בעידן בנקאי חדש דרושה תפיסה חדשה

תוכניות ההתייעלות שפרסמו בחודשים האחרונים חמשת הבנקים הגדולים נועדו לקטוף את הדובדבן שהציע להם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל תמורתן — הקלה בדרישות ההון. ואכן, הבנקים הציגו תוכניות לא פשוטות ליישום, שיש בהן פוטנציאל להצעיד את המערכת הכבדה קדימה ולהתאימה לעידן שבו הם מתחרים גם עם תעשיית ההייטק.

לא קל לשנות דנ"א של ארגונים גדולים וכבדים שרגילים לפעול בסביבה לא תחרותית זה שנים. לכן אין להקל ראש בשינויים הארגוניים שעוברים הבנקים השונים שנועדו להפחית את רמת ההוצאות שלהם. אך אם הבנקים רוצים להצליח להמשיך להיות אטרקטיביים, עליהם לטפל גם בצד ההכנסות.

ההתמקדות היא דרך המלך

הבנקים מתפרנסים משלל פעילויות, שהמרכזית שבהן — קבלת פיקדונות ומתן אשראי — נמצאת בשנים האחרונות בעין התחרות. הנתח של הבנקים במגזר העסקי הצטמצם, והם איבדו את הבכורה לגופים המוסדיים. משום כך הפנו הבנקים את מאמציהם למגזר הקמעונאי שהלך והתמנף. אך גם בתחום משקי הבית מתפתחת תחרות, בעיקר מצד מיזמי פינטק. גם חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים צפויות לתת קרב ולהפוך את השוק לצפוף. כיצד יצליחו הבנקים לשמור על רמת ההכנסות שלהם? כדי להצליח בכך, עליהם לעדכן גם את האסטרטגיה שלהם.

חדוה בר המפקחת על הבנקים | צילום: צביקה טישלר

האסטרטגיה של כל הבנקים היא "להוביל", "לצמוח", "להתייעל", "לשים את הלקוח במרכז" ו"לפתח ערוצי שירות דיגיטליים". כל הביטויים האלו לא מסבירים עדיין מאיפה יגיעו הכנסות חדשות. זה הרגע לשנות את התפיסה. לפני המשבר הכלכלי העולמי של 2008 שאפו הבנקים לקבל דריסת רגל בכל תחום פעילות בישראל ומחוצה לה. אולם המשבר הפיננסי, עידן הריבית האפסית שהגיע אחריו, החקירות של בנקים ישראליים על ידי רשויות החוק בארה"ב והתחזקות דרמטית של התחרות חייבו את הבנקים לעשות חושבים. החלום הבינלאומי נגוז ואחריו הציפייה להמשך עליונות על הגופים המוסדיים בגזרת מתן האשראי.

לפתע, האסטרטגיה של קצת מכל דבר הפכה לאסטרטגיה לא משתלמת בכל הקשור ליחס הכנסות־הוצאות. במציאות הזו נוצר יתרון לבנקים המתמחים, אלה שבנו לעצמם מוניטין בתחום מאוד מסוים. בישראל יש שני בנקים כאלו: הבנק הבינלאומי, שלאורך שנים טיפח מומחיות בתחום ההשקעות, ובנק מזרחי טפחות, שמוביל את שוק המשכנתאות.

דיסקונט יצטרך להמציא את עצמו מחדש

יתר הבנקים בישראל הם בנקים שניתן לתאר אותם כבנקים כלליים שידם בכל ועליהם למצוא כיוון ממוקד כדי להתמודד בעולם החדש. בנק הפועלים ובנק לאומי החלו להשקיע — כחלק ממהלך אסטרטגי ברור — בפיתוח התחומים הדיגיטליים שאותם הם סימנו בצד כעתיד הבנקאות. עם זאת, קצב ההתנהלות של שני הבנקים בתחום הזה אטי יותר בהשוואה לתחרות מצד מגזר ההייטק.

מי שיצטרך להמציא את עצמו מחדש הוא בנק דיסקונט. לפי הבנק, האסטרטגיה שלו עד ל־2019 מורכבת משלושה נדבכים: התייעלות, שיפור התרבות הארגונית (שתהיה ממוקדת בלקוח ומבוססת על מצוינות) והגדלת ההכנסות. או במילים של הבנק כפי שנכתבו באתר האינטרנט שלו: "צמיחה ממוקדת קמעונאות, בדגש על לקוחותינו". בעולם שבו שני הבנקים הגדולים בישראל — בנק לאומי ובנק הפועלים — הסתערו על מגזר הקמעונאות שאליו דוהרים גם מיזמי הפינטק, לא בטוח שאסטרטגיה זו תספיק לדיסקונט כדי "להוביל לשיפור מתמיד בהכנסות".