אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחקר: נטילת סיכונים מתכווצת כשרכיב האופציות קטן

מחקר: נטילת סיכונים מתכווצת כשרכיב האופציות קטן

ממחקר של הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, שנערך בקרב חברות ציבוריות בארה"ב, עולה שככל שרכיב האופציות בשכר המנהלים קטן, כך פוחת הפיתוי שלהם ליטול סיכונים

31.10.2016, 07:41 | רעות שפיגלמן

ההכרה באופציות שניתנות למנכ"לים ולבכירים כרכיב מעלות השכר שלהם מביאה אותם ליטול פחות סיכונים. זוהי המסקנה שעולה ממחקר על חברות ציבוריות בארצות הברית שערך פרופסור דן וייס מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א. למחקר היו שותפים גם ד"ר שי לוי מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ופרופ' דוד עבודי מאוניברסיטת UCLA.  

קראו עוד בכלכליסט

ב־2005 נכנסה בארה"ב הוראה שחייבה חברות ציבוריות להכיר באופציות שניתנו לבכירים כהוצאות שכר בדו"חות. ההכרה באופציות כהוצאות שכר מגדילה את סעיף ההוצאות של החברות, אף אם אופציות אלה לא מומשו, וכפועל יוצא, מקטינה את הרווחים שלהן. וייס אסף נתונים על דו"חות של חברות שנסחרות בכל הבורסות בארה"ב, שפורסמו בין השנים 2006 ו־2008. וייס הציג אתמול את תוצאות מחקרו במסגרת טקס פתיחת המסחר בבורסה בתל אביב לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית.

מבנה ההוצאות השתנה

"לפני השינוי מנהלים בבנקים בארה"ב תוגמלו באופציות בחלק משמעותי משכרם, ולכן נטלו סיכונים גבוהים מאוד בדוגמת השקעה במכשירים פיננסיים אקזוטיים", אמר וייס. "בדקנו מה היתה ההשפעה של היקפי האופציות שניתנה למנהלים על קבלת ההחלטות שלהם ונמצא כי ברגע שחתכו למנהלים את היקפי האופציות — הם הורידו סיכונים בצורה דרמטית. באופן לא מפתיע השינוי הכי גדול היה בחברות שבהן מראש נתנו לעובדים הרבה אופציות".

אחת הדרכים העיקריות שבהן הצליחו המנהלים להקטין את הסיכונים היתה שינוי מבנה ההוצאות של החברות. לדברי וייס, מבנה ההוצאות החדש התבסס על הקטנת ההוצאות הקבועות של החברות וייס מסביר כי מבנה ההוצאות של החברות השתנה לכזה שיש בו פחות הוצאות קבועות ויותר הוצאות משתנות והוצאת עבודות למיקור חוץ בעיקר. הסיבה: הוצאות משתנות ניתנות לוויסות על פי צורכי החברה בתקופות שונות, ואילו הוצאות קבועות ממשיכות להכביד גם בתקופות שבהן פעילותה של החברה מצומצמת יותר.

המחקר הראה עוד כי לשינוי הרגולטורי היתה השפעה קטנה יותר על חברות ציבוריות בשליטה משפחתית. זאת, לדברי וייס, מכיוון שחברות בשליטה משפחתית מעסיקות בדרך כלל בכירים שכירים שאינם שייכים למשפחה ואינם נמנים על בעלי המניות, והבקרה על פעולותיהם של מנהלים אלה ועל הסיכונים שהם נוטלים, קפדנית יותר.

וייס סבור שתופעה דומה מתרחשת גם בארץ, זאת בעקבות החלת החוק להגבלת השכר במערכת הבנקאית ובחברות הביטוח. במסגרת החוק, שהגביל את עלות השכר ל־2.5 מיליון שקל, מרבית רכיבי העלות נותרו כשכר קבוע ובונוסים כספיים ורכיב האופציות התכווץ משמעותית. הבנקים פרסמו לאחרונה את מדיניות התגמול המעודכנת שלהם, עם קבלת החוק להגבלתת שכר הבכירים, ובה ניתן לראות השפעת ההגבלה על הקטנת רכיב האופציות.

כך, למשל, עלות שכרה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח נחתכה ב־5.8 מיליון שקל לעומת עלותו ב־2015. בעוד עלות שכרה ב־2015 עמדה על 8.1 מיליון שקל, וכללה אופציות לפי שווי מגולם של 3.7 מיליון שקל שהיווה כמעט מחצית מעלות שכרה, הרי שעלות שכרה ב־2017 תעמוד על 2.5 מיליון שקל, 95% ממנה כשכר קבוע והיתרה תינתן באופציות.

השינוי מתקרב לישראל

"להערכתנו גם הבנקים וגם חברות הביטוח ייטלו על עצמם פחות סיכונים", אמר ויס. כבר היום רואים זאת בחברות הביטוח, אלא ששם יש כוח נוסף שפועל – הוראות סולבנסי 2 – שמחייבות ריתוק הון גדול יותר ביחס להיקף הסיכונים. הורדת כמות האופציות בשילוב עם הוראות סולבנסי הולכים לכיוון של הורדת סיכונים, וכבר רואים הרבה חברות ביטוח שביצעו יותר עסקאות מול מבטחי משנה. את הדבר הזה יתחילו לראות בדו"חות המסכמים של 2016". את ירידת הסיכונים רואים גם בדרך שבה בתיקי הנוסטרו של החברות מנוהלים.

מנגד, העברה עסקאות של חברות ביטוח למבטחי משנה פוגעת בסופו של דבר בשורת הרווח של החברות שנדרשות לשלם עמלות עבור השירות ולא נהנות מתשלומי הפרמיות של המבוטחים.  

פרופ פרופ' דן וייס, אונ' ת"א | ילום: סיון פרג' פרופ

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות