עול כלכלי נוסף לסטודנטים

האוניברסיטאות והמכללות עשויות לנופף בנתון המצביע על כך שמאז 2009־2010 ועד 2014־2015 חלה ירידה של כ־23% במספר ההרשמות העודפות לתואר ראשון באוניברסיטאות ושל כ־13% במכללות. יחד עם זאת, הירידה אינה בהכרח עקבית: כך למשל חלה עלייה בין תשע"ד (2014־2015) ותשע"ה (2015־2016) בשיעור של 6% בהרשמות העודפות לאוניברסיטאות ושל 10% במכללות.

"מהדו״ח מצטיירת תמונה מקוממת במסגרתה הצעירים המבקשים להתקבל לאוניברסיטאות הפכו לפרה נחלבת במקום נוסף בו המדינה הסירה כל אחריות על אזרחיה", אומר ח"כ אילן גילאון. "לא יעלה על הדעת שצעירים המבקשים להתקבל ללימודים, נוסף על תלאות הפסיכומטרי הרבות שנאלצים לעבור והתשלומים הרבים הכרוכים בכך, ייאלצו לשאת בעול כלכלי נוסף כשיבקשו לבחון את סיכוייהם להתקבל למוסד זה או אחר. הנגשת ההשכלה הגבוהה היא יעד אסטרטגי של המדינה".

תגיות

32 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

32.
מסכים עימך מנקודת המבט הכלכלית הצרה בה אתה
מסכים עימך מנקודת המבט הכלכלית הצרה בה אתה משווה את שכר הלימוד לארה"ב. אך אם אנו נשווה עצמינו ל"מערב הקרוב" - כלומר, לחברינו ב-OECD המספקים שרותים לאזרחי האיחוד האירופי תיווכח לגלות כי אנו מפגרים כלכלית. פיגור כלכלי זה נשען לפי יחס אוכלוסייה-מס' מוסדות השכלה גבוהה. בישראל אין מספיק מוסדות השכלה גבוהה ולא כל המכללות מציעות למועמד מתקנים (כגון:מעבדות וצוות מחקר) ברמה מקבילה או תחרותית לאוניברסיטה. מאחר ואין מספיק תקנים הניפוי מכניס את המועמדים למצב כי אם ירצו להגשים את מטרתם האקדמית עליהם להשקיע משאבים כלכליים רבים. צא מנק' הנחה נוספת שאוכלוסיית היעד חיה במדינה עם נורמות קלוקלות בה חייל יוצא מרושש אחרי 3 שנות שירות והמדינה נשענת על "סטטוס קוו" אשר הוכתב באופן פסיבי בו ההורים אמורים לעבוד עד גיל 80 כדי "לסבסד" את "ילדיהם" בני ה-50.  * ולמען הגילוי הנאות: המגיב הינו סטודנט לכימיה באוניברסיטה, הוא יודע טוב מאוד שבעולם מתוקן סטודנט נדרש ללמוד ו-לעבוד!, יחד עם זאת - הוא מבקר את המערכת כאחד שעבר את הסינון הכלכלי הזה וראה את חלק מחבריו אשר לא צלחו לקבל מלגות - נופלים בדרך ולא מגשימים עצמם בשל - חוסר תקנים משווע!!!!
Pin  |  24.08.16
לכל התגובות