הסרט "לאן נפלוש עכשיו": מניפולציה מצחיקה

אל תיתנו לשמו של הסרט להטעות אתכם. הדוקומנטרי "לאן נפלוש עכשיו?" איננו מסמך על תעשיית המלחמה או על עוולות המערכת הצבאית. למעשה, הוא די רחוק מזה. נקודת המוצא של מייקל מור ("באולינג לקולומביין"), אחד מבמאי התעודה המשפיעים והקולניים ביותר, היא שבניגוד למה שהפוליטיקאים רוצים שנחשוב, הטרור אינו הבעיה המרכזית של ארה"ב, אלא דברים אחרים לגמרי כמו פשיעה, זכויות אדם ובריאות. לכן הוא מחליט לחצות את גבולות מדינתו, לבחון איך ארצות אחרות מתייחסות לנושאים האלה ואולי "לגנוב" מהן כמה רעיונות.  

השחקן מייקל מור בסרט "לאן נפלוש עכשיו" | צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

מ

ור הוא אמן של דמגוגיה קולנועית, וגם הפעם הוא מבסס את יצירתו על שלושה מרכיבים: מניפולציה, סנטימנטליות והומור. עדינות היא ממנו והלאה, ובשביל להעביר את רעיונותיו הוא ישתמש בעריכה מניפולטיבית ובמוזיקת רקע אינטנסיבית, כזו שתלחץ על הרגש. אבל המרכיב השלישי, ההומור, הוא שהופך את הסרט למהנה כל כך. זה פשוט סרט מצחיק, נורא נורא מצחיק. השימוש בקטעי ארכיון ברגעים אסטרטגיים ובתגובות מרואייניו (גם ברגעים שבהם ברור שהבעת הפנים של המצולם איננה תגובה לשאלה) שנונים מאוד, אפילו מבריקים. הסרט קצת ארוך מהרצוי, אבל מספק עובדות מעניינות על חיים במקומות אחרים. החלק האחרון מוקדש למדינות שהשתפרו בזכות קידום נשים למרכז השלטון, והופך את הסרט לא רק למצחיק ביותר שמוקרן כעת, אלא גם לפמיניסטי ביותר.