אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פינוי-בינוי: הדיירת הסרבנית חויבה לחתום על החוזה צילום: חן גלילי

פינוי-בינוי: הדיירת הסרבנית חויבה לחתום על החוזה

יזמית פרויקט פינוי-בינוי במתחם בפתח תקווה, תבעה דיירת שסירבה לחתום על החוזה. מדוע השופט פסק לטובת החברה?

04.11.2016, 13:43 | עו"ד אמיר שטיינהרץ

בתביעה שהוגשה לפני כחודשיים דרשה יזמית פרויקט בפתח תקווה לחייב דיירת לחתום על חוזה פינוי-בינוי. השופט קיבל את התביעה בהסבר כי "התחייבויות יש לקיים" אך השאיר לדיירת פתח לערער על תנאי החוזה.

חברת "עמודי שחף", שיזמה פרויקט "פינוי-בינוי" במתחם בניינים בפתח תקווה, הגישה בספטמבר השנה תביעה נגד אחת הדיירות בדרישה לחייב אותה לחתום על חוזה הפינוי.

בין הצדדים התנהל הליך קודם לפני כשנתיים. באותו הליך הנתבעת נימקה את סירובה לחתום בטענה כי החברה התחייבה לתת לה תנאים טובים יותר מאלו המפורטים בחוזה, ובין היתר להעניק לה שתי דירות בתמורה לדירתה.

תוכניות בנייה (אילוסטרציה) תוכניות בנייה (אילוסטרציה) תוכניות בנייה (אילוסטרציה)

בפסק הדין בהליך הקודם נדחתה פרשנותה של הנתבעת בעניין הדירה הנוספת, אך נקבע כי החברה ניסתה לכפות עליה לוותר על חלק מהשדרוגים שהתחייבה לתת לה בתחילת הדרך. בסופו של דבר נפסק כי הדיירת לא חייבת לחתום על חוזה שלא מעגן את השדרוגים האמורים והתביעה נגדה נדחתה.

בתביעה הנוכחית, החברה טענה כי אף שהחוזה תוקן וכולל כיום את השדרוגים שבית המשפט מצא כי נכללו בהתחייבות המקורית, הדיירת עומדת בסירובה לחתום. החברה הוסיפה כי חתימת הדיירת נדרשת בדחיפות, שכן אחרת ירד לטמיון פרויקט בנייה בהיקף של מעל מאה מיליון שקל.

הנתבעת טענה מנגד כי התובעת מנסה "להלך עליה אימים" בניסיון להכריח אותה למכור את דירתה. היא הוסיפה היא שוקלת לערער על פסק הדין הקודם ולא ניתן להתבסס עליו.

התובעת השיבה כי הנתבעת מנסה לסחוט ממנה הטבות נוספות בניגוד לקביעת בית המשפט בהליך הקודם וכי היא צפויה לקבל במסגרת ההסכם דירה חדשה הגדולה בשטחה כפליים מדירתה הנוכחית, כך שאין כל בסיס לטענתה בדבר פגיעה בזכויותיה.

התחייבויות יש לקיים

 

השופט יעקב שפסר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי לנוכח פסק הדין הקוד,ם הנתבעת מחויבת לחתום על חוזה פינוי המעגן את השדרוגים שבית המשפט מצא שהובטחו לה.

עוד ציין השופט כי בהליך הקודם הנתבעת הודתה כי התחייבה בפני התובעת לחתום על החוזה והתנגדותה נבעה אך ורק מרצונה לקבל את השדרוגים שהובטחו. בהקשר זה, השופט הדגיש כי התחייבויות יש לקיים ואין מדובר במקרה בו התובעת "נאלצת" למכור את רכושה תוך פגיעה בזכויותיה הבסיסיות, כפי שניסתה לטעון.

בנסיבות אלה כתב השופט כי הפתרון הנכון והצודק הוא "קיום כוונתם המשותפת של הצדדים לחתימה על הסכם פינוי-בינוי" תוך שמירה על זכויות הנתבעת למצות את זכויות הערעור שלה ביחס להליך הקודם.

לפיכך קיבל השופט את התביעה וקבע כי על הנתבעת לחתום על חוזה הפינוי-בינוי. יחד עם זאת, ניתנה לנתבעת זכות ערעור על אותן קביעות בפסק הדין הקודם בהן דחה בית המשפט את טענותיה לשדרוגים נוספים שהובטחו לה לכאורה (כמו קבלת דירה הנוספת).

השופט לא נתן צו להוצאות, לאחר שהתרשם כי מצד אחד התובעת נמנעה מלהחתים את הנתבעת על מסמכים מתאימים וברורים "בזמן אמת" ומצד שני הנתבעת "פעלה בחוסר תום לב ובניסיון לנצל את המצב שנוצר על-מנת להפעיל לחץ על התובעת להעניק לה זכויות יתר".

לפסק הדין לחצו כאן 

לפסק הדין הקודם לחצו כאן

• ב"כ התובעת: עו"ד א' בן דוד

• ב"כ הנתבעת: עו"ד ר' דלל

* עורך דין אמיר שטיינהרץ עוסק בדיני מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות