ביטן חושף: כך תביא סגירת התאגיד לחיסכון של 2.12 מיליארד שקל

חיסכון של 2.12 מיליארד שקל לקופת המדינה: זה הסכום שייחסך כתוצאה מסגירת תאגיד השידור הציבורי, אותו הציג היום (ה') יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, שהגיש הצעת חוק לסגירת התאגיד. ביטן מסר את התחשיב שלו, שעד כה לא נחשף, ובו המספרים שהובילו אותו לדחוף לביטול תאגיד השידור והחייאת רשות השידור. את הסכום, לטענת ביטן, "ניתן להשקיע בחינוך, רווחה, בריאות ובפריפריה."

משרדי תאגיד השידור. פיצויים גם לעובדים שנקלטו | צילום: אוראל כהן

חישוב החיסכון לפי ביטן

על פי החישוב במסמך ביטן, עלות הקמת התאגיד כוללות את הוצאות התפעול, שעומדות על 1.77 מיליארד שקל, הוצאות הפרישה של 1,050 עובדי רשות השידור, שעומדות על 1.2 מיליארד שקל, והוצאות הפרישה של עובדי הטלוויזיה החינוכית, שעומדות על 150 מיליון שקל. כך, שסך כל ההוצאות נאמד על 2.527 מיליארד שקל. מסכום זה הוריד ביטן את ביטול הוצאות פרישת עובדי הטלוויזיה החינוכית שימשיכו לעבוד במשרד החינוך, כך שהחיסכון התקציבי עומד על 2.127 מיליארד שקל.

עוד נכתב במסמך: "הבדיקה התקציבית מתבצעת לשנת 2017-2018. ההוצאות עד סוף 2016 לא צריכות להילקח בחשבון לצורך תקציב 2017-2018, אם כי ברור שכל ההשקעות בציוד ובאולפנים של התאגיד החדש יועברו לרשות השידור. האוצר טוען כי הושקעו עד כה בהקמת התאגיד החדש מיליארד שקל, אולם מכירת הקרקע במתחם שרונה, שהייתה בבעלות רשות השידור, בסכום זהה, מכסה את ההוצאות שהיו עד סוף שנת 2016, כולל פיצויי הפרישה של חלק מעובדי רשות השידור עד כה."

על פי ביטן, עלות סגירת התאגיד החדש, וכן ההשקעות הנוספות שיהיו במבנים וציוד ברשות השידור, ימומנו ממכירת מתחם רוממה ושערי צדק, שמוערך במינימום 850 מליון שקל. על פי הצעת החוק, "הרכוש הנדל"ני של רשות השידור יועבר לבעלות המדינה, לרבות רוממה ויימכרו במכרז על מנת לכסות חלק מההוצאות שמוערכות ב-850 מליון שקל".

עם זאת, מסמך ביטן לא מתייחס לאחד הסעיפים התקציביים המשמעותיים ביותר סביב סגירת התאגיד, והוא סעיף הפיצויים. סגירת התאגיד תביא לפיטוריהם של מאות עובדים שנקלטו לעבודה בשנה האחרונה. התביעות המשפטיות ותשלומי הפיצויים שיגיעו בעקבות הסגירה עשויים להגיע למאות מיליוני שקלים, שאינם מחושבים במסמך.

"החישוב של ביטן לא מדוייק - בלשון המעטה"

לטענת גורמים המעורבים בהקמת התאגיד הנתונים שהציג ביטן אינם מדויקים בלשון המעטה. כך למשל לטענתם לאורך הניתוח שלו מערבב ביטן בין ההכנסות להוצאות ומציג את ההכנסות רק כנגד ההוצאות של רשות השידור. לדבריו, שחרור הנכסים של רשות השידור מהווה מקור הכנסות בשווי 1.8 מיליארד שקל, אולם בכל מקרה מדובר בנכסים שכבר בבעלות המדינה, ולא נכסים שיעברו לבעלות המדינה. עד כה, שנתיים מאז תחילת הרפורמה לא הצליחו להוציא משלושת המתחמים המרכזיים- שרונה, שערי צדק ורוממה את הרשות, והחשש הוא שאם באמת תמשיך להתקיים גם לא יצליחו באמת להעביר אותה משם כדי למכור את הנכסים.

עוד מציג ביטן את גביית חובות העבר כמקור הכנסות. על פי המסמך סך החובות מאגרה לרשות עומדות על 800 מיליון שקל, אולם בפועל היקף החובות המוערך הוא 600מיליון שקל. בעוד שביטן מעריך כי ייגבו לפחות 400 מיליון שקל, ומכאן הוא גוזר הכנסה שנתית של 80 מיליון שקל, ההערכות הן כי הרשויות יצליחו לגבות בסופו של דבר רק 200 מיליון שקל. ובכל מקרה מדובר בהכנסות שניתן גם לשייך לתאגיד החדש שיקום ולא בהכרח לרשות הישנה.

עוד מוצג במסמך כי הוצאות החינוכית הן 50 מיליון שקל, למרות שגורמים המעורבים בהפעלתה של החינוכית טוענים כי העלות הכוללת (שכר ועלויות תפעול) היא 100 מיליון שקל - מה שמייקר את התחשיב של ביטן בעוד 50 מיליון שקל בשנה.

ביטן גם מציע קיצוץ בשכר עובדי הרשות. הצעה שקשה לראות כיצד תוכל להתממש, שכן לעובדי הרשות לא תהיה סיבה להסכים לקבל שכר נמוך יותר על אותה עבודה שהם עושים היום.

בתחשיב הסופי לשנתיים הבאות מציג בין עלויות של 2.5 מיליארד שקל, זאת למרות שהעלות המוערכת היום היא 1.4 מיליארד שקל וכאשר מוסיפים את עלויות הפרישה של עובדי הרשות העלות מגיעה ל-2 מיליארד שקל. ובשקלול הוצאות הרשות (במידה והתאגיד יבוטל בסוף) לא נלקחו בחשבון עשרות ואולי אף מאות מיליוני שקלים שנחתמו עם ספקים שונים. רק עם מפיקים נחתמו חוזים מחייבים בהיקף של 60 מיליון שקל, ולזה צריך להוסיף גם את הפיצויים לעובדים שהועסקו ויפוטרו.

במקביל לקיצוץ הלא מוסבר בהוצאות, מוצעת גם הפחתת אגרת הטלוויזיה ב-340 מיליון שקל בשנה, והחזרתה לרמה בה עמדה לפני 4 שנים, אז עמדה על 114 שקל, בעוד שעל פי תוכניות האוצר היא אמורה לעמוד ב-2018 על 171 שקל. אולם בהנחה שההוצאות של הרשות יהיו גבוהות מהמוערך כעת, ניתן רק להסיק שאת הפער בין האגרה להוצאות יצטרכו להשלים מקופת המדינה, כך שהפחתת האגרה חסרת משמעות. על פי ההערכות בממשלה עלויות התאגיד אמורות להיות זולות ב-400 מיליון שקל בשנה מאלו של הרשות כפי שהיא פועלת היום, כך שגם אם הפער יהיה באמת נמוך יותר, בשנתיים הבאות, כפי שמציג ביטן, בטווח הארוך, אם הערכות אלו נכונות, העלויות רק יגדלו ויגדלו.

"האוצר מימן את תאגיד השידור באמצעות ייקור אגרת רישוי הרכב"

נושא נוסף שעולה בתחשיב של ביטן הוא הגדלת אגרת הרדיו שהתייקרה בכ-30% (האגרה משולמת בעת חידוש רישיון הרכב) מאז בוטלה אגרת הטלוויזיה. ביטן ציין כי "מבדיקה שערכנו נדהמנו לגלות שאגרת הרדיו, שבמועד חקיקת החוק החדש בשנת 2012 עמדה על 114 שקל, וכיום היא עומדת על 153 שקל. ב-2017 היא תעמוד על 162 שקל וב-2018 תעמוד על 171 שקל. האוצר מכסה את עלות התקציב של התאגיד החדש על ידי הגדלת האגרה ב-48 שקל בחמש שנים. אם רשות השידור הייתה ממשיכה לתפקד, ההעברה הכספית לרשות השידור בגין אגרת הרדיו בלבד הייתה צריכה לעמוד על כ-450 מיליון שקל. רשות השידור תגבה את אגרת הרדיו ישירות במועד תשלום אגרת הרישוי כפי שהיה בעבר, אולם תהיה הפחתה של האגרה בשנים 2017-2018 לסכום הישן של 114 שקל לרכב".

הצעת החוק של ביטן: ייעול רשות השידור

על פי הצעת החוק של ביטן, ימשיך הליך הפירוק, וזאת על מנת להבטיח את ההתייעלות של רשות השידור, שהיא בסיס להמשך הפעלתה. ביטן מסר: "ברשות השידור עובדים כיום כ-1,050 עובדים, מחציתם כלולים בתאגיד החדש. המשך פעילות רשות השידור תחייב הפחתת מצבת העובדים לכ-800 עובדים וכן התייעלות בשכר בהיקף ממוצע של כ-15% על ידי הפחתתו בהסכמה. בנוסף יהיה צורך בפרישת כ-250 עובדים בעלות של כ-250 מליון שקל. כיום עלות שכר העובדים ברשות השידור נאמדת בכ-300 מליון שקל". לפי הצעתו של ביטן, עלות השכר תעמוד על 180 מיליון שקל.

בנוגע לאגרת הטלוויזיה נכתב כי "החוב בגין אגרת טלוויזיה ברשות השידור עומד על כ-800 מליון שקל, מתוכן ייגבו כ-400 מליון לפחות". עוד נכתב כי "לא תהיה פגיעה בתקציב הפקות המקור שיעמוד על סך של 200 מליון שקל גם ברשות השידור".

בנוגע לטלוויזיה החינוכית, נכתב במסמך כי "כיום עובדי הטלוויזיה החינוכית ממומנים מתקציב משרד החינוך ומכיוון שעלות הפרישה מול עלות ההפעלה לאחר התייעלות מקוזזות הדבר לא משפיע תקציבית, בהנחה שהוצאות הטלוויזיה החינוכית יעמדו על כ-50 מליון שקל כפי שמתוכנן בתאגיד החדש".

סך הוצאות רשות השידור, לאחר הייעול, יעמדו לטענת ביטן על 500 מיליון שקל: שכר - 180 מיליון שקל, רכישת הפקות מקור - 200 מיליון שקל, הוצאות אחרות - 120 מיליון שקל. בצד ההכנסות, אגרת רדיו לאחר הפחתה - 320 מיליון, חסויות ופרסומות כולל רדיו - 100 מיליון שקל, גביית חובות אגרה ישנים 80 מיליון - סה"כ 500 מיליון.

עוד מוסיף ביטן, כי "ההפסד התקציבי של האוצר בהכנסות כתוצאה מגבייה ישירה של האגרה על ידי רשות השידור תעמוד על 340 מיליון שקל בשנה, סך הכול 680 מיליון בתקציב 2017-2018, וכן 250 מיליון שקל שיועדו לצורך פרישת 250 עובדים".

ח"כ דוד ביטן | צילום: אוהד צויגנברג

מתאגיד השידור הציבורי כאן נמסר: "תאגיד השידור הישראלי הוקם מתוקף חוק ופועל תחת מסגרת תקציבית מבוקרת של משרד האוצר. לנתונים שהציג היום ח"כ ביטן אין בסיס והתחשיב שהוצג לא מביא בחשבון כי אי הפעלת התאגיד משמעותה הפעלת רשות השידור בעלויות גבוהות משמעותית מהפעלת התאגיד".

בשיחה עם כלכליסט אמר יו"ר הקואליציה דוד ביטן: "אני עומד מאחורי המספרים של התחשיב. שלא יספרו סיפורים. אחרי החג אפגש עם שר האוצר כחלון ואני משוכנע שאחרי שהוא יראה ויבין את התחשיב שלי הוא ילך איתי".

לדברי ביטן הוא לקח בחשבון בתחשיב שלו את רכיב הפיצויים של עובדי התאגיד שיפוטרו, והעריך אותם בכ-50 מיליון שקל. באשר לטענה כי לא חישב נכון את עלות שכר עובדי רשות השידור - שעפ"י המסמך שהכין יצטרכו לקצץ בשכר - אמר כי: "מראש הודעתי שהצעת החוק שלי מותנית בהתייעלות שרשות השידור תצטרך לקבל על עצמה. אם זה לא יקרה, אמשוך את החוק. אבל עובדי רשות השידור מבינים שהם צריכים לעשות שינוי. זו גם הסיבה שבגללה לא ביקשתי לעצור את הפירוק של הרשות כי תהליך נכון קורה תוך כדי פירוק".