חוכמה קטנה מאוד: לרוב המוצרים החכמים יש עוד הרבה מה ללמוד
הזמינות הגבוהה של כלי בינה מלאכותית למפתחים דוחפת לשוק שלל מוצרים מיותרים ומטופשים שמנסים לפתות לקוחות. מדוע המהפכה הגדולה עדיין לא הגיעה לצרכנים
"בוקר טוב סופי, הגיע הזמן להתעורר! אין כרגע פקקים בדרך למשרד, אבל עוד 40 דקות יהיה עמוס אז כדאי לך לנסוע בתחבורה ציבורית", מבשר בעליצות בונז'ור (Bonjur), השעון המעורר הראשון בעולם המבוסס על בינה מלאכותית למשתמשת היפותטית שבסרטון הפרומו בראש דף הקמפיין שלו בקיקסטארטר. בונז'ור, פיתוח של חברת מוצרי השינה הצרפתית הולי, גייס 730 אלף דולר בחודשיים האחרונים וצפוי לצאת לשוק במהלך השנה. השעון צפוי להציע עדכונים אוטומטיים ומענה קולי בנושאים כמו מזג האוויר, פגישות, עומסי תנועה, עצות לשינה טובה יותר, שינוי עצמאי של שעת ההשכמה בהתאם לנסיבות ושליטה בהתקני בית חכם. אצלנו, עם זאת, הוא עורר שאלה מרכזית אחת: מי אתם, 5,500 האנשים שרוצים בינה מלאכותית בשעון המעורר שלהם ומוכנים לשלם על זה יותר מ־100 דולר, ולמה?
קראו עוד בכלכליסט
בונז'ור לא לבד. בינה מלאכותית (AI) הפכה בחודשים האחרונים לסוג של מילת קסם בעולם הטכנולוגיה, באזזוורד שמודבקת לכל דבר אפשרי, מתוכנות משרדיות דרך גאדג'טים ועד לבוטים שנועדו להזמנת פיצה. בתערוכת CES האחרונה שהתקיימה בתחילת החודש קשה היה להשליך שעון חכם מבלי לפגוע בהתקן כלשהו שמציע גישה לאלקסה, הסייענית החכמה של אמזון. זו שולבה במוצרים שנעו ממקרר ומוניטור לתינוק ועד לרובוטים ביתיים שנועדו להיות חברו הטוב ביותר של המשתמש.
אין ספק שהבינה המלאכותית היא מהפכה ממשית שמתרחשת בקצב גובר והולך וכבר משנה בהתמדה את חיי היומיום באמצעות הטמעתה במוצרים, החל ממנועי חיפוש ואתרי סחר ועד למכוניות אוטומטיות ושירותי לקוחות ממוחשבים. אך בנקודת הזמן הנוכחית יותר מדי חברות קופצות על עגלת ה־AI עם מוצרים שמתהדרים במונח מבלי להציע כמעט שום ערך מוסף של ממש.
תכונות מתוחכמות שמתגבשות לביצוע לקוי
בונז'ור כמובן לא לבד. אוזניות וינצ'י (Vinci) של חברת אינספרו מתהדרות בתואר "האוזניות החכמות הראשונות בעולם עם בינה מלאכותית", טייטל שעזר להן לגייס קרוב למיליון דולר בקיקסטארטר. בצד הטכנולוגי וינצ'י נראות כמוצר רציני. צוות של 40 מהנדסים ומעצבים שהגיעו ממקומות כמו אינטל, מיקרוסופט ו־MIT ועמלו על פיתוח האוזניות מספיק כדי להניח שהן יוכלו לספק יכולות דומות למה שמציעות סירי, קורטנה או אלקסה.
אלא שמבחינת עיצוב מוצר ושימושיות וינצ'י נראות כמקרה מבחן בקורס "איך לא לתכנן מוצר". הן גדולות, מלבניות ומסורבלות למראה, דורשות הטענה אחת לכמה ימים ומצוידות במסך מגע צדי שהמשתמש אינו יכול לראות ואמור לשמש בעיקר לשליטה באמצעות מחוות — רעיון שנוסה כבר לא מעט פעמים ולא כל כך הוכיח את עצמו עד כה. בהיעדר ממשק משתמש חלופי, עונד האוזניות נדרש לדבר אליהן בקול רם כדי להפיק ערך מוסף ממשי.
ה־AI במוצר נועד לפענח את טעמו המוזיקלי של המשתמש כדי לדעות אילו שירים להוסיף לפלייליסט שלו — תכונה שמוצעת כבר ברוב שירותי הסטרימינג. האוזניות עצמן משווקות לשימוש בזמן ריצה, דבר מפתיע בהתחשב בגודלן המסורבל ובהעדפה של מרבית חובבי הספורט לאוזניות קטנות ועמידות.
הלאה: ריפליי (Refly) היא תוכנת עריכת טקסטים למק שמתהדרת גם היא בתואר "עורך חכם מבוסס בינה מלאכותית", ומיועדת לבלוגרים, אנשי שיווק וסופרים. יכולותיה החכמות מסתכמות בתיקון שגיאות תחביר ובהצעת מילים נרדפות, כלים שהפכו לסטנדרט בכל מעבד תמלילים כבר לפני שנים.
יולי (Ulli) של חברת ביגרפאן הוא דפדפן סלולרי לאייפון שמוצג — ניחשתם נכון — בתור "דפדפן ה־AI הראשון בעולם" ואמור לכלול מנוע ניבוי שיודע להציע, באמצעות ניתוח הרגלי הגלישה של המשתמש, את הדפים הבאים שאליהם ירצה לגלוש. כך, למשל, לאחר קריאת כתבה על הסרט החדש בסדרת "מלחמת הכוכבים" יולי יציע למשתמש לבחור בין הזמנת כרטיסים לסרט, טריילר מיוטיוב ועמוד הסרט באתר IMDB.
כמו יולי, אפליקציית האימייל Notion מתיימרת לחולל מהפכה בשימוש באימייל באמצעות בינה מלאכותית. האפליקציה מציעה יכולות כמו התראות חכמות, שצצות רק בעת קבלת הודעה מאנשים חשובים למשתמש, או תיבת אינבוקס שמדגישה הודעות שאמורות להיות מעניינות יותר. מדובר ברעיונות מוצלחים, אך לפי הביקורות הם מיושמים באופן לקוי, וגם כך מוצעים חלקית זה זמן מה בשירותים קיימים כמו ג'ימייל.
היישומים האמיתיים מתבצעים מאחורי הקלעים
ריבוי המוצרים שעולים על רכבת הבינה המלאכותית או שלכל הפחות מנסים להשתמש בה כאמצעי שיווקי נובע במידה רבה מהנגישות הגבוהה שקיימת היום לסטארט־אפים צעירים ולמפתחים חובבים. ווטסון של IBM, סט המוצרים המתרחב שמיקרוסופט כוללת תחת הכותרת "שירותים קוגניטיביים" ומספר הולך וגדל של כלי קוד פתוח שמציעה גוגל הופכים את הטמעת ה־AI לקלה וקורצת במיוחד.
כל האמצעים האלה מאפשרים למפתחים, מייקרים ומעצבי מוצרים להתנסות בשימוש בבינה מלאכותית ולבחון רעיונות פרועים, כאלו שמצויים מחוץ לתחומי המיקוד או העניין של החברות הגדולות. ההתנסות עצמה היא מבורכת, אך הדילוג המהיר מדי ממעבדות המחקר אל מחלקת השיווק מביא לזילות של המונח ולהצפת השוק במוצרים יומרניים באופן מביך.
בינה מלאכותית צפויה להיות המהפכה הטכנולוגית המשמעותית של העשורים הקרובים ועשויה להאפיל על השפעתם של המחשב האישי, האינטרנט והסמארטפון. כבר עתה יש לה יישומים אמיתיים שמשנים את חיי היומיום, החל מהמלצות מוזיקה אוטומטיות בספוטיפיי והצפת תוצאות חיפוש רלבנטיות בגוגל ובפייסבוק, דרך מסחר ממוחשב במניות ועד לנהיגה אוטונומית וחקר תרופות לסרטן. היישומים המוצלחים באמת מתבצעים לרוב בשלב התכנות, מאחורי הקלעים, ומוטמעים בשירותים באופן שמעלים את נוכחות ה־AI מעיני המשתמשים.
כרגע, במקרים רבים הבינה המלאכותית עדיין לא טובה מספיק לעמוד במבחן העולם האמיתי. התוצאה היא שלל מוצרים טיפשי שלקוחות מנסים להשיג באמצעות תווית מטעה ומיותר של תבונה ממוחשבת, ומוציאים שם רע לפיתוחים המועילים באמת.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה