שימוע בטרם הגשת כתב אישום: יתרונות וחסרונות

אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמן קלון. יש אשר אפילו זיכוי בדין, אין בו כדי לתקן נזק שנגרם מתוך אישום שלא היה צידוק להגישו. הגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף היה לו "יומו בבית משפט" להתגונן מפני האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך, כי לא אחת, עצם ניהול הליך משפטי ארוך ומסורבל, יש בו בכדי לגרום לנאשם עינוי דין ועונש לכשעצמו.

בשנת 2000, נחקק סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982, המקנה לחשוד זכות לקבלת הודעה בדבר העברת חומר חקירה בעניינו לרשות תביעה, ובדבר זכותו להגיש טיעוניו, במסגרת בקשה מנומקת,כדי להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, או מהגשת אישום בעבירה פלונית. על פי עקרונות המשפט המינהלי, שימוע יכול שיהיה בכתב או בעל פה, ובלבד שניתנה לאדם הזדמנות הוגנת להציג עמדתו בעוד על רשות התביעה להיות בלב פתוח ובנפש חפצה למשמע הטיעונים המועלים בפניה.

אי לכך, כיום כל חשוד בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש בצידה מעל ל 3 שנות מאסר) רשאי לממש את זכות השימוע בהתאם לסעיף 60 א' חוק סדר הדין הפלילי, ולפנות בתוך 30 ימים (ניתן לבקש ארכה לתקופה זו) בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

אולם בית משפט. לא חיביים להגיע להליך פלילי | צילום: גולן פרידנפלד

שימוע פלילי, יכול שיתקיים בכתב או בע"פ, והדבר תלוי באופי והנוהג של רשות התביעה המוסמכת, כמו גם בדרישת עו"ד פלילי המייצג. בפרקליטות נהוג לקיים פגישה פרונטלית, בעוד בתביעה המשטרתית נהוג לקיים שימוע בכתב השימוע. כמובן, שעו"ד פלילי יכול לעמוד על כך בשים לב למהות התיק, והיקף התיק, כי שימוע יתקיים בעל פה ולא בכתב. לדידי, תמיד קיימת עדיפות בשימוע בעל פה באמצעותו ניתן לחוש ולשמוע את הלבטים הקיימים בידי התביעה ולהתייחס אליהם בהתאם ובזהירות על מנת לגרום לתביעה ולהבין ולהפנים כי עדיף שלא יוגש כתב אישום מאשר שיוגש כתב אישום שיסתיים בזיכוי.

בטרם השימוע, מקובל שעורך הדין מקבל מרשויות התביעה את טיוטת כתב אישום, שבכוונת התביעה, להגיש לבית המשפט המוסמך.

לא זו אף זו, בהתאם להנחיות היועמ"ש (הנחיה מספר 4.3001) יתאפשר לחשוד או בא כוחו לעיין בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה לקראת השימוע; זאת בכפוף לשיקול דעת התביעה, ככל שזו תסבור, כי הדבר אינו עלול לפגוע בעניינם של מעורבים אחרים, להפריע להכנות למשפט או לגרום נזק אחר.

קיימת חשיבות רבה, בשימוש בזכות השימוע, באמצעות עו"ד המתמחה בפלילים.  זאת, מאחר שבטרם השימוע, יש לגבש קו ברור מה כדאי להגנה לחשוף בפני רשות התביעה, ומה לא. אל לנו לשכוח, שבשלב של השימוע, התביעה עדיין יכולה לבצע "מקצה שיפורים" בדמות השלמות חקירה, וזאת לאחר שהתביעה תיחשף בשימוע לחולשה כזאת ו/או אחרת, שיש בחומר הראיות, ובכך עלול הסניגור המופיע השימוע, להזיק למרשו, באמצעות חשיפת "קלפים", שהיה ראוי לשמור לשלב פרשת ההגנה במשפט ( למשל: חוות דעת הקיימות בידי ההגנה/הקלטות של עדי התביעה וכו'). לעיתים ברור להגנה שכתב אישום, יוגש בכל מקרה, ומשכך מיותר לקיים שימוע פיקטיבי, שיש בו רק להזיק ללקוח.

עו"ד ניר יסלוביץ' | צילום: רונית ינון

מן הראוי לגשת לשימוע, אימתי שברור לעורך הדין, כי יש בשימוע בכדי להוכיח לתביעה, כי אין בידה כל סיכוי, להוכיח את המיוחס למרשו, מעבר לכל ספק סביר, הן בשים לב לחומר הראיות והן בשים לב לטענות משפטית ו/או עובדתית הקיימת בידי התביעה. אין ספק, שיש בהליך השימוע יתרונות וחסרונות, ויש לשקול בזהירות באמצעות עו"ד המתמחה בפלילים, שימוש בהליך זה.

בטרם נעילה יובהר, כי לא אחת בתי המשפט השונים מורים על ביטול כתבי אישום, אימתי שזכות השימוע הופרה, באמצעות הגשת כתב אישום, ללא שימוע.