אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקנאה של מוריניו בוונגר אוכלת אותו צילום: אם סי טי

הקנאה של מוריניו בוונגר אוכלת אותו

ז'וזה מוריניו, מאמן מנצ'סטר יונייטד, אמר שהוא "ישבור את הפנים" של ארסן ונגר. מדוע הוא שונא אותו כל כך? אולי בגלל שהוא מקנא במורשת של הצרפתי, מורשת שלעולם לא תהיה למאמן הפורטוגלי

23.09.2016, 12:47 | אוריאל דסקל

הכותרת של היום מהליגה האנגלית היא שז'וזה מוריניו אמר, כביכול, שהוא "ישבור את הפנים של ארסן ונגר".

קראו עוד בכלכליסט

בספר חדש "ז'וזה מוריניו - מקרוב" המנג'ר הפורטוגלי אמר לכתב רוברט ביסלי: "יום אחד אני אמצא אותו מחוץ לכדורגל ואני אשבור לו את הפנים".

דברים חמורים למדי שמוכיחים שהשנאה בין הפורטוגלי לצרפתי היא אמיתית.

ונגר. חלוץ בתחומו, צילום: איי אף פי ונגר. חלוץ בתחומו | צילום: איי אף פי ונגר. חלוץ בתחומו, צילום: איי אף פי

לשנאה של מוריניו לונגר יש שורשים עמוקים. היא התחילה ממש בהתחלה של מוריניו כמאמן בפרמיירליג. כשהפורטוגלי הגיע בקיץ 2004 לאי הבריטי, ונגר היה האלוף הבלתי מנוצח, הקבוצה שלו שיחקה כדורגל נפלא והיתה בדרך לאצטדיון חדש, שיהפוך את ארסנל לאחת מהקבוצות הכי עשירות בעולם (כשהיא מייצרת לעצמה את הכסף ולא מסתמכת על כיסים עמוקים של בעלי הון).

מוריניו רצה להעיף את ונגר מהמדף (knock him off his perch - כמו שאלכס פרגוסון אמר על ליברפול) אבל למרות שהפורטוגלי זכה בשתי אליפויות רצופות עם צ'לסי, הוא פוטר מהקבוצה. ונגר, לעומת זאת, נשאר בארסנל אפילו ללא היכולת לשחזר את הצלחתו מ-2003/04.

ז'וזה אף פעם לא ממש התאושש מזה. הוא היה אמור להיות הביג בוס של צ'לסי, הבלתי מפוטר, האלכס פרגוסון שלה - אבל הבוס הגדול שלו, רומן אברמוביץ', פיטר אותו והצליח גם בלעדיו.

זה משהו שהיה למוריניו קשה לעכל. מאז נהיה עובד יקר ביותר של אינטר, ריאל מדריד, צ'לסי שוב ועכשיו של מנצ'סטר יונייטד. לעתים היה עובד מצטיין אבל בגדול, הוא אף פעם לא ממש הותיר מורשת שמחזיקה מעמד, זאת למרות שהשקיע ברכש יותר מכל מאמן אחר בעולם: מיליארד ליש"ט (ונגר, דרך אגב, הוציא רק 695 מיליון ליש"ט על רכש בכל הקריירה שלו).

כן, מוריניו זכה פעמיים בליגת האלופות - טוני בארטון עשה זאת פעם אחת, אברם גרנט כמעט עשה זאת גם כן. עם זאת, מוריניו בעצמו מבין שהמורשת של ונגר אדירה: אצטדיון חדש, מתקן אימונים חדש (שצריך לקרוא לו על שם ונגר) ואקדמיה מצוינת. ונגר הפך את ארסנל מענקית בריטית למועדון על אירופי. במובנים רבים, ונגר גם אחראי להתמקצעות הקיצונית של הפרמיירליג.

ונגר זכה להרבה תודות

ונגר גם אחראי לקריירות אדירות. ג'ורג' וואה, רובין ואן פרסי, אשלי קול, תיירי הנרי, פטריק וויירה, ססק פאברגאס, ליליאן תוראם ועוד רבים אחרים, שזכו במונדיאלים ואליפויות אירופה - הודו לוונגר על ההזדמנות, על הטיפוח. מוריניו, לעומת זאת, היה צריך "להוכיח" שגם הוא מגדל צעירים עם רשימה של 55 צעירים שהוא העניק להם את הבכורה בקבוצתם. רובם, אגב, לא הודו למוריניו על הקריירה שלהם. רובם לא טופחו על ידיו. 

ונגר חוגג בימים אלו 20 שנה בארסנל, מועדון אחד שלעולם לא יפטר אותו. ולמרות שהשנים האחרונות שלו היו מאכזבות, המורשת שלו היא על זמנית. הוא תמיד ייזכר כחלוץ ששינה את הכדורגל לטובה. הוא תמיד ייזכר כמישהו שלקח מועדון על כתפיו לגדולה בזכות יכולות הניהול שלו. הוא לא ייזכר כעובד מועדון בעל שכר גבוה.

אני חושב שמוריניו, שבילה את רוב הקריירה שלו כעובד בעל שכר גבוה של טייקוני נפט ונדל"ן, של אוליגרכים ואנשי עסקים, מקנא במורשת הזו של ונגר. משם השנאה. מהקנאה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
למרות שאני לא מחבב את מוריניו, מה שנאמר
למרות שאני לא מחבב את מוריניו, מה שנאמר פה זה אסופה של שטויות. אין לונגר אף הישג תחרותי אחד בר מדידה שניתן להשוות להישגים של מוריניו שכבש את כל הפסגות.  מה שנתת לנו בכתבה הזו זה רשימת הישגים בלתי מוחשיים כמו "מורשת", "תודות" פשוט שטויות. ועוד בעיתון כמו כלכליסט שבדרך כלל ידוע בניתוחי ספורט כמותיים.  אני דווקא חושב שמוריניו נהנה מאוד להיות זה שבא, נותן תוצאות בזמן קצר והולך (גם אם לא תמיד הולך לו). בשביל זה בדיוק יונייטד הביאו אותו ובספק רב שהוא ירצה להישאר אם ואחרי שהוא יצליח. 
Lamp  |  27.09.16
לכל התגובות