אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ידי החוק: כך חברות הטכנולוגיה מסייעות לתרבות המעקב איור: ערן מנדל

מאקרו טכנולוגי

ידי החוק: כך חברות הטכנולוגיה מסייעות לתרבות המעקב

השימוש של רשויות החוק ברשתות החברתיות כאמצעי מעקב מתחיל למשוך אש לכיוון החברות שמספקות להן את הכלים לכך. ככל שהדיון הציבורי ימשיך להתלהט, התעשייה שמפתחת את כלי הניטור לא תוכל להתנער מחלקה במעקב אחר פעילים פוליטיים

30.09.2016, 17:20 | נמרוד צוק

העימותים בין גורמי אכיפת החוק לבין קהילת השחורים בארה"ב, שהתחדשו בשבוע שעבר לאחר הריגתו בידי שוטר של גבר שחור נוסף, העלו לדיון מחודש סוגיה הולכת ומתלהטת בחודשים האחרונים בארה"ב: השימוש הגובר שעושים גופי השיטור במדיה החברתית לצורך מעקב אחר פעילים פוליטיים ואזרחים המעורבים באקטיביזם, לצד שימוש סמוי באמצעי ניטור ותיעוד אגרסיביים בהפגנות עצמן.

קראו עוד בכלכליסט

בחודש שעבר חשפה "בלומברג" כי משטרת בולטימור נעזרת בשירותיה של חברה פרטית המפעילה מטוסים קלים, מצוידים במערך מתוחכם של מצלמות איסוף מודיעין, שמרחפים בשמי העיר ומעבירים לידי השוטרים תיעוד וידיאו מפורט מהנעשה ברחובותיה. המשטרה אמנם השתמשה במערך במסגרת חקירת פשעים כמו גניבות ומקרי ירי, אבל גם לתיעוד של משתתפים בהפגנות, ללא כל פיקוח חיצוני ובלי לידע את הציבור.

הפגנת Black Lives Matter בארה"ב. משתתפי הפגנות תחת מעקב, צילום: אם סי טי הפגנת Black Lives Matter בארה"ב. משתתפי הפגנות תחת מעקב | צילום: אם סי טי הפגנת Black Lives Matter בארה"ב. משתתפי הפגנות תחת מעקב, צילום: אם סי טי

במקביל, דו"ח של ארגון זכויות האזרח ACLU הראה כי 40% מסוכנויות אכיפת החוק בקליפורניה ובהן מחלקות משטרה, משרדי שריף ותובעים מחוזיים החלו בשנה האחרונה להשתמש בכלים ייעודיים לאיסוף מודיעין ברשתות חברתיות. הסוכנויות הללו נעזרות בכלים כמו גאופידיה (Geofeedia), מדיה סונאר או X1 סושיאל דיסקברי, לרוב מבלי לקבוע נהלים ברורים שיגבילו את השימוש בהם ותוך הסתרת שימוש זה מהציבור. לטענת אקטיביסטים, המשטרה נעזרת בכלים אלה לצורך מעקב אחר אזרחים שלוקחים חלק בהפגנות ופעולות מחאה, ולא רק בצורה ממוקדת נגד עבריינים או חשודים בפשיעה.

הסוגיה מעוררת שאלות רבות שנוגעות לא רק לאזרחי ארה"ב אלא גם לתושבי מדינות רבות אחרות, שעלולים למצוא עצמם תחת מעקב הרשויות רק כי השתתפו בהפגנה או עשו לייק לסטטוס פוליטי. מצד אחד, הפעולות במרחב הציבורי ובמדיה החברתית הן פומביות, ולפיכך זמינות לניטור עבור כל מי שחפץ בכך, בין אם מדובר בחברה מסחרית שבונה פרופיל משתמש עבור מפרסמים או בגוף ממשלתי. מנגד, עצם פעולת האיסוף עומד בסתירה לעיקרון היסוד לפיו גופי שיטור במשטרים דמוקרטים לא אוספים תיקי מודיעין על אזרחים שומרי חוק או פעילים פוליטיים, אלא רק על אנשים הקשורים לפעילות עבריינית.

רשויות החוק מנסות להסתיר את פעולת האיסוף מהציבור, איור: ערן מנדל רשויות החוק מנסות להסתיר את פעולת האיסוף מהציבור | איור: ערן מנדל רשויות החוק מנסות להסתיר את פעולת האיסוף מהציבור, איור: ערן מנדל

הניסיון להסתיר את פעילויות האיסוף מהציבור, כפי שעשו ה־FBI והמשטרה בארה"ב במקרה ידוע לשמצה של שימוש בהתקני סטינגריי לאיכון טלפונים סלולריים, הוא בבירור בצד הלא נכון של הקו האדום ובמקרים רבים גם לא חוקתי. יחדיו מתקבצים סימני השאלה הללו לסוגיה אתית שמופנית כלפי הגורמים בעמק הסיליקון שמעורבים בפיתוח טכנולוגיות המעקב הללו: האם לחברות המפתחות את הכלים ולקרנות ההון סיכון שמממנות אותן יש אחריות מוסרית לשימוש שגופי הממשלה עושים בטכנולוגיה שהם מספקים ולהפנייתם נגד פעילים פוליטיים?

גאופידיה מציעה מערכת שמאפשרת להציב תכנים מטוויטר, אינסטגרם, יוטיוב ופלטפורמות תוכן גולשים נוספות על גבי מפה, ולקבל תובנות והתרעות על נושאי שיחה מוגדרים בזמן אמת לפי פעילות משתמשים באיזור גאוגרפי. לצד יישומים כמו פרסום, שיווק וחינוך, החברה פונה גם לכוחות שיטור ומשווקת את עצמה בגלוי כ"כלי להפחתת סיכון לציבור סביב הפגנות". במסגרת שיווק זה קבוצות אקטיביסטיות ואיגודים מקצועיים נכנסים תחת סעיף "איומים גלויים". בחברה, שהמוצר שלה משרת כ־13 גופי אכיפת חוק בקליפורניה לבדה, הושקעו עד כה קרוב ל־24 מיליון דולר מקרנות הון סיכון דוגמת בלו ויסטה ונצ'רס, הייד פארק ונצ'רס וסילברסמית' קפיטל. כעת פעילות החברה מתחילה למשוך אש בעולם הטכנולוגיה. כך, אתר טקרנץ' טוען כי לגופים המממנים יש חלק באחריות על שימוש לא אתי שהלקוחות עושים במוצרי החברה.

אחת התשובות האפשריות לבעיה היא שיפור השקיפות וחיזוק הפיקוח הציבורי והקהילתי על השימוש בכלים אלו, כפי שמציע כעת ה־ACLU. כך למשל חוק עירוני שאושר בעיר סנטה קלרה בקליפורניה אוסר על המשטרה המקומית לעשות שימוש סמוי באמצעי מעקב, ובערים כמו אוקלנד ופרזנו מגבשים מדיניות שתסדיר את השימוש בהם. במקביל, חברות הטכנולוגיה צריכות להכיר בכך שיש בידיהן אחריות וכוח להגביל את השימוש המזיק במוצריהן. עליהן לנהוג בשקיפות בנוגע לזהות הלקוחות שלהן והאופן שבו הם משתמשים בטכנולוגיה, לסייע לאזרחים שמבקשים למחוק את פרטיהם האישיים ממאגרי מידע ממשלתיים שנבנו באמצעות הטכנולוגיות הללו — ולדעת שאם הן לא ידאגו לשקיפות ולשימוש אתי, יהיה מי שיעשה את זה במקומן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות