המדינה שמה סוף להחזקת נשק ללא רשיון

גל הטרור ששטף בשנה החולפת את ישראל והצהרותיו של השר לביטחון פנים, ח"כ גלעד ארדן, הובילו לעליה חדה במספר מבקשי הרישיונות לשאת כלי ירייה, אך לא פחות חמור מכך להצטיידות של אזרחים בכלי נשק לא חוקיים הכוללים כלי נשק "חם" כמו רובים ואקדחים וכלי נשק "קר" דוגמת: סכינים, אגרופנים ושלל אמצעים אחרים המהווים סכנה.

בכל פעם שמתעורר דיון הנוגע לנשיאת נשק ללא רישיון אנו מיד מדמיינים סצנות מסרטי פעולה הוליוודיים בהם מככבים פושעים לבושים היטב עם שני אקדחים מעשנים. המציאות לשמחתנו, רחוקה מכל דמיון.

במדינת ישראל, הזכות לשאת נשק אינה זכות מוקנית ואזרח המעוניין לשאת כלי ירייה צריך לקבל רישיון נשיאת נשק ממשרד הפנים. ביקשנו מעורכי הדין מור ברכה ויהונתן קמיל העוסקים בתחום הפלילי ובליווי הליכי קבלת רישיון נשק, להסביר לנו מהן ההשלכות של נשיאת נשק לא חוקי.

"עבירות של החזקת נשק ללא רישיון מהוות סכנה לשלום הציבור ובטחונו, ובעלות פוטנציאל ממשי לגרימת מוות של בני אדם, לרבות אזרחים תמימים וחפים מפשע. בתי המשפט רואים בחומרה כל עבירת נשק בשל הסכנות הגלומות בה, המתבטאת בהטלת עונשי מאסר לתקופה משמעותית."

 

האם החוק מפריד בין "פושעים" וחברים במשפחות פשע ובין אזרחים שרישיון הנשק שלהם פג והם לא טרחו לחדש אותו?

"על עבריינים ומחזיקי נשק שהיה רכוש משטרתי או צה"לי באופן בלתי חוקי, לרוב יושתו עונשי מאסר ממושכים בפועל, ובתי המשפט ינקטו באפס סובלנות כלפי הנאשמים בנושאים אלה. חומרת הענישה חלה גם במקרה והנשק ימצא מפורק לחלקים לרבות חלקי נשק (תחמושת למשל נחשבת חלקי נשק) או מוסלק במסתורים שונים ומשונים, אף במקרים שלא בוצעה בכלי שום עבירה על החוק, עצם הימצאותו או חלק ממנו ברשותך היא עבירה פלילית," מסביר עורך דין מור ברכה.

עם זאת, מוסיף עוה״ד קמיל, "החוק מגלה מעט יותר סבלנות והבנה כלפי אנשים שהחזיקו מספר שנים ברישיון נשק וכעת הוא ברשותם ללא רישיון משום שפג תוקף הרישיון״ פג תוקפו של הרישיון, ולא בוצע חידוש? יש לבעל הרישיון 6 חודשים נוספים לדאוג לכך. מועד זה גם חלף? יש למסור את הנשק לתחנת המשטרה הקרובה. אם בעל הנשק לא עשה כן, הוא עובר עבירה פלילית ויכולות להיות מוטלות עליו סנקציות שונות - החל מקנסות כספיים וכלה בעיכוב יציאה מן הארץ ואף מאסר בפועל."

בישראל חיים מאות אלפי אזרחים אשר מחזיקים נשק ברישיון, ובכל פעם שהמציאות הישראלית טופחת על פניו של האזרח עם גל טרור יחידים, כמו זה שחווינו בחודשים האחרונים, מוגשות מאות בקשות לקבלת רישיון נשק וברוב המקרים בקשות אלו אינן עומדות בתבחינים ונדחות. כך, הולכת וגדלה התופעה של הצטיידות באמצעי הגנה מצד האזרחים, בהם ניתן למצוא גז פלפל וגז מדמיע. אמצעי נוסף שנפוץ בקרב הציבור הוא החזקת סכין, דבר שכמובן אסור בתכלית האיסור על פי החוק. על האזרח הנושא סכין לדעת שאם ייערך חיפוש, מכל סיבה שהיא, על ידי שוטר/קצין, עלול הוא להיחקר ולהיאסר לתקופה ממושכת.

כדי לעשות סדר מסביר עו"ד יהונתן קמיל מהם כלי הנשק שאינם מצריכים רישיון ומותר לשאתם לצורך הגנה עצמית.

"אמצעים הנחשבים לאמצעי הגנה עצמית "קלאסיים" כמו תרסיס גז מדמיע או תרסיס פלפל וכן שוקרים חשמליים, שמותר להחזיק בהם. עם זאת, גם כאן יש חשיבות לנסיבות, כך שלמשטרה יש שיקול דעת המאפשר לה לעכב לחקירה אדם שנתפס כשהוא משתמש או מתכוון להשתמש באמצעים אלה למטרות תקיפה."

״לגבי נשיאת סכין, נקבע בחוק סעיף נפרד אשר אוסר לחלוטין על החזקתו מחוץ לתחומי הבית והחצר כאשר לא הוכח כי הוחזק למטרה כשרה. במקרה שהוא נמצא על גופו או בכליו של אדם – החוק קובע היפוך נטל הראייה ומטיל על האדם את חובת ההוכחה להחזקה כשרה של הסכין ולא להפך, כפי שמקובל בדרך כלל. לסעיף זה הוסיף המחוקק גם אגרופן, שהוא כלי הנשק היחיד למעט סכין שנזכר במפורש בחוק ככלי שאסור להחזיקו כלל מחוץ לתחומי הבית, ושהיפוך נטל הראייה חל גם לגביו, היות ואגרופן המוחזק מחוץ לבית, אינו יכול לשמש אלא לתקיפה אלימה, ופוטנציאל הנזק שלו גדול," מחדד עו"ד מור ברכה.

"הפחד והרצון להגן על עצמנו בתקופות סוערות מבחינה ביטחונית מובן לכל בר דעת, אך עם זאת חשוב להבין כי אנו חיים במדינת חוק וכפופים לקודים חברתיים, מוסריים וחוקיים ואסור לנו להיכנע לתכתיבי החשש ולהפוך עבריינים" מסכמים עורכי הדין ברכה וקמיל.

עו"ד מור ברכה ועו"ד יהונתן קמיל עוסקים בתחום המשפט הפלילי