מרד המהנדסים: עובדי עמק הסיליקון מתחייבים שלא לבנות "מרשם מוסלמים"

ההתנגדות מתחילה 

בעוד בכירי עמק הסיליקון נערכים לפגישה עם דונלד טראמפ במתחם שלו בניו-יורק, העובדים שלהם מגלים יותר אומץ. אחת מהבטחות הבחירות של טראמפ היתה לבנות "מרשם מוסלמים", כלומר להפר את החוקה האמריקאית ולסווג אזרחים על פי המוצא הדתי שלהם. 60 מהנדסים הניפו אתמול את נס המרד.

הם פרסמו מניספט באתר בעל שם נוקב, neveragain.tech, ובו הם התחייבו שלא לבנות מאגר כזה, לפעול מול החברות שלהם כדי לשכנע כמה שיותר אנשים לא להשתתף בפרויקט כזה, ובמידת הצורך – להתפטר מתפקידם ולא לציית.

המארגנים מציינים, בצדק, שבעוד שההנהגה יכולה להתוות מדיניות, היישום שלה תלוי בעובדים. אינדיבידואלים הם אלה שמקבלים את ההחלטות, ויש להם אחריות עליהן. אם מספיק אנשים לא ישתפו פעולה, פרויקטים לא אתיים לא יוכלו להתקדם.

ההצהרה אומרת, בין השאר: "אנחנו בוחרים להתייצב בסולידריות עם מוסלמים אמריקאים, מהגרים, וכל האנשים שחייהם ופרנסתם מאוימים על ידי מדיניות איסוף המידע של הממשל הנכנס. אנו מסרבים לבנות מאגר מידע של אנשים בהתבסס על אמונותיהם הדתיות, המוגנות על ידי החוקה. אנחנו מסרבים לאפשר גירוש המוני של אנשים שהממשלה מאמינה שאינם רצויים."

באזפיד פנתה לפייסבוק בבקשת תגובה, כדי לדעת האם החברה תסייע לבניית מאגר כזה. הדובר של החברה שלח לבאזפיד בטעות תכתובת פנימית ביחס לשאלה שלה: ע"פ המייל שהגיע לבאזפיד בטעות, התגובה של פייסבוק היא שמאגר מידע כזה הוא "איש קש" ושעל כן אין להגיב לשאלה. אחר כך ניסה הדובר לשכנע את באזפיד לא לפרסם את המייל שקיבלה. בבאזפיד התעלמו מהבקשה. אז בינתיים התגובה של פייסבוק היא "אין תגובה" והתגובה הלא רשמית שלה היא שהיא לא רוצה לענות על שאלות בנושא.

פייסבוק, כמובן, כבר אספה את המידע שמאפשר לה לדעת לאיזו קבוצה דתית אתה משתייך. האם היא תמסור את המידע הזה גם לממשל טראמפ? בהתחשב בהיסטוריה שלה, התשובה היא כנראה כן.

קומדיה של טמטום

איך פרצו ההאקרים הרוסים לשרתים של המפלגה הדמוקרטית, והשפיעו בכך על הבחירות בארה"ב? תחקיר ארוך של "הניו יורק טיימס" מציג קומדיה של רשלנות וטומטום נדיר.

בספטמבר 2015, התקשר סוכן FBI בשם אדריאן הוקינס למפלגה הדמוקרטית כדי לעדכן אותה בכך שהיא תחת התקפה של האקרים רוסים. העבירו אותו כמובן לדסק התמיכה הטכנית. שם ענה לו עובד קבלן בשם יארד טאמן, נטול כל הכשרה – כפי שיתגלה אחר כך – בהתקפות סייבר. טאמן עשה חיפוש גוגל אחרי כנופיית ההאקרים שהוקינס דיווח לו עליה, ה-Dukes, אבל לא התאמץ יותר מדי; הוא חשש שסוכן ה-FBI הוא מתחזה שעובד עליו. בהתאם, הוא גם לא דיווח על הפרשה לממונים עליו.

סוכן ה-FBI, מצדו, לא חשב שהתקפה של האקרים רוסיים על מטה אחת משתי המפלגות הגדולות בארה"ב היא סיבה לנחות שם ולעשות את מה שעושים בסרטים במצב כזה: מוציאים תג ודורשים לראות את המנהל. חצי שנה אחר כך, טרחו במפלגה הדמוקרטית לברר שהוקינס הוא אכן סוכן פדרלי, אבל זה היה טיפה מאוחר מדי.

במקרה מביך לא פחות, ג'ון פודסטה – מנהל הקמפיין של קלינטון – קיבל מייל פישינג מההאקרים הרוסים. המייל התחזה להיות מייל מגוגל שרוצה שישנה את הסיסמה שלו. פודסטה חשד במייל, ושלח אותו לעוזר כשהוא שואל מה לעשות. העוזר ענה במהירות שמדובר במייל לגיטימי (legitimate), ושעל פודסטה לשנות את הסיסמה.

פודסטה לחץ על הקישור ומבלי לדעת זאת, שלח את כל המיילים שלו למוסקבה, משם הם הודלפו לוויקיליקס ומשם הם שימשו ככלי תעמולה של טראמפ והאלט רייט. העוזר התכוון, כך יאמר אחר כך, לכתוב בכלל שזה מייל לא לגיטימי (illegitimste) וזו כנראה שגיאת ההקלדה האומללה ביותר בהיסטוריה.

ידברו הרכבים לפנינו

משרד התחבורה האמריקאי פרסם אתמול (ג') הצעות לקראת תקנות, שהמטרה שלהן היא לחייב חברות רכב לבנות את הרכבים שלהן כך שהם יוכלו לתקשר זה עם זה כדי למנוע תאונות. על פי ההצעות, מהרגע שהתקנות ייכנסו לתוקף יהיו לחברות הרכב ארבע שנים להתרגל אליה וליישם אותן.

הטענה של משרד התחבורה היא שאם כל כלי רכב יהיה בקשר עם כל כלי הרכב הסמוכים, התוצאה תהיה ירידה חדה בתאונות – להערכת המומחים, ניתן יהיה כך למנוע עשרות אלפי תאונות מדי שנה. התקנות לא אמורות לחול על כלי רכב גדולים, כמו משאיות ואוטובוסים.

אם התקנות ייכנסו לתוקף – וזו כבר תהיה החלטה של ממשל טראמפ – המשמעות היא שהממשלה האמריקאית דוחפת את תעשיית הרכב שלה לפתח רכבים מודעים יותר, מה שצפוי לתת דחיפה לענף הרכב האוטונומי בדיוק כשנראה שהוא נתקע בעלייה. כמובן, ישנה השאלה הקטנה של אבטחת מידע – אם כל כלי הרכב יצטרכו לתקשר זה עם זה, הם יצטרכו פרוטוקול תקשורת משותף ומהיר. נקווה שהוא יהיה גם מאובטח כדבעי.

קצרצרים

1. יש חברה בשם Quest Diagnostics, שמייצרת אפליקציה שמספקת שירותי בריאות. כמו במקרים רבים אחרים בענף, הדגש של המתכנתים שלה הוא על היכולות של האפליקציות ולא על הגנת המידע, אף שמדובר במידע רגיש במיוחד. לאחרונה קרה הצפוי מכל: פריצה למחשבי החברה הובילה לגניבה של פרטיהם של 34 אלף משתמשים. לטענת החברה אין ראיות לכך שבוצע שימוש לרעה במידע הזה. לשם שינוי, החברה הבחינה בתקיפה תוך זמן קצר ועדכנה את רשויות החוק, שפתחו בחקירה. ספק אם זה יועיל לאנשים שפרטיהם נחשפו.

2. מבוכה לחיל הים האמריקאי ולקבלנים שבונים את הספינות שלו: המשחתת החדשה והמפורסמת זומוואלט עשתה f-35. הספינה ידועה בעיקר בצורה המחודדת והפוסט מודרנית שלה, אבל היא מתהדרת גם בכך שהיא חמקנית. ובכן, לאחרונה היא נאלצה לצלוע לנמל הבית שלה בסן דייגו, לאחר שבשורה של נקודות לאורך המסע, היא סבלה מחדירה של מים. ספינות, כידוע, נוהגות לשהות בים, והעובדה שגוף האדם כבד מן המים היא העובדה ההנדסית שגיבשה את רוב התכנון הימי, כך שספינת קרב סופר-חדישה סובלת מהצפות היא בעייתית משהו. הדבר החיובי היחיד בסיפור הוא שהספינה לא אמורה להיות מבצעית עד 2018.

 

3. הגשושית קיוריאוסיטי נמצאת על מאדים כארבע שנים, והיא ממשיכה לבחון סלעים ופרטים נוספים על הפלנטה האדומה. בנאס"א אמרו אתמול (ג') שלאחרונה זיהתה שם את היסוד הנדיר בור (ידוע גם כבורון, Boron). בהתבסס על הממצא הזה וממצאים אחרים, מדעני נאס"א מעריכים כי מאדים אפשר בעבר הרחוק קיום של חיים. הם סבורים שאגם שזיהתה הגשושית היה מלא פעם במים, ושהחומציות שלהם היתה נמוכה מספיק כדי לאפשר חיים. גשושית נוספת, מארס 2020, צפויה לנחות על מאדים ב-2020. בנאס"א מכחישים נמרצות את השמועות שהיא תישא איתה את ג'סטין ביבר ואומרים שמדובר יהיה בפגיעה בלתי נסלחת בצורות החיים הילידות.

 

4. חברת פרסום בריטית פורצת דרך רוצה כעת לגייס את המתרגם הראשון לשפת (?) האמוג'י. יותר מדי בני אדם משתמשים בפיקטוגרמות המשונות הללו במקום בטקסט, והבעיה היא שממש לא ברור מה לעזאזל אנשים מנסים לומר כשהם משתמשים באמוג'י של גנו מרקד. התקשורת הבין-אנושית גם ככה בקשיים – מישהו כבר אמר שכל התקשורת האנושית כושלת, אלא במקרה של טעות - ואני שמח שסוף סוף חברה רצינית מכירה בכך שמדובר בסוג אחר של תקשורת, שמצריך מפענח מומחה משלו.