קהילת הביטקוין בארץ חוששת מחיסול המסחר

חוזר הביטקוין שפרסמה רשות המסים ביום חמישי, ולפיו הביטקוין אינו מטבע אלא נכס ולכן על מכירתו יוטל מס על רווחי הון, ומי שביטקיון הוא עסק בשבילו ישלם מע"מ - מסעיר את המשתמשים בארץ. "המהלכים הללו עלולים להביא לכך שהשימוש בביטקוין בארץ ייפסק", אמר ל"כלכליסט" מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין בישראל.

החוזר של הרשות הופץ במטרה לקבל התייחסויות מצד גורמי מקצוע כמו לשכת רואי החשבון, עורכי דין וועצי מס, ואיגוד הביטקוין מצדו ינסה לפעול לביטול רוע הגזרה. מאחר ומדובר בחוזר ולא בחקיקה, גם אחרי שיופץ נוסח סופי יכולים המשתמשים לטעון לפרשנות אחרת של החוק, ולקחת את רשות המסים לבית המשפט כדי שיכריע בנושא.

לדברי רוזנפלד, קהילת הביטקוין בארץ היום היא בת כ־5,000 איש, וכ־100 עסקים מקבלים את המטבע הווירטואלי הזה. "הבעיה היא שהחוק בישראל עוד לא יודע לבלוע את הביטקוין", אומר רוזנפלד. "החוקים נכתבו הרבה לפני שהומצא הביטקוין, ולכן לפי החוק הביטקוין אינו מטבע".

מימין: משה אשר, מנהל רשות המסים, ומני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין | צילום: עמית שעל, גלעד אילוז

עד לפרסום החוזר משתמשי הביטקוין פעלו לפי חוות דעת שונות, כמו זו של משרד רו"ח שטיינמץ עמינח, שקבעה כי הביטקוין הוא מטבע. על פי ההערכות, מרבית המשתמשים בביטקוין נהגו כך עד היום, ולכן לא רק שלא שילמו מס על רווחים, אלא אפילו לא דיווחו על כך לרשות המסים.

על פי רשות המסים, הביטקוין הוא בעצם נכס כמו נייר ערך, ולכן מכירתו תחייב במס על רווחי הון בגובה 25%. כלומר אם רכשתם 100 מטבעות, וערכם עלה ל־150 כשמכרתם אותם, תשלמו 25% על הרווח של 50 השקלים. מנגד, אם ערכם ירד ל־75 שקל בעת המכירה, תוכלו לקזז את ההפסד עם רווחים אחרים ולצמצם את חבות המס.

לפי החוזר של רשות המסים, יידרשו המשתמשים לדווח לרשות על מכירת הביטקוין בתוך 30 יום ממועד המכירה. לדברי רוזנפלד, הסרבול הזה לבדו יכול להוות מכת מוות למסחר בביטקוין. אם זה לא קל ונגיש, זה לא יוכל להיות מטבע סחיר.

איך צפויה להשפיע הטלת מע"מ על המסחר במטבע הווירטואלי?

אם תרצו לקנות מחלפן ביטקוין, תידרשו לשלם מע"מ בגובה 17%. מנגד, כשממירים שקלים לדולרים ולהפך אין כל מע"מ בתמונה. החשש של רוזנפלד הוא ש"זה יביא לכך שלא יפעלו כלל חלפנים חוקיים, וחילופי המטבעות ייעשו רק בשחור". למעשה היום רשות המסים לא יודעת על עסקאות שנעשות בביטקוין, שכן הן עסקאות ברטר (חליפין) לכל דבר, בדומה לעסקאות במזומן, שלא ידועות לרשות המסים אם לא מדווחים עליהן כנדרש בחוק.

למעשה מלבד החוזר שפרסמה רשות המסים, שלפחות לתפיסת הרשויות לא בא לפגוע בפעילות הביטקוין, הרשויות בארץ לא ממש נתנו את דעתן לתחום הזה.

בהודעה לציבור חריגה יחסית שהוציאו בנק ישראל, אגף שוק ההון, רשות המסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ב־2014 הומלץ לציבור ששוקל שימוש במטבעות וירטואליים מבוזרים להבין את המאפיינים, להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת". עוד הוסיפו באזהרה זו שפנתה לציבור הרחב כי "הרשויות בישראל הצטרפו לרגולטורים בארצות הברית, בקנדה ובאיחוד האירופי, שפרסמו אזהרות דומות לציבור".

המדינות נחלקות לשלוש מבחינת היחס שלהם לביטקוין. יש מדינות התומכות בו ומנסות להקל את השימוש בו על ידי רגולציה מתאימה; יש המתנגדות לו ומנסות לצמצם את השימוש בו; ויש מדינות שמגלות אדישות לנושא.

המשמעות של אי הכרה בביטקוין כמטבע שונה ממדינה למדינה.

בית המשפט השוודי למשל פטר את הביטקוין מתשלום מע"מ באירופה. לדברי רוזנפלד, בארצות הברית רשות המסים מכירה בביטקוין כנכס, אך הרשות לאיסור הלבנת הון רואה בו מטבע, ובכל מקרה הדיווח שם נעשה בצורה פשוטה יותר במסגרת הדיווח השנתי.

בגרמניה הוא מוגדר כמטבע פרטי שנותן לו בכלל מעמד אחר".