אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהו המנגנון הנכון לשיתוף אוהדים בניהול קבוצות הספורט בישראל צילום: עוז מועלם

מהו המנגנון הנכון לשיתוף אוהדים בניהול קבוצות הספורט בישראל

רעיון הקבוצה בבעלות אוהדים טרם נתפס כבעל היתכנות גבוהה בקרב אוהדים רבים והקבוצות מתמודדות עם אתגר האיזון התקציבי שכן אין בנמצא בעל הון שיזרים כספים. המקרה של הפועל תל אביב מעורר את השאלה - האם מודל של מניות מיעוט יכול לעבוד בספורט הישראלי?

14.12.2016, 17:14 | שי גולוב ואורי גרוס

קבוצות ועמותות האוהדים חגגו בשנה החולפת עשור של פעילות בישראל. עיקר פעילותן נע סביב קבוצות אוהדים המופעלות על ידי עמותות המחזיקות את מרבית הבעלות עליהן, ומיעוטן הן עמותות המחזיקות מניות מיעוט בתאגיד זה או אחר.

קראו עוד בכלכליסט

אמיר כבירי. עמותת האדומים החלה את דרכה מתוך מחשבה שיתאפשר שיתוף פעולה עם בעל זכויות הניהול דאז חיים רמון ועם שאר הבעלים שקנו חלקי מניות בהפועל ת"א. שיתוף הפעולה לו קיוו אנשי העמותה אמור היה לבוא לידי ביטוי בהקמת דירקטוריון. נושא שאף עוגן בהסכם משפטי בין הצדדים, אולם בפועל דירקטוריון מעולם לא הוקם ולאורך הזמן התברר שבעלי זכויות הניהול אינם מעוניינים בשיתוף פעולה עם העמותה, צילום: עוז מועלם אמיר כבירי. עמותת האדומים החלה את דרכה מתוך מחשבה שיתאפשר שיתוף פעולה עם בעל זכויות הניהול דאז חיים רמון ועם שאר הבעלים שקנו חלקי מניות בהפועל ת"א. שיתוף הפעולה לו קיוו אנשי העמותה אמור היה לבוא לידי ביטוי בהקמת דירקטוריון. נושא שאף עוגן בהסכם משפטי בין הצדדים, אולם בפועל דירקטוריון מעולם לא הוקם ולאורך הזמן התברר שבעלי זכויות הניהול אינם מעוניינים בשיתוף פעולה עם העמותה | צילום: עוז מועלם אמיר כבירי. עמותת האדומים החלה את דרכה מתוך מחשבה שיתאפשר שיתוף פעולה עם בעל זכויות הניהול דאז חיים רמון ועם שאר הבעלים שקנו חלקי מניות בהפועל ת"א. שיתוף הפעולה לו קיוו אנשי העמותה אמור היה לבוא לידי ביטוי בהקמת דירקטוריון. נושא שאף עוגן בהסכם משפטי בין הצדדים, אולם בפועל דירקטוריון מעולם לא הוקם ולאורך הזמן התברר שבעלי זכויות הניהול אינם מעוניינים בשיתוף פעולה עם העמותה, צילום: עוז מועלם

זהותן של קבוצות אשר נמצאות בבעלות מלאה של האוהדים ברורה ביותר. לחברים ברור מי מקבל החלטות, איך התקציבים מנוהלים, השקיפות מוחלטת, הרבה יותר קל לרתום חברים חדשים לחזון המשותף ובסופו של דבר היתרון המשמעותי הוא גבולות מאוד ברורים. אותן קבוצות עומדות כיום בפני אתגר גדול. מצד אחד הן משפיעות בעיקר מבפנים על קהילת האוהדים שלהן ופורצות דרך בהכרה הציבורית הכללית בשל פעילותן, אך מצד השני, רעיון הקבוצה בבעלות אוהדים טרם נתפס כבעל היתכנות גבוהה בקרב אוהדים רבים והקבוצות מתמודדות עם אתגר האיזון התקציבי שכן אין בנמצא בעל הון שיזרים כספים.

בקצה השני של הסקאלה נמצאות שתי עמותות אוהדים המחזיקות מניות מיעוט בקבוצות בליגת העל. עמותת הלב הירוק של הפועל כפר סבא מחזיקה 10% מהקבוצה ועמותת האדומים של הפועל תל אביב מחזיקה ב-20%. שתי העמותות הוקמו כתוצאה ממפגש קבוצתן עם אלי טביב. שתיהן פועלות באקלים שונה, אבל הגיעו למקום דומה. שתיהן על פניו נמצאות עם נגישות גבוהה למקבלי ההחלטות במועדונים שלהן, אבל בפועל נתקלות בבעיות שמכבידות עליהן ומעוררות את השאלה האם מודל של מניות מיעוט יכול לעבוד בספורט הישראלי, וכפועל יוצא, מהו המנגנון הנכון לשיתוף אוהדים בניהול קבוצות ספורט בישראל.

אין בעולם יותר מדי דוגמאות של בעלות מיעוט של עמותות אוהדים. הדוגמא הבולטת היא סוונסי מהפרמיירליג. לעמותת האוהדים יש 20% מהבעלות. יתר הבעלים, כשהקבוצה עלתה במעלי הליגות היו  4 אנשי עסקים שחילקו ביניהם את הבעלות בצורה שווה פחות או יותר. אולי העובדה שאחוזי הבעלות אינם נותנים עדיפות לאדם יחיד והעובדה שהמועדון מנוהל בשקיפות מלאה תחת דירקטוריון מסודר גרמה לכך שמודל סוונסי מחזיק מעמד. עם זאת, בתחילת העונה נמכרה הקבוצה למשקיעים אמריקאים, מבלי להתייעץ עם 20% מהבעלים, האוהדים. זה יצר מצב קשה במועדון הוולשי.

בכל מקרה, בישראל המצב שונה. עמותת אוהדי הפועל כפ"ס הוקמה כשהיא מהווה לשון מאזניים בין שני בעלים - אלי יאני וסתיו שחם. לימים יאני העביר את חלקו לשחם והעמותה מצאה את עצמה עם 10% בעלות לעומת 90% בידי שחם כשהיא חסרת השפעה כמעט לחלוטין, וכיום אף ללא נציג מטעמה בדירקטוריון לאחר שהמועדון סירב לבטח אותו. מבחינת העמותה מצב בו דירקטור מטעמה חשוף לתביעות אישיות בסדרי גודל ענקיים, אך לא שותף לקבלת ההחלטות שבגינן יתכן שייתבע אינה אפשרית. מצב בלתי אפשרי זה גרם לכך שעמותה נתפסת על ידי חבריה כעלה התאנה של המועדון. כדי שהעמותה תוכל לממש את מטרותיה בטרם תהפוך ללא רלוונטית החליטו לאחרונה החברים לא להיות שותפים בניהול השוטף של המועדון ולמשוך את ידיהם מהפעילות הקשורה בניהולו.

עמותת האדומים החלה את דרכה מתוך מחשבה שיתאפשר שיתוף פעולה עם בעל זכויות הניהול דאז חיים רמון ועם שאר הבעלים שקנו חלקי מניות בהפועל ת"א. שיתוף הפעולה לו קיוו אנשי העמותה אמור היה לבוא לידי ביטוי בהקמת דירקטוריון. נושא שאף עוגן בהסכם משפטי בין הצדדים, אולם בפועל דירקטוריון מעולם לא הוקם ולאורך הזמן התברר שבעלי זכויות הניהול אינם מעוניינים בשיתוף פעולה עם העמותה. מצב עניינים זה הביא לידי כך שבעל כורחה מצאה עצמה העמותה משתפת פעולה עם בעלים כושל ובסופו של דבר לא הצליחה לממש את מטרותיה ולפקח על הנעשה במועדון שהגיע עד לכדי התרסקות כללית.

אוהדי הפועל תל אביב. מדוע עלינו לשלם כסף עבור חברות בעמותה שבסופו של דבר היא מוגבלת מאוד ביכולת ההשפעה שלה, ולא מצליחה לממש את האידיאולוגיה שלשמה הוקמה. , צילום: עוז מועלם אוהדי הפועל תל אביב. מדוע עלינו לשלם כסף עבור חברות בעמותה שבסופו של דבר היא מוגבלת מאוד ביכולת ההשפעה שלה, ולא מצליחה לממש את האידיאולוגיה שלשמה הוקמה. | צילום: עוז מועלם אוהדי הפועל תל אביב. מדוע עלינו לשלם כסף עבור חברות בעמותה שבסופו של דבר היא מוגבלת מאוד ביכולת ההשפעה שלה, ולא מצליחה לממש את האידיאולוגיה שלשמה הוקמה. , צילום: עוז מועלם

מצב דברים זה מציב את שתי העמותות, מכפ"ס ומתל אביב, למצב דומה, מתסכל מאוד, שבו הן מנהלות את ענייניהן הפנימיים בדמוקרטיה ובשקיפות מלאים אך חסרות השפעה של ממש בתוך המועדונים ולא מצליחות להוציא אל הפועל את המשימה הראשונה לשמה הוקמו - שמירה על ענייני המועדון. חברי עמותות אלה אף הם הופכים למתוסכלים מאוד מכיוון שהם מבינים שיכולת ההשפעה של העמותות נמוכה מאוד ואז עולה השאלה, מדוע עלינו לשלם כסף עבור חברות בעמותה שבסופו של דבר היא מוגבלת מאוד ביכולת ההשפעה שלה, ולא מצליחה לממש את האידיאולוגיה שלשמה הוקמה.

התשובה לשאלה הזו היא שלמרות הקשיים הרבים עדיין יש תחומים שבהם העמותות כן נותנות ערך מוסף לאוהדיהן. הפועל כפר סבא ותל אביב הם למשל שני המועדונים היחידים בליגת העל שפרסמו בשנה שעברה את דוחותיהם הכספיים המלאים. בהפועל כפר סבא, פרוייקט חברתי רחב היקף של עמותת האוהדים עם שחקני עבר ואוכלוסיית בעלי מוגבלויות בעיר תרם רבות לזכייתה של הפועל כפר סבא בפרס בית הנשיא. בנוסף, למרות שהאוהדים לא שותפים מלאים ושווים עדיין כן מתייעצים אתם לעיתים קרובות, כמו בנושאים כגון מחירי מנויים, אביזרי עידוד, עזרה לאוכלוסיות נזקקות וכדומה.

מצב עניינים זה מוביל את עמותות המיעוט למקום שבו הן נמצאות - בין הפטיש לסדן. מצד אחד הנסיבות הקיימות מעקרות אותן מיכולתן לפעול או מאלצות אותן לבצע פשרות שחוטאות לאידיאולוגיה שבשמה הוקמו ומהצד השני יש תועלת מסוימת בקיומן. בסופו של דבר אי אפשר להתווכח עם העובדה ששתי העמותות מוצאות עצמן במקרים רבים כאופוזיציה חסרת שיניים לבעלים, במקום סוכן שינוי עוצמתי בתוך המערכת.

מהדיון עולה השאלה הבאה: האם אפשר לקבוע באופן סופי שבעלות מיעוט חלקית של אוהדים כאמצעי לשמור על האופי והניהול התקין של קבוצתם הוא מודל כושל או לא? התשובה אינה חד משמעית. עדיין לא אבדה התקווה שיגיעו לספורט הישראלי אנשים הגונים שיראו את היתרונות העצומים שניתן להפיק משיתוף פעולה עם אוהדים. המפתח להצלחת המודל נמצא אצל הבעלים אם כן. עדיין לא נבדקה האפשרות של בעלות שנמצאת בידיו של אדם שיראה את טובת המועדון וטובת אוהדיו ויסכים לקיים דירקטוריון בשיתוף נציגי האוהדים ויסכים לתת בידי האוהדים סמכויות עקרוניות נרחבות (כמו למשל, שותפות בגיבוש אסטרטגיה, שקיפות מלאה ופתיחת כל ספרי המועדון, זכויות וטו בעניינים מהותיים, אחריות על המרצ'נדייז וכו').

מכיוון שמודל הבעלות הזה עדיין לא נבדק במספיק מקרים אין לקבוע את ההיתכנות שלו להצליח בצורה סופית כרגע, אולם אם נצא מתוך הנחה ראשונה שהעמותות מכפ"ס ות"א נתקלות בבעייתיות גדולה בפעילותן ומנקודת הנחה שנייה לפיה ממסד הספורט בישראל עדיין רואה את האוהדים כקולקטיב חוליגני אנחנו נמליץ לקבוצת האוהדים הבאה שתבקש לשקם את קבוצת האם שלה (בתקווה שאלה יהיו אוהדי הפועל פ"ת) לדבוק במודל הבעלות הגרמני, כלומר, לנסות להגיע למצב של שיתוף פעולה עם גופים עסקיים כשרוב מניות הבעלות (51% לפחות) נמצאות בבעלות עמותת האוהדים.

המועדון היחיד בישראל שפועל כיום בהתאם למודל הגרמני הוא הפועל תל אביב כדורסל. שיטת הבעלות הזו אמנם לא נפוצה כרגע בארץ אבל אין זה אומר שהיא איננה קיימת ומוכחת כמוצלחת, בגרמניה ובשבדיה למשל. עקרונותיה פשוטים: ניהול משותף של נציגי אוהדים ואנשי הון. החלטות מתקבלות בשיתוף כשבמקרה של שוויון יכריע קולו של יושב הראש מטעם עמותת האוהדים, המודל מבוסס על יציבות פיננסית, היעדר חוב ואיזון הוצאות והכנסות. האוהדים יבטיחו לעצמם שליטה בגורלם, בעלי ההון יקבלו פרסום ודחיפה לעסקיהם, המעורבים כולם יעסקו בפיתוח עסקי ארוך טווח שיביא עמו גידול בתקציבים השנתיים לצורך חתירה להישגיות גבוהה יותר.

הכותבים הם חברי הוועד המנהל של ארגון היציע

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות