"מעולם לא היה פער כה גדול בין השקל לשלושת המטבעות החזקים בעולם, בנק ישראל חייב להתעורר"

"הפער בין השקל לבין שלושת המטבעות החזקים בעולם מעולם לא היה כל כך גדול; הגיע הזמן שבנק ישראל ומשרד האוצר יתעוררו ויבינו שלפנינו מצב חירום", כך אומרת היום (ג') ורד יצחקי, ראש תחום מט"ח בבית ההשקעות אקסלנס. 

יצחקי אומרת את הדברים על רקע התחזקתו של השקל הישראלי אל מול שלושת המטבעות המובילים בעולם: "לא היה שילוב כזה מעולם, של דולר ב-3.70 שקלים (שפל של שנתיים וחצי), יורו ב-3.90 שקלים (שפל של 15 שנים) וליש"ט ב-4.60 שקלים (שפל היסטורי)". 

לדבריה, העובדה ששלושת המטבעות חלשים כל כך מול השקל מצביעה על כך שקובעי המדיניות המוניטארית בישראל נרדמו בשמירה והגיע הזמן שבנק ישראל יבצע מהלך רציני של הרחבה מוניטארית שתחליש את השקל ותחזק את הדולר, מהלך אשר יחזק גם את הליש"ט והיורו אל מול השקל.

יצחקי הוסיפה כי רצוי שבנק ישראל יבצע את המהלך בתמיכה ואף בשילוב של משרד האוצר, שכן עוד התערבות במסחר במט"ח לא תוכל לשנות את המצב אלא רק לתמוך נקודתית.לדבריה, אם נבדוק מה קורה בעולם, נגלה שמלחמת המטבעות נמשכת והבנקים המרכזיים בעולם מגויסים למאבק שיעזור להם להחליש את המטבע המקומי שלהם ויאפשר להם להיות יותר אטרקטיביים מבחינת הסחר הבינלאומי.

שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: דר בון

יצחקי מביאה כדוגמה את הבנק המרכזי האירופי, שלפני כמה שנים החליט להילחם בהתחזקותו של היורו; הבנק הפחית את הריבית על הפיקדונות לשיעור שלילי, וביצע הרחבה כמותית באמצעות קנייה של אג"ח ממשלתי וקונצרני בהיקף של עשרות מיליארדי יורו מדי חודש. זאת כדי להגדיל את הנזילות בשווקים ולהקל על המערכת הבנקאית באירופה במתן אשראי לעסקים. מדיניות עקבית ומתמשכת זו הובילה להחלשת היורו בכ-33% בתוך שלוש שנים, מ-1.4 ל-1.03 דולר ליורו. לדברי יצחקי, זה גם מה שנדרש אצלנו: "כדי ליצור שינוי משמעותי במשק הישראלי, דרושה קבלת החלטה על מדיניות מוניטארית מרחיבה שתתאים למשק בישראל".

ורד יצחקי | צילום: אוראל כהן

פתרון נוסף שהוזכר בעבר הוא הפחתת הריבית לשיעור שלילי. לפי יצחקי, פתרון זה אפשרי אך יישומו אינו פשוט, בפרט אצלנו, שכן נדרשת היערכות לוגיסטית מורכבת. לכן, ככל הנראה, המהלך צריך להיות הדרגתי, מתמשך ועקבי בהתאם לצרכי המשק באמצעות הרחבה כמותית או מדיניות משולבת עם האוצר שתכלול תמיכה ביצואנים, והקלות למערכת הבנקים שיתורגמו למתן אשראי זול יותר לעסקים - על מנת להגביר את הפעילות המשקית.

"יציבות המחירים הנמשכת בארץ בשנים האחרונות מאפשרת לבנק ישראל לבצע הרחבה מוניטרית כזו מבלי לגרום ללחצים אינפלציוניים, הוסיפה יצחקי.

"השקל חזק, זאת עובדה"

ליאור פאוסט, ראש דסק מט"ח בלאומי שוקי הון אומר שחוזקו של השקל היא עובדה. בתקופה האחרונה היה ניתן היה להסוות את העובדה הזו כי הדולר התחזק בעולם: "כשהדולר מתחזק בעולם יש מראית עין של שערים יציבים בדולר מול השקל, אבל אל מול שאר המטבעות השקל מתחזק".

לפי פרוסט שכשהצמיחה הישראלית מפתיעה לטובה יש לנו אפקט כפול שגורם להתחזקות השקל, ישראל הופכת למקום שעוד יותר מעניין להשקיע בו וגם הערכות שבנק ישראל יכול לפעול באופן מתון יותר כי נראה שהמשק הישראלי מסתדר לא רע לנוכח הנתונים."לא מדובר בפעולות ספקולטיביות, די להתבונן בהשקעות הריאליות של זרים בישראל ובתזרים ההון ובמאזן כדי להבין שהכף נוטה כבר שנים לטובת השקל", הוסיף.

נזק למשק בטווח הקצר והארוך

שרגא ברוש, נשיא איגוד התעשיינים, סבור שבעקבות התחזקותו של השקל היצוא הישראלי יינזק בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.  לדבריו, היצואנים יאבדו עסקאות בשל היעדר יכולת להציע מחירים אטרקטיביים בשווקים הבינלאומיים. ברוש מציין שהדבר כבר בא לידי ביטוי בנתוני היצוא התעשייתי בפועל, לפיהם בשנתיים האחרונות נסוג היצוא התעשייתי בשיעור ריאלי מצטבר של כ-6%. אינדיקציה נוספת לקשיי היצוא התעשייתי עולה מסקר ציפיות בתעשייה של התאחדות התעשיינים, לפיו מהרבעון השלישי של 2011 ישנה מגמת נסיגה במשלוחי היצוא של חברות התעשייה בכלל ושל היצואנים הקטנים והבינוניים בפרט.