ההסבר לפיצוי העובדת שהתלוננה: "עבדה בקור מקפיא ללא קהילה יהודית"

המפקחת על הבנקים תערוך בדיקה בנושא תלונת העובדת שהאשימה את מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, בהטרדה מינית. מדובר בעובדת בכירה לשעבר בבנק שהאשימה את קינן, שהטריד אותה מינית במהלך נסיעת עבודה לחו"ל שהתקיימה לפני 9 שנים– והבנק שילם לה "פיצויים מוגדלים" למרות שבורר מצא שלא הייתה הטרדה מינית. הפרשה נחשפה אמש בערוץ 2 על ידי אילנה דיין מבלי לציין את שמו של קינן. מאוחר יותר פרסם את השם רביב דרוקר בערוץ 10.

בתוך כך גם רשות ני"ע תבדוק מספר נקודות בפרשה, בהן עיתוי פרישתו של ציון קינן שהודיע על פרישה יזומה בחודש מרץ השנה. בנק הפועלים הוא תאגיד מדווח שנסחר בבורסה ומתוך כך מפוקח גם על ידי רשות ני"ע. הרשות האם יש קשר בין פרישתו של קינן לבין הסכם השתיקה והתלונה לכאורה של העובדת, בהיבט של חובת דיווח למשקיעים. המבחן הרלוונטי הוא האם מדובר באירוע שרלוונטי למשקיעים בני"ע של הבנק. מידע כמו הקשר בין נסיבות פרישתו של קינן לפרשייה, ככל שקיים קשר כזה, הוא מידע שעשוי להיות חשוב וייבדק על ידי הרשות. מהרשות נמסר כי "הנושא לא דווח לציבור. זה מחייב בדיקה והוא ייבדק". 

על פי הודעה שפרסם בנק ישראל היום הפיקוח על הבנקים "רואה בחומרה את העובדה שבנק הפועלים לא עדכן את הפיקוח בדבר התלונה לכאורה של העובדת בגין הטרדה מינית מצד בכיר בבנק. הפיקוח יערוך בדיקה בנושא זה", נמסר.

במשטרה מסרו הערב כי הפרסום אודות הסכם השתקה לכאורה בעניינו של קינן הגיע לידיעתה ו"ייבחן כמקובל על ידי הגורמים המקצועיים, לרבות בהתייעצות עם הפרקליטות ככל שיידרש, כדי לגבש החלטה האם יש מקום לקיים בדיקה או חקירה".

גורמים במערכת הבנקאית מסרו ל"כלכליסט" כי המפקחת על הבנקים, חדוה בר, רואה את העניין באופן חמור מאוד משני טעמים: הראשון הוא כי הנושא לא דווח לפיקוח על הבנקים והשני הוא כי היא רואה בחומרה כל חשד להטרדה מינית במערכת הבנקאית, ללא קשר לתוצאות הבדיקה. 

הבנקים נדרשים לדווח לפיקוח על הבנקים כאשר מתרחשים בבנק אירועים שעלולים להשפיע על התפקוד של בכירים ונושאי משרה וכאשר עולה חשש שעובד בבנק יגיש תלונה כנגד הבכירים. מכיוון שהמקרה לא דווח לבנק ישראל הפיקוח ישתמש בכלי שיש ברשותו לבדוק את הנושא ובהתאם לבדיקה שיערוך הוא יוכל להורות לגורמים הרלוונטיים לנקוט בצעדים להמשך טיפול. כפי שנעשה במקרים בעבר, במידת הצורך לאחר הבדיקה שיערוך הפיקוח הנושא יועבר לחקירת המשטרה.

חדוה בר. גורמים במערכת הבנקאית מדווחים כי היא רואה את העניין בחומרה רבה | צילום: עמית שאבי

על פי הדיווח, העובדת טענה שבמהלך נסיעת עבודה קינן לקח אותה ועובדים נוספים למועדון לילה, ושם הם שתו אלכוהול. כשחזרו למלון קינן הזמין אותה לחדרו ואז הטריד אותה מינית. העובדת התלוננה בפני הנהלת הבנק, ככל הנראה זמן רב אחרי התרחשות האירוע, ובהנהלה החליטו להביא את העניין לבירור חשאי בפני השופט סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר.

הדו"ח של אדלר אותו פרסם הבנק

בדו"ח של אדלר אותו פרסם הבנק נכתב: "הנני ממליץ כי הנהלת הבנק תעניק לגב' במסגרת תנאי פרישתה את התנאים כאילו חתמה על החוזה האישי שהוצע לה בעת יציאתה לשליחות בשנת 2007...המלצה זו נעשתה עקב התמונה המצערת של העסקה מאוד חריגה של עובדת בכירה 9 שנים בארץ קשה במיוחד, רחוקה, במדינה מתפתחת, שיש בה קור מקפיא בחורף, אין בה קהילה ישראלית או יהודית...".

בתום הבירור החשאי דחה אדלר את האשמות העובדת, ולמרות זאת הבנק החליט לשלם לה פיצויי פרישה מוגדלים, כשעל פי אחת הטענות מדובר במיליוני שקלים. במקביל חותמים הצדדים על "הסדר שתיקה" שבמסגרתו התחייבו שלא לדבר או לפרסם דבר אודות ההליך. כעבור זמן מה פרש קינן עצמו מהבנק .

ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר | צילום: אוראל כהן

דוברת הבנק עפרה פרויס מסרה בתגובה: "נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופט סטיב אדלר, בדק חשש לביצוע הטרדה מינית, וקבע חד־משמעית שלא התבצעו לא הטרדה מינית ולא התנכלות. העובדת קיבלה פיצויי פרישה מוגדלים, לפי המלצתו של השופט אדלר, שמצא שהובטח לה בשנת 2007 חוזה אישי עם תנאים משופרים, אלא שבפועל שולם לה פחות. אין קשר בין הפיצויים לבין הבדיקה שנמצאה תקינה לגמרי".

לפני שנתיים האשימה עובדת הבנק את מנהל החטיבה העסקית שמעון גל במעשים מיניים, וגם אז בחר הבנק לפנות להליך בירור פנימי וחשאי שהסתיים בתשלום לעובדת ובפרישה של גל.