מרכז טאוב: השכר הריאלי קפוא כבר 15 שנה בשל יוקר המחיה

מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מצביע על הסיבה העיקרית לתופעת הקיפאון בשכר הריאלי של העובד הישראלי הממוצע: העלייה ביוקר המחיה.

במרכז המחקר, שערך הכלכלן גלעד ברנד, עמדה השאלה איך זה שאף על פי שהעובד הישראלי הממוצע מפיק תוצר הגבוה ב־15% מזה שנרשם ב־2001, השכר הריאלי שלו (הגידול בשכר שמופיע בתלוש פחות האינפלציה) קפוא מאז. התשובה הרווחת בקרב חלק גדול מהכלכלנים בישראל היא שכוח המיקוח של העובדים קטן עם השנים והם אינם דורשים העלאות שכר כבעבר, אם בשל תהליכים של גלובליזציה ואם בשל השיעור הנמוך של העובדים המאוגדים בוועדים. סיבה אחרת היא שהממשלות בעשור האחרון הפחיתו את מס ההכנסה שמשלמים השכירים, ומכיוון שהעובד רואה מולו שכר נטו שגדל, הוא לא לוחץ על מעסיקו להעלות אותו, והמעסיק יכול להרשות לעצמו לא להגדיל את שכר הברוטו וכך חוסך כסף.

לטענת ברנד, הסיבות הללו שוליות יחסית, ולראיה, חלקם של העובדים בסך כל התוצר נותר יציב יחסית לאורך השנים ועומד על כ־50%.

הוצאות המזון והדיור אחראיות ל-75% מהעלייה באינפלציה בעשור האחרון | צילום: שאטרסטוק

הבדיקה של ברנד התמקדה בהתפלגות עליות המחירים במשק על פי המוצרים שמאפיינים בעיקר משקי בית, כמו מזון ושירותי דיור למגורים. לדבריו, שני הסעיפים הללו לבדם אחראים ל־75% מהעלייה באינפלציה בעשור האחרון, ובמקביל עליית המחירים הזאת לא גרמה לגידול בתוצר, כלומר לא הביאה עוד יצרנים להצטרף לשוק ולהגדיל את הפעילות בו. מכאן שהמדד עלה בשיעור גבוה יותר מאשר התוצר, ולכן השכירים במשק מרגישים תקועים, או במילים אחרות, עובדים קשה והרבה ומתקדמים בדרגות - ואף שהשכר בתלוש גדל, הוא בקושי מצליח להדביק את ההוצאות.

עוד אומר ברנד כי משמעות ממצאי המחקר שלו היא שהממשלה צריכה להתמקד בתחומי המזון והדיור כדי להקל על הציבור: "בתחום המזון אפשר לנקוט צעדים כמו מעבר לסבסוד ישיר של ענף החקלאות על חשבון הגבלת מכסות, חשיפת השוק ליבוא מתחרה ומניעה של ניצול כוח השוק מצד יצרנים דומיננטיים. בתחום הדיור רצוי להתמקד בצעדים להגדלת ההיצע". חלק הממשלות האחרונות ניסו ליישם צעדים בכיוון הזה, אך ללא הועיל.