שופטי בג"ץ יכריעו אם מי שאינו רופא יכול לנהל בית חולים ממשלתי

מנהלת קרן המחקרים בוולפסון, איריס לוונשטיין לוי, הגישה הבוקר (ב') עתירה נגד המדינה לבג"ץ לאחר שנציבות שירות המדינה שללה את מועמדותה להשתתף במכרז לתפקיד מנהל בית החולים, משום שאינה רופאה. המשמעות היא ששופטי בג"ץ יצטרכו ככל הנראה להכריע בשאלה העקרונית האם מנהל שאינו רופא רשאי וכשיר לנהל בית חולים.

בכתב העתירה שהוגש היום לבג"ץ, שבו הובאה בקשה להוציא צו על תנאי לעיכוב פרסום המכרז לתפקיד, נכתב כי "בכוונת המדינה לכלול במכרז לניהול המרכז הרפואי וולפסון תנאי סף, אשר לטענת העותרת הינו בלתי חוקי, ואשר לדעתם של בכירי הרפואה הציבורית בישראל ועל פי המקובל בארצות המערב, הינו חסר כל הצדקה עניינית ואף נוגד את טובת הציבור – התנאי שלפיו מנהל בית חולים ממשלתי חייב להיות בעל רישיון רופא".

כך, עורכי הדין של לוונשטיין לוי הביאו בעתירה את ניסיונה כמנהלת במספר ארגונים רפואיים, המלצות שקיבלה מפי גורמים בכירים במערכת הבריאות ובהם רופאים, וכן דוגמאות ממדינות שונות בעולם המערבי שבהם מכהנים מנהלים שאינם רופאים בבתי חולים. כמו-כן הם מביאים כדוגמה את בתי החולים לניאדו ומעייני הישועה המזוהים עם הציבור החרדי (ואינם ממשלתיים), שגם בהם מכהנים מנהלים שאינם רופאים.

בשבוע שעבר הודיעה נציבות שירות המדינה רשמית ללוונשטיין לוי, שלא תוכל להתמודד במכרז לתפקיד מנהל בית החולים. תשובת הנציבות ומשרד הבריאות התעכבה ואף גרמה לעיכוב בפרסום המכרז לתפקיד שלמעשה עד עתה, בשל התייעצויות משפטיות שנערכו במשרד הבריאות, לאור ההבנה שלוונשטיין לוי צפויה לפנות לבג"ץ כשבקשתה תיענה בשלילה – כפי שאכן עשתה הבוקר.   

בנוסף, במכתב שהעביר בשבוע שעבר היועץ המשפטי בנציבות רון דול לבאי כוחה של לוונשטיין לוי, אריאל שמר וורד גרטל, נומקה ההחלטה להיענות בשלילה לבקשתה. "אין חובה על פי חוק או מקור משפטי אחר, לרבות סעיף 26 לפקודת הבריאות, אשר מחייב מעסיק לאפשר הגשת המועמדות של מי שאיננו רופא לתפקיד מנהל בית חולים", נכתב בתשובה. כמו כן שללו את בנציבות את תוקף הסעיף במכרז עליה הסתמכה ללוונשטיין לוי, שאינו אוסר על מינוי מנהל בית חולים שאינו רופא, כל עוד ימונה לצדו "מנהל רפואי שהוא רופא בעל רישיון, שייעץ בנושאים הרפואיים". לטענת הנציבות "סעיף 26 הנזכר לעיל כלל אינו מתייחס לתנאי הכשירות של מנהל בית חולים, אלא נקבע בו כי אם ימונה לתפקיד מי שאיננו רופא, או אז יש למנות לצדו מנהל רפואי שהוא רופא בעל רישיון. מכאן ניתן ללמוד, שאף המחוקק הכיר בחשיבותם של ההשכלה והניסיון הרפואי לביצוע המטלות של ניהול בית חולים". לכן, לפי הנציבות, "ההחלטה האם לאפשר התמודדות של מי שאינו רופא מצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק".

בעתירה שהוגשה היום ענו נציגיה של לוונשטיין לוי לטענות הללו וכתבו כי "קביעת רישיון רפואה כ'תנאי סף' במכרזים לניהול בתי חולים ממשלתיים – הינה אמצעי בלתי חוקי ובלתי מידתי, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, אינה מאפשרת למועמדים ראויים שאינם רופאים לממש את זכותם החוקית להגיש מועמדותם למשרה וחמור מכך – היא אינה מאפשרת למדינה לשקול את התאמתם של כלל המועמדים לתפקיד על יסוד כישוריהם וניסיונם בניהול מערכות בריאות אל מול המועמדים האחרים וגורמת למדינה לפסול מועמדים ראויים וטובים א-פריורי למשרה שהיא משרה ניהולית פר אקסלנס, רק משום שהם אינם רופאים". בהמשך מביאים עורכי הדין כדוגמה את החלטת בג"ץ לדחות את עתירת ההסתדרות הרפואית נגד מינוי מנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי, משה בר סימן טוב, שגם הוא אינו רופא.